מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השומה המכרעת של שמאי מכריע אינה ניתנת לערעור

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקשים ערערו על ביטול השומה המכרעת הראשונה, על מינוי השמאי המכריע השני ועל אימוץ השומה המכרעת השנייה; והמשיבה ערערה על ההחלטה שלא לפטור אותה מתשלום פיצויים לפי סעיף 200 לחוק.
המשיבה סבורה כי אין מקום לתת רשות לערער, מאחר שהבקשה אינה מעלה שאלה אשר חורגת מעניינים של הצדדים, ומאחר שסוגיית פסיקת הפרישי הצמדה וריבית, כפי שמצא בית המשפט לעניינים מנהליים, לא הובאה לפתחן של הערכאות הקודמות.
...
לאחר שבחנתי את הבקשה, התשובה לה ונספחיהן, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
לאחר שעיינתי בה, אני סבור כי לא כך הוא (ראו תקנה 198 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; תקנה 133 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לבקשת המערערת, מונה שמאי מכריע וביום 27.7.21 ניתנה השומה המכרעת, במסגרתה נקבע כי יש להחיל את עקרון "צביעת הזכויות" ולבחון את הקף השטחים בהיתר כמכלול.
ועדת הערר קבעה בין היתר כי לא ניתן "לנייד" את הפטור הקבוע בסעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה לקומה הנוספת, שלא אושרה מכוח תמ"א 38 אלא מכוח התכנית המפורטת, וזאת על סמך סדרת הנמקות המפורטות בהחלטה (נספח א' לערעור).
המערערת הפניתה למספר קביעות של שמאים מכריעים ו-ועדות ערר שקבעו כסברתה.
...
סבורני כי לשון הסעיף הרלבנטי, כמו גם דברי ההסבר ויתר ההנמקות לעיל, גוברים על התכלית החקיקתית הנטענת על ידי המערערת.
בהינתן האמור לעיל, הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 50,000 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכל מקרה אציין, כי עיון בשומת השמאי המכריע ובקביעתו כי אין מקום להפחית מההשבחה בגין העלות העודפת לטעמו של הקמת מרתפי חניה, מגלה כי לא נפלה טעות של השמאי המכריע בנושא זה. "חוק התיכנון בנוסחו ערב הגשת הבקשה להיתר, העניק פטור מלא מהיטל השבחה" המערערת טוענת כי חוק התיכנון והבניה, לאחר תיקון 96, העניק "פטור מלא לפרויקטים אשר נבנים במסגרת תמ"א 38, וללא כל מיגבלת שטחים" מכאן, מבקשת המערערת להסיק, כי "לא ניתן לחייב את המערערת בהיטל השבחה בפרויקט נשוא העירעור דנן". יוטעם, אין מדובר בטענה פרטנית של המערערת, כי בפרויקט נשוא העירעור הזכויות שנוצלו הנם רק זכויות מכוח תמ"א 38, או מכוח התכנית שהוכנה מכוח תמ"א 38, אלא טענת המערערת הנה טענה כללית כי כל פרויקט שניבנה במסגרת תמ"א 38 פטור כולו מהיטל השבחה.
...
ור' גם הנימוק בעניין קידר מבנים לעיל, הרלוונטי גם לענייננו: "סבורני כי לשון הסעיף הרלבנטי, כמו גם דברי ההסבר ויתר ההנמקות לעיל, גוברים על התכלית החקיקתית הנטענת על ידי המערערת.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את טענת המערערת כי לאור הלכת אקו סיטי לעיל למערערת פטור מהיטל השבחה בגין הזכויות שנוצלו בקומות שאושרו כתוצאה מההקלה.
אשר על כן, אני מחייב את המערערת לשאת הוצאות ובשכ"ט עורך דין של המשיבה בסך של 65,000 (כולל מע"מ).

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

" (סעיף 29 בפסק הדין) "...אין כל הצדקה להטיל על הועדה פיצוי עונשי, מקום בו היא לא החזירה את תשלומי היתר, עד למועד בו קבע השמאי המכריע את אשר קבע באשר לטעותו של שמאי הועדה, ולפיכך, גם לא ניתן לחייבה בריביות לפי חוק ההצמדה, אלא בתקופה שלאחר הכרעתו של השמאי המכריע." (סעיף 30 בפסה"ד) השופט שינמן הוסיף וקבע כי בעצם החרגת סעיף 6 בחוק ההצמדה "נוצרה בסעיף 17 הסימטריה, בין שיעור ריבית הפיגורים שמשלם אזרח הרשות לבין שיעור ריבית הפיגורים שמשלמת הרשות לאזרח במקרה של השבה, שניהם בתום 30 ימים מהמועד בו הודע לרשות על כך שהתשלום בוצע ביתר, ולענייננו – ממועד בו ניתנה השומה המכרעת, שאז הסתבר לרשות כי הגבייה שנעשתה קודם לכן נעשתה בטעות." (סעיף 34 שם).
באותו עניין הייתה שומת שמאי מכריע שעל הכרעתו הוגש ערעור שנידחה.
...
מכל הטעמים שפרטתי לעיל אני סבורה כי פרשנות המשיבות, לפיה לא חלים תשלומי פיגורים לפני ההחלטה בהליכים כאמור בסעיף 17, מתיישבת יותר עם תכלית החקיקה.
על כן מסקנתי היא שאין אפשרות סבירה כי השאלה - האם קמה לקבוצה עילה בגין אי השבת תשלומי פיגורים כהגדרתם בחוק ההצמדה, החל מיום תשלום ההיטל - תוכרע לטובת הקבוצה.
סוף דבר בקשת האישור – נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 7601/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: הועדה המקומית לתיכנון ובניה הרצליה נ ג ד המשיבות: 1. רינובו בע"מ 2. קבוצת הירדן – חביבה 14 על הנהר בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 21.6.2023 בעמ"ן 47521-12-22 שניתן על-ידי כבוד השופט ג' הס בשם המבקשת: עו"ד אילנה בראף שניר, עו"ד אסף הראל, עו"ד נמרוד טויסטר ][]החלטה
בהמשך לכך, מונה שמאי מכריע לפי סעיף 14(ב)(1) לתוספת השלישית, שהגיש שומות מכריעות ביחס לכל אחד מהפרויקטים.
אין בהכרעתי זו כדי לגרוע מן העקרון הכללי כי ברגיל מרחב ההתערבות בהחלטות שמאי מכריע הוא מצומצם, ואף הולך ומצטמצם ככל שבעלי הדין מתקדמים במעלה הערכאות (ראו למשל: בר"ם 4372/07 ועדה מקומית לתיכנון ובניה קרית אתא נ' עיזבון המנוח ירימי אברהם, פסקה 3 (31.7.2007); בר"ם 2237/11 הועדה המקומית לתיכנון ולבניה נ' גרמנוב, פסקות 13–14 (23.9.2012)).
...
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובותיהן של המשיבות.
סיכומו של דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו