על כן, מי שייצג את היורשים הייתה נתבעת 3 והיא הייתה יכולה לפנות ללקוחותיה בכל עת. אין ממש גם בטענת משרד התובע על השגת גבול המיקצוע, שכן הייצוג בועדת התביעות אינו חייב להעשות באמצעות עורכי דין והיורשים רשאים לבחור מי ייצג אותם.
ביום 31.8.2017 ניתן תוקף של החלטה להסדר דיוני בין הצדדים שבו הוסכם שבירור המחלוקת בתובענה יהיה רק בקשר ל-68 עזבונות שפורטו ברשימה המצורפת להסדר וכונו "התיקים שבמחלוקת". כמו כן הוסכם שהצדדים יחליפו מסמכים לגבי התיקים שבמחלוקת, ולאחר מכן ינהלו הליך של מו"מ או גישור בשאלת התמורה המגיעה למשרד תובע, אם מגיעה, בגין "התיקים המזכים" – אותם תיקים מתוך התיקים שבמחלוקת שהניבו תמורה לנתבעים.
המצהירים מטעם הנתבעים שאינם תושבי ישראל ואינם דוברי עברית נחקרו בעת שהיו מחוץ לישראל באמצעות היועדות חזותית ובעזרת מתורגמן.
גם לאחר הליך גילוי המסמכים לא היתייחס משרד התובע בתצהיריו או בסיכומיו לעניין החיוב במע"מ, ולא ביסס שנתבעות 3 ו-4 חייבו את הלקוחות במע"מ. לפיכך, בהעדר טענות מפורטות ומבוססות בעיניין זה, אני קובע כי אין להוסיף מע"מ לחלקו של משרד התובע מההכנסות.
...
לפיכך אני מחייב את נתבעת 3 (בכפוף למצב המשפטי של החברה בגרמניה ולדינים הרלוונטיים שם) ואת אמריך אישית לשלם למשרד התובע סך של 587,447.58 ₪ (160,645.26 אירו לפי שער המרה של 3.6568 ₪ לאירו במועד מתן פסק הדין, כפי שפורסם באתר בנק ישראל).
כמו כן אני מחייב את נתבעים 1, 3 ו-4 יחד וכל אחד לחוד לשלם למשרד התובע 20,000 ₪ בגין הוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
לאחר שנתתי דעתי בין היתר להתנהלות הנתבעים בתיק, ומנגד לסכום התביעה שצומצם באופן ניכר, אני מחייב את נתבעים 1, 3 ו-4 לשלם למשרד התובע 40,000 בגין שכר טרחת עו"ד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
