מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השוואת זכויות סטודנטים לאברכים

בהליך תובענה ארגונית (בין עובד לארגון עובדים) (תע"א) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפסק דין זה נקבע כי על המדינה לבדוק כל מקרה לגופו, שכן לא ניתן לקבוע באופן גורף כי כלל הסטודנטים באוניברסיטת לטביה אינם זכאים לתואר.
ההשוואה לנימוקי ההחלטות המנהליות בעיניינו של התובע מלמדת כי באיזון בין הזכויות של התובע ובין רף הראיות הנידרש- אין בהם די כדי להטיות את הכף לדחיית בקשת התובע לאישור שקילות.
יש להצר איפוא על חוסר הנכונות לבחון את הראיות בזמן אמת (גם חלקן אשר צורפו לכאורה כנספחים לפניית ב"כ התובע דאז עו"ד אלי אברך- לא זכו למענה או היתייחסות).
...
אנו קובעים אפוא כי התביעה התיישנה 7 שנים למפרע מיום הגשתה.
סוף דבר דין התביעה להתקבל אפוא.
הנתבעים ישלמו לתובע תוך 30 יום הוצאותיו בסך 2,500 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

אדרבה, מן המסמכים שהוגשו עולה, כי מספר הסטודנטים הזכאים למענק שנתי בסך זהה למלגה הנתנת לאברכי הכוללים – 12,480 ש"ח – עמד בשנת 2011 על 124 (לפי מכתבו של מר א' הללי, מרכז מענקים והלוואות לסטודנטים במועצה להשכלה גבוהה, מיום 5.4.12, אשר צורף למענה לדרישת פרטים נוספים – נספח ב' לעיקרי הטיעון מטעם העותרים), בעוד שהמלגה על סכום זה ניתנה לאלפי אברכים (בחודש נובמבר 2011 עמד מספר האברכים על 10,333 – ראו סעיף 4 לעיקרי הטיעון מטעם המשיבים).
עוד אציין כי גם לעמדתי אין די בהקצאת סכום נוסף של 50 מיליון ש"ח לטובת סטודנטים כדי לרפא את האפליה שהחלטת הממשלה יוצרת בנוגע לקבוצה זו. כפי שציין חברי, אין חולק כי מטרת תוספת התקציב היא לקרב בין העזרה הנתנת לשתי האוכלוסיות, ולא להשוות ביניהן.
...
כמוהו גם אני סבורה כי מדובר בתכלית ראויה וחשובה כפי שגם הבעתי דעתי בעניין גיוס בחורי הישיבות (בג"צ 6298/07 רסלר נ' כנסת ישראל (21.2.12) (להלן: עניין רסלר) כפי שהזכיר זאת גם חברי השופט רובינשטיין).
עם זאת, שוכנעתי שבנסיבות המקרה לא יהיה זה נכון, שכן אחרי ניתוח מעמיק ורחב מגיע חברי למסקנה "כי קיים קושי רב לראות היאך החלטת הממשלה היא קטר המניע את רכבת שילובם של אברכי הכוללים במעגל העבודה בישראל" (עמ' 30 לחוות דעת השופט א' רובינשטיין).
עם זאת, סבורני כי הכרה בחשיבות לימודי התורה מתבטאת כהלכתה במסלול דומה למסלול המתמידים, אשר נועד להכשיר גדולי תורה ומנהיגים בתחום זה. באשר לאברכים "רגילים", איני סבור כי יש להעדיפם על פני סטודנטים במוסדות האקדמיים.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בתקנה 9 לתקנות נקבע, כי "מוסד צבורי כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק יהיה חייב במס רכישה בשיעור של 0.5% לגבי מכירת זכות במקרקעין אם שוכנע המנהל, כי המקרקעין משמשים או ישמשו בעתיד את המוסד במישרין בלבד. סעיף 61(ד) לחוק מגדיר מוסדות ציבור כ"מוסדות לדת, לתרבות, לחינוך, למדע, לבריאות, לסעד או לספורט או למטרה ציבורית אחרת ושאינם מיועדים להפקת רווחים, שנקבעו לעניין זה על ידי שר האוצר באישור וועדת הכספים של הכנסת". במקרה שלפני, מדובר בדירה אשר רכשה העוררת ומשמשת, לטענתה, למגורי אברך ובני משפחתו.
עוקבי נישאל האם הוא חושב שסטודנט שגר במעונות טובת הנאתו לא גוברת על טובת המוסד והשיב, כי לדעתו הסטודנט משלם שכר לימוד בדיוק כמו שמשלמים בכל פנימייה אז להגיד שכאילו גם כל הפנימיות והקמפוסים הם לא שימוש במישרין של אותו מוסד אקדמאי אז הם הבדילו בין קמפוסים שלומדים לבין דירות שפרוסות ברחבי הערים ושנותנים אותן לתלמיד אברך, על אחת כמה וכמה שהוא נשוי ושאולי אף יש לו ילדים וששוב הפיקוח, היכולת, ההנאה של מי גוברת- שם הפעילו את שיקול הדעת (עמ' 7 ש' 29-35).
במסגרת כתב התשובה טען המשיב, בין היתר, כי לא ניתן להשוות בין מגורי סטודנטים לבין השמוש בדירה בעניינינו.
...
סבורני, כי אין לקבל עמדה זו. הכרה במעונות סטודנטים כשימוש במישרין אין בה כדי ללמד בהכרח, כי אף במקרה בו עסקינן, כאשר מדובר בדירה שאינה חלק ממבנה מעונות, אינה בתחום הישיבה והיא משמשת את האברך ומשפחתו, מדובר בשימוש במישרין של הישיבה.
סבורני, כי אין לגזור בין המקרים גזירה שווה.
אינני מקבלת את טענת העוררת, לפיה היא נמנעה מהצגת מסמכים וראיות רלוונטיים לתמיכה בעמדתה בשל העובדה שלא הבינה את עמדת המשיב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2001 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

"הנה כי כן, נקבע כי מטרתו העיקרית של חוק מס רכוש היא הותרת המס על קרקעות המיועדות לבנייה כדי לגבות כספים לאוצר המדינה. עם זאת, לחוק תכלית משנית והיא למצות את פוטנציאל הבנייה הקיים לגבי קרקע, פוטנציאל אשר לא נוצל על ידי הבעלים. חוק מס רכוש נועד להשיג מטרה זו על ידי יצירת תמריץ למיצוי פוטנציאל הבניה של הקרקע, ובהתאם לכך, אף נקבעה בחוק ההגדרה של "קרקע" חייבת במס למעט קרקעות בהן נוצלו זכויות בניה בשיעור של 30% לפחות, וקרקעות חקלאיות.
לפיכך אין גם ללמוד, לעניין שבפנינו, מהוראות חוק המקרקעין ומדברי פרשנות לאותו חוק, שאותם הביא בא-כוח המערערת מספרו של פרופ' י' ויסמן, חוק המקרקעין תשכ"ט-1969-מגמות והישגים (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, תש"ל).
שלישית, דירה מושכרת לעתים לסטודנטים ולעתים למשפחה, ואילו במקרה שלפניי כוונת הנתבעת היא כי דוקא אברכים יגורו באותן דירות, ולא משפחות.
...
שכן, יש לזכור כי גם במקרה שלפניי, אין המדובר אלא בזכויות הקניין של הנתבעת בצד אחד ובזכויות התובעים מצד שני, ליהנות במידה שהחוק מאפשר להם זאת, מקניינם-הם. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעת עושה שימוש חורג בדירות.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומוציאה צו מניעה שימנע את השימוש החורג שעושה הנתבעת בדירות.
הנתבעת טוענת כי בסופו של דבר התעשרו התובעים משיפוץ שעשתה הנתבעת בבניין, וכי כלל לא היה צורך בפנייה לערכאות כדי ליפתור את הסיכסוך בין הצדדים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבים, שתשובותיהם הפרטניות יוצגו להלן, סבורים שיש מקום להבחין בין מטרות הלימוד, אופי הלימודים ומשכם בהשוואה בין סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ואברכים.
בהודעה לעיתונות שפירסם משרד המשפטים נימסר כי על פי הקריטריונים החדשים ניתן יהיה להקצות דירות לאברכים שתורתם אומנותם, אולם כל הקלה שתנתן לאברכים "תחול באופן שוויוני גם על אוכלוסיות דומות אחרות (סטודנטים) וכי כל זכאות כזו חייבת להיות מסוייגת ומוגבלת בזמן" (שם, עמ' 250).
...
סוף דבר.
מן הטעמים המפורטים לעיל, מצאנו כי הסעיף התקציבי פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לשוויון.
אשר על כן, העתירה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו