השגת הסכמה לגבי הסדר נושים במסגרת משכנתא ללא סעיף ויתור

בהיעדר היתנגדות מטעם מי מהנושים לכנוס אספות הנושים, קבלתי את הבקשה בעיניין זה, ומניתי את עו"ד ליאור מזור להיות מנהל ההסדר שסמכויותיו יהיו בהתאם לקבוע בסעיף 326 לחוק חידלות פרעון.

כן התחייבה חברת י. לרר לסלק ממקורותיה משכנתא שרבצה על נכס נוסף שבבעלות חברת ס.מ.ס ברח' המלאכה 7 בעפולה, בסכום של כ- 1.325 מיליון ₪.

מקורות ההסדר כוללים את תמורת מכירת החברה לרימון בסכום של 8.2 מיליון ₪, החזרי מס ומע"מ להם זכאית החברה, בסכום הנאמד בכ- 1.959 מיליון ₪, יתרות לתשלום ממזמיני פרויקטים (1.49 מיליון ₪ מגביית שיקים של לקוחות ויתרה לגבייה מלקוחות בסך 407,000 ₪, 1 מיליון ₪ תשלומים ופיצויים מפרויקט מט"ש מעלה אפרים, 4.76 מיליון ₪ ממימוש נכסים המוחרגים מעיסקת הרכישה, כספי קופות שנצברו על שם הבעלים הערבים בסכום של 600,000 ₪.

היתנהלות זו, כך נטען, מבליטה עוד יותר את חוסר תום לבה של חברת י. לרר ומחזקת את העובדה כי היתנגדותה להסדר מקורה בשקול זר שאינו לגיטימי – לכפות על החברה, על בעלי המניות ועל מנהל ההסדר הכרה מראש בטענתה שהיא נושה המחזיקה בערבות אישית של בעלי המניות בנוגע למלוא החוב כלפיה, עוד לפני שמנהל ההסדר בדק את תביעת החוב שלה והכריע בה. עו"ד עמית לדרמן, בא כוח החברה ובעלי המניות, תמך אף הוא בטענות מנהל ההסדר הן לעניין הצורך באישור ההסדר בהיותו החלופה הטובה ביותר לנושים והן לעניין דחיית השגותיה והתנגדותה של חברת י. לרר להסדר.

הסכמות אלה הוגשו לתיק בית המשפט, כאמור, ביום 24.2.2021, ביום שבו קיים בית המשפט דיון בבקשה לאישור כנוס אספות הנושים, וכאשר הצעת הרכישה שעמדה על הפרק אותה עת עמדה על סך 5.4 מיליון מש"ח. בפרק הזמן שחלף מאז ועד גיבוש הסדר החוב הסופי, מצבם של הנושים, לרבות של חברת י. לרר, רק השתפר, שכן מנהל ההסדר בשיתוף וסיוע בעלי המניות, הצליח להשיג הצעה לרכישת החברה בסכום של 8.2 מיליון ₪ כ- 2.8 מיליון ₪ יותר מההצעה שעמדה על הפרק עת הגיעה חברת י. לרר להסכמות שהוטמעו בהסדר המוצע.

סוף דבר, הנני מקבל את הבקשה ומורה כדלקמן: הנני מאשר את הצעת הרכישה של חברת רימון ואת הסדר החוב שהובא להצבעת הנושים; כחלק מאישור הסדר החוב, הנני מאשר את הסכם הפשרה שנכרת עם חברת מי הרצליה, על פי המתוה שהוגש לאישור בית המשפט ביום 14.3.2021; הנני מאשר את ההסכמות אליהן הגיעה חברת י. לרר עם חברת ס.מ.ס ועם חברת אסיק אף זאת במסגרת אישור הסדר החוב; ככל שיהא צורך בכך, מנהל ההסדר יהא רשאי להגיש פסיקתה לחתימתי לצורך יישום הסדר החוב.

...

טענות אלה דינן להידחות וכמה טעמים לדבר: ראשית, בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים, יש להביא את ההסדר שגובש לאישור האסיפות כחלק מהסדר החוב.

טענות י. לרר לעניין נאותות ההסדר והטענה שיש להעדיף הליכי גבייה פרטניים כנגד בעלי המניות נוכח עושרם ונוכח הנכסים יקרי הערך שבבעלותם, אף הן דינן להידחות.

סוף דבר, הנני מקבל את הבקשה ומורה כדלקמן: הנני מאשר את הצעת הרכישה של חברת רימון ואת הסדר החוב שהובא להצבעת הנושים; כחלק מאישור הסדר החוב, הנני מאשר את הסכם הפשרה שנכרת עם חברת מי הרצליה, על פי המתווה שהוגש לאישור בית המשפט ביום 14.3.2021; הנני מאשר את ההסכמות אליהן הגיעה חברת י. לרר עם חברת ס.מ.ס ועם חברת אסיק אף זאת במסגרת אישור הסדר החוב; ככל שיהא צורך בכך, מנהל ההסדר יהא רשאי להגיש פסיקתה לחתימתי לצורך יישום הסדר החוב.

במסגרת בקשה לאישור הסכמות במחלוקות הקשורות לנכס האמור במג'דל שמס, ציינו הצדדים כי זכותה של הגב' אמאל אבו סאלח, רעייתו של החייב, לקבל מחצית מזכויות נכסי מקרקעין אחרים הוכרה על ידי הסכמות שגיבשו הצדדים ואשר אושרו על ידי בית המשפט בבקשות 138 בתיק הפר"ק ו- 247 בתיק הפש"ר. לאחר מספר דיונים שהתקיימו בתיק ולאחר שהצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן ממושך, הושגו הסכמות, אשר יפורטו בהמשך, והוגשה הבקשה לאישור ההסכמות בבקשות 108, 190 ו- 196.

עוד הוסכם שהחוב המאושר מעבר לנשייה המובטחת, שולם לבנק במסגרת הסדר הנושים של החברה כך שקופת הפש"ר תהא משוחררת מחובת תשלום כלשהוא לבנק בגין החוב הלא מובטח, ועוד כי הסכום של 200,000 ₪ ששולם לבנק ייזקף כתשלום על חשבון החוב המאושר בנשייה מובטחת, כך שיתרת החוב העומדת לטובת הבנק הינה סך של 2.2 מיליון ₪ בנשייה מובטחת.

עוד מוותר הבנק על כל תשלומים נוספים במסגרת תיקי הפש"ר של מי מהחייבים.

לפי ההסכמות שגובשו במסגרת בקשה זו, הסכום לבנק ישולם מתוך דמי השכירות של הבניין וכספים נוספים שהתחייבו בהם ילדי החייב ורעייתו, לפי המפורט בסעיף 13 להסכמות הצדדים, ולאחר ביצוע מלוא התשלומים, כל הזכויות בבניין יהיו שייכות באופן בלעדי לרעייתו של החייב.

הנאמן גם הדגיש שההסכמות אינן מקפחות אף צד, יש בהן כדי להוציא את הנושה המובטח ממסת הנכסים של החייב, ומצד שני, יש בהן פיתרון הוגן ומהיר של כל הבעיות שסובבות סביב אותו ביניין, הן במישור הבעיות והקשיים של מימוש הנכס, והן במישור הבעיות והמחלוקות המשפטיות לגבי השאלה למי שייך הבניין – לילדים, לחייב או לאישתו.

הוצגו מסמכים משנת 2005 שמלמדים כי המבנה ניתן במתנה לילדי החייב, אשר קיבלו היתרי בנייה על שמם והוכיחו לפני הנאמן כי השקיעו סכומים לא מבוטלים בבניית דירות המגורים שלהם במבנה, כולל נטילת משכנתות ורישום משכונות לטובת בנקים שונים כמשכונות בדרגה שנייה.

...

סוף דבר: אשר על כן ומהנימוקים שלעיל, אני מאשר את הסכמות הצדדים ביחס לבקשות 108, 190 ו- 196 ונותן להן תוקף של החלטה שיפוטית.

במסגרת ההסדר נקבע כי סכום הוצאות ההסדר וכן הסכום המובטח ישולמו במלואם מתוך התמורה שתתקבל לידי הנושה המובטח במשכנתא, הבנק הבנלאומי הראשון לישראל, ואילו יתר הנושים יקבלו את חלקם מתוך התמורה לפי סדר הנשייה הקבועים בדין ובהתאם לחובות המאושרים.

ביום 16.1.2020 הגיש הנאמן דו"ח מקיף ובו ביקש לאשר את הסכמות שהושגו בינו לבין הנושים מקובקי ו- ובר, בדבר חלוקת כספים ופסיקת שכ"ט. פועל יוצא של הסכמות אלה, ככל ואלה היו מאושרות, הוא קביעת אופן חלוקת יתרת כספי ההסדר לנושים, כולל הנושה מקובקי, תוך ייתור הצורך בהכרעה בעירעור זה ובאופן שיביא למעשה לסיום ההליך.

בקשת רשות ערעור זו נדחתה על ידי בית המשפט העליון (כב' השופט גרוסקופף) במסגרת רע"א 3711/21 מקובקי נ' ברינקר ואח' (נבו 8.7.2021), תוך שנקבע על ידו כי לא ניתן לכפות על החייבת להסכים לפשרה שגובשה, שבמסגרתה החייבת נידרשת לוותר על זכויות העומדות לה לפי ההכרעות הנורמטיביות התקפות לעת הזו, וזאת אף אם יוצאים מתוך הנחה כי מדובר בפשרה סבירה וראויה, כפי שסברתי.

אך לטעמי גם אם אכן מבחינה משפטית פורמלית הוראות אלה חלות בעניינינו, הרי לאור התוצאה הקשה בדמות ביטול העברת זכות או נכס לצד שלישי ונטילתו לטובת קופת הכנוס, קיים קושי רעיוני להישען על הוראות סעיף זה בהליך של הסדר נושים – המבוסס על יסוד של הסכמה להצעה (רוב מניין וערך).

באופן יותר ספציפי הסעיף אינו קובע מהו המועד הראשון בו ניתן להגיש בקשה כזו, ואף אינו קובע מהו המועד האחרון להגשתה.

ביטול הענקה בבקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה: המסקנה כי הנאמן אינו רשאי ואינו מוסמך להכריע בשאלת ביטול הענקה במסגרת הכרעת חוב, אך מתחדדת ומקבלת משנה תוקף בעניינינו, בו מדובר בהליך של בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה.

...

אני קובעת כדלקמן: אני מבטלת את קביעת הנאמן בהכרעת החוב, אשר דחתה את תביעת החוב של מקובקי בנימוק להענקה פסולה שבוצעה על ידי החייבת למקובקי בדמות חתימתה על הסכם המכר והעמדת בית המגורים ברח' יחיאל דרזנר 49 בתל אביב (הידוע כגוש 6628, חלקה 730, תת-חלקה 2) לטובתו.

טענת החייבת לקיומו של הסכם משכון חלף הסכם המכר והנובע מכך; שאלת גובה החוב – שאלה זו תוכרע אם תביעת החוב לא תידחה; קביעות הנאמן אשר דחו את תביעת מקובקי לדמי שימוש ראויים ולדמי שכירות בדין קדימה – נותרות בעינן ואני מאשרת אותן.

טענות החייבת לכפיה ועושק של הנושה כלפיה, נדחות בזה.

צוין כי עפ"י תדפיס מסוי מקרקעין שהומצא ע"י היחיד, עלה כי ליחיד 100% מהזכויות בנכס שאינו תואם את פרטי דירת מגוריו ועל היחיד להבהיר עניין זה. כמו כן, נמצא כי ליחיד 50% מהזכויות בדירת מגוריו, כאשר על הנכס רשומה משכנתא לטובת בנק מזרחי טפחות ויתרת סילוק המשכנתא עומדת ע"ס של 61,945 ₪.

יחד עם זאת, הוסיפו בעלי התפקיד כי באם היחיד ימציא את המסכים הדרושים, לאחר בחינת הנאמן וככל שלא תימצא זיקת היחיד לנכס הנוסף, בעלי התפקיד לא יתנגדו לאפשר ליחיד להשיג הסכמות הנושים להצעת ההסדר מטעמו.

ביום 3/5/22 השיב היחיד וטען כי המציא לידי הנאמן את המסמכים הדרושים וכי אין לו כל זכות בנכס נוסף ,לא ידוע לו מדוע שמו רשום ברשות המיסים וכי הוא אף מוותר על זכויותיו בנכס לטובת קופת הנשייה, באם יתברר שיש לו זכויות באותו הנכס.

בעיניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים שהוחרגו שם. תחולת ההגבלות - ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

...

נוכח כל האמור ומאחר וטרם התבררה מצבת הנשייה הסופית של היחיד, כך שלא היה ברור בשלב זה אם היחיד חדל פירעון, עתרה ב"כ הממונה לקבלת ארכה לצורך הסרת מחדלי היחיד, שלאחריהם יפעל הנאמן להערכת שווי נכסי היחיד וגיבוש תוכנית פירעון שתגלם את שווי זכויות היחיד בנכסיו.

נוכח כל האמור, עתר היחיד לקבלת הפטר ולחילופין לקבוע בעניינו תוכנית פירעון במסגרתה ישלם היחיד סך של 500 ₪ בחודש במשך 60 תשלומים חודשיים.

נוכח כל האמור, חזר הנאמן על בקשתו להורות ליחיד להשלים המצאת המסמכים החסרים והגשת תוכנית שיקום אשר תגלם את זכויות היחיד במקרקעין, שאחרת הנאמן יפעל למימוש הנכס.

  לאור עמדת הממונה, הנאמן והיחיד, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעת בעלי התפקיד - אני מקבלת את הצעת בעלי התפקיד ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

בגדרם של ההליכים ולאחר שניתנה הכרעה בתביעת החוב, הושג הסדר פשרה בין הנושה לבין המפרק.

כן הוסכם כי במקרה שכזה ימונו המפרק ובא כוח הנושה ככונסי נכסים לצורך מכירת בית המגורים (סעיף 15 להסדר הפשרה).

הסכמת הצדדים בנוגע לריבית יכולה להישתרע עד למועד הפרעון, היינו, כאשר ההלוואה עומדת בעינה והריבית משולמת במועד או נצברת לזכות הנושה, ומעבר למועד זה, כאשר יש פגור בתשלום.

מהיתנהגות הנושה בהליכים, והשגת הסדר הפשרה שכלל גם אפשרות של מימוש השיעבוד על בית המגורים של יחידי מנגד, ניתן ללמוד כי הנושה לא ויתר על הבטוחה ועמד על זכותו לממש את השיעבוד.

למרות אמירה כללית זו לא תוקנו מיסמכי המישכון, לא תוקן שטר המשכנתה ולא נרשמה כל הערה בלישכת רישום המקרקעין.

יתרת החוב אינה מובטחת במשכנתה ועל כן כל נשייתו של הנושה לגבי החוב הנוסף אינה נשייה מובטחת.

...

גם מסקנתה כי אין לכלול בקרן החוב המובטח את הסך של 305,709 ₪ אינה מקובלת עליי.

בטרם סיום אעיר כי טענות יחידי מנגד ולפיה יש להסתפק ביתרת החוב המופיעה בכרטסת הנהלת החשבונות של הנושה, דינה להידחות.

סוף דבר בשים לב לכל האמור, אני מקבל את ערעורו של הנושה באופן חלקי ומורה על החזרת הדיון לבעלת התפקיד.