מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השגת תרופות וטיפולים שאינם בסל הבריאות

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

נציין כי בבג"ץ מכבי קבע בית המשפט העליון כי על ועדות החריגים לשקול בהחלטותיהן גם מידע שנצבר על סמך שימוש בתרופה שהושגה במימון פרטי, אך יש לאבחן זאת ממצב של המשך אספקת התרופה שהושגה במימון פרטי תוך "יצירת עובדות בשטח". וכך נאמר (פיסקה 75, ההדגשה שלנו): "גם באספקלריה של עיקרון השויון, איני סבורה כי היתחשבות בנתונים שהושגו במימון עצמי יוצרת פגיעה בלתי-מידתית במבוטחים שידם אינה משגת זאת. ניתן אמנם לטעון כי היתחשבות בנתונים שהושגו במימון עצמי יוצרת פגיעה בשויון במובן של צדק חלוקתי (...). מכבי מפנה לעניין זה להחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה משנת 2003 בע"ע 1020/01 מכבי שירותי בריאות נ' ברם (18.7.03) (להלן: עניין ברם), שם דחה בית הדין את טענת המבוטחת כי לאחר שמימנה לעצמה ראשית טפול בשירות מסוים מחוץ להתווייתו חלה על הקופה חובה להמשיך ולממנו, כאשר אחד הנימוקים לדחיית טענתה היה הצורך לשמור על עיקרון השויון ביחס למבוטחים שידם אינה משגת לממן את ראשית הטיפול. דומה כי עניין ברם הוא בבחינת יוצא מן הכלל, שכן באותו עניין התועלת שנבעה מהשרות הנידון שם לא הייתה שנויה במחלוקת, אלא שהשרות הוגדר במסגרת סל הבריאות כ'טפול קו שני' שלפני ההזדקקות אליו היה על המבוטחים לעבור את 'טפולי הקו הראשון'. המבוטחת בעיניין ברם בחרה לממן מכיסה טפולי קו שני מבלי לעבור טפולי קו ראשון, ומשכך לא דוּבר על הבאת ראיות רפואיות שהושגו במימון עצמי אלא בניסיון לקבוע לקופה 'עובדות בשטח'. דומני כי גם את הנימוק הנוגע לעיקרון השויון (פס' 12 לפסק הדין) יש להבין באספקלריה עובדתית זו ואין להחיל אותו על המקרים בהם הנתונים שהושגו במימון עצמי מובאים כהוכחה ליעילות הטיפול בפני ועדת החריגים. מכל מקום, ההלכה העדכנית בעיניין היא הילכת טיירו, בה נקבע כי על הקופה לידון בבקשה למימון שירותים שאינם בסל "מבלי שיעמוד לו [למבוטח] לרועץ מימון הטיפול שלא ממקורותיה של הקופה כמחסום המונע דיון בבקשתו לגופה" (פס' 32 לפסק הדין).
...
זאת לאור כך שהתרופה נרשמה בארץ לטיפול במחלת מורקיו לכל הגילאים וכי "המשמעות של רישום תרופה בארץ הינה כי התכשיר המאושר נמצא כיעיל ובטוח לטיפול במחלה לשמה נרשם. בנסיבות אלו הנטל להוכיח כי הטיפול אינו יעיל למחלה (ההיבט האובייקטיבי) עובר לוועדה ולטעמנו, היא לא עמדה בנטל זה ואף לא מצאה מקום לנמק באופן מפורט מדוע למרות רישום התרופה בארץ היא הטילה ספק ביעילות האובייקטיבית של התרופה" (סעיף 53.
יחד עם זאת מצאנו כי נדרשת תקופת היערכות מסוימת, ובנסיבות המקרים שלפנינו, בקביעת משך התקופה לקחנו בחשבון גם את תקופת החגים הקרובה וגם את משבר הקורונה, המקשים על ההיערכות, ולכן אנו קובעים כדלקמן: לעניין האחים - התרופה ניתנה לאחים על ידי כללית מכוח סעד זמני בהסכמה במשך כשנתיים (מאז 18.6.18).
משכך, מצאנו להעמיד את תקופת ההיערכות על ארבעה חודשים.
סוף דבר – עם כל הצער וההבנה לקושי שלפניו ניצבים אליהו והאחים, שאינם בעלי משאבים כלכליים או אחרים העשויים לאפשר להם את השגת התרופה, אין לטעמינו מנוס מהתוצאה המתחייבת על פי הדין ולפיה החלטות ועדת החריגים שעמדו לפנינו בשני הערעורים תעמודנה בעינן, בכפוף לתקופת היערכות זו: א) בעניין האחים – כללית תמשיך לספק לאחים את התרופה למשך ארבעה חודשים ממועד מתן פסק דיננו; ב) בעניין אליהו – כללית תמשיך לספק לאליהו את התרופה למשך חודשיים ממועד מתן פסק דיננו.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2014 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

רשות זו של קופת החולים מקימה חובה של הקופה לשקול מתן שירות כזה למבוטח הזקוק לו לפחות 'במקרים הקשים' בהם המבוטח סובל מבעיה רפואית המשפיעה באופן מהותי על מצבו הרפואי ותפקודו והשירות המבוקש על ידו אמור להשיג שיפור משמעותי במצבו.
בהתייחס לכך, קבעה הועדה הראשונה: "אין בסל הבריאות טיפולים עבור מצבה של החולה, גם הטיפול בגמזר שאושר לה, איננו כלול בסל הבריאות אלא רק בסל מכבי המורחב, כדומה לטפול בסרטן לבלב עבורו כלול הגמזר בסל הבריאות". אף אין חולק על כך, כי שתי התרופות הכלולות בטיפול המשולב, נימצאות בסל הבריאות, אולם מותוות למחלה אחרת ממחלתה של המשיבה.
...
התוצאה: אשר על כן ולאור כלל האמור לעיל, הגענו למסקנה כי בדחיית בקשתה של המשיבה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיהן של ועדות החריגים, נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין, במידה המצדיקה קבלת תביעתה של המשיבה.
אשר על כן דין ערעוריה של מכבי להידחות.
סוף דבר בכפוף לכלל האמור בפסק דין זה, נדחים ערעוריה של מכבי.

בהליך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חב"ר) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין חולק כי הטיפול בתרופות אלה לא נכלל במסגרת סל הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות, התשנ"ד - 1994 (להלן – החוק).
] כך או כך, משההכרעה בבג"ץ לא הסתיימה בהכרעה לגופו אין מניעה מלבחון את טענות התובעות, אך דומה כי חרף הצער שבדבר לא ניתן לקבל את הטענות ולהגיע לתוצאה שונה, ונסביר: בדברי ההסבר לתיקון 38 הוסבר הצורך בתיקון כך[footnoteRef:13]: [13: הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח – 2007: הצ"ח 335, תשס"ח, 16, בעמ' 47 – 48.
...
בעקבות הטענות בתצהיר התובעת 1 טענה מכבי להרחבת חזית ולא שטחה את ראיותיה בענין זה. התביעה לא נקטה בצעדים המתבקשים ובסופו של יום התוצאה היא שאין לפנינו ראיות במחלוקת זה. בית הדין נהג גמישות מירבית בניהול ההליך, אף יותר מן המקובל בהליכים בבית הדין[footnoteRef:9], אולם גם לגמישות זו יש מגבלה מעשית – והמגבלה היא דחיית טענה שחורגת ממסגרת הראיות המונחות לפני בית הדין.
גם לא מצאנו כי האמצעי אינו הולם את המטרה.
גם באשר להוראות המעבר לא מצאנו כי הן לא חוקתיות.
סוף דבר לאור המקובץ אין מנוס מדחיית התביעה.

בהליך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חב"ר) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהליך זה מבקש התובע להורות לנתבעת, שירותי בריאות כללית (להלן: "קופת החולים"), לממן את הטיפול בתרופה VIMIZIM, שאינה כלולה בסל שירותי הבריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד – 1994 (להלן: "החוק" או "חוק ביטוח בריאות").
לצערנו, הוא יצטרך בשלב זה להסתפק בטיפולים תומכים או לנסות להשיג הטיפול במתן חמלה עד להחלטות ועדת הסל לשנת 2020.
הועדה הפניתה את המבקש לסל הבריאות, אף שכל תכליתה של עדת החריגים לידון בטיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות.
...
טענות קופת החולים יש לדחות את הבקשה.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו, בלב כבד, כי דין התביעה להידחות.
לאור כל האמור, אין מנוס מדחיית התביעה.

בהליך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חב"ר) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לא ניתן לקבל את טענת התובע לפיה סל הבריאות שהקופה מחוייבת לספק למבוטחיה כולל לא רק תרופות הרשומות בצו, אלא את כל התרופות היעילות (קרי, שהוכחה לגביהן יעילות אובייקטיבית) שאינן רשומות בו עבור מבוטחים שמיצו את הטיפולים הרשומים בסל ואין להם חלופה טיפולית.
מלשון סיכום הביקור ניתן להסיק כי הרופאה המטפלת דנה עם התובע ובנו בסוגיית המימון ומשכך גם מצאה לציין כי התובע "יפעל להשגת התרופה". עדות הבן נתמכת גם בסיכום ביקור מיום 31/7/16 מאת הרופאה המטפלת, אשר ניתן רק לאחר שהתובע נטל שלושה טיפולים בקיטרודה במימון עצמי, ובו צויין ע"י הרופאה המטפלת לראשונה כי לאור השיפור הקליני המשמעותי תחת הטיפול הקיטרודה, מבוקש דיון בועדת החריגים לאישור מימון התרופה עבור התובע.
...
משנקבע בפסק הדין השני, כי המשיבה מקבלת את הטיפול המשולב מחודש מאי 2012, ונוכח טענתה של המשיבה כי פנתה לקופה לראשונה ביום 9/5/12, מן הדין היה לקבוע כי זה יהיה המועד לתחילת חיובה של מכבי במימון הטיפול המשולב, וכך אנו קובעים".
נוכח הנפסק בענין גילגור אין מקום לדון מבראשית ובאריכות בזויות השונות של הסוגיה הנוגעת למועד תחילת הזכאות ובטיעונים הסותרים בהקשר זה. לאור פסיקתו המחייבת של בית הדין הארצי בענין גילגור אף אנו קובעים כי על הקופה לשאת במימון התרופה לתובע מיום פנייתו הראשון לקופה, קרי מיום 18/5/16.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו