השבת פסק לבורר לתיקון סעיף 22 לחוק הבוררות

לחילופין, מבקשת פיתרונות כי בית המשפט ייעשה שימוש בסמכותו בהתאם להוראות סעיף 22 (ד) לחוק הבוררות "ולהורות על תקונו של פסק הבורר ו/או על השלמתו בהתאם למפורט להלן בבקשה זו"; לחילופי חילופין מתבקש בית המשפט "להורות על החזרתו של הפסק לבורר עם הוראות לשם תקונו ו/או השלמתו". לטענת פיתרונות "פסיקה עניפה בקשר עם צרוף ראיות מלמדת על מגמה ברורה המבכרת את חקר האמת על פני כללי הדיון" (סעיף 37 לבקשה); "מדיניות שיפוטית המאפשרת הגשת ראיות אף בשלב ערעור, גם אם כרוכה בהתניות ותנאים הנה ברוכה על מנת להגיע לחקר האמת קל וחומר במסגרת בוררות" (סעיף 38 לבקשה); כי הבורר עצמו הכיר בטעות.

...

ההכרעה בהליך אינה דורשת כניסה לחישובים חשבונאיים, ובקליפת אגוז יאמר, כי לקראת סוף שנת 2016 ערכה סחר בדיקה חשבונאית של החסכונות לעומת התשלומים, והגיעה למסקנה שפתרונות לא עמדה כלל בייעד שהוצב בהסכם, אף ייחסה לעצמה חסכונות שלא היא הניבה אותם.

מסקנה חד צדדית ללא שמיעת הצד שכנגד אינה יכולה להקים מסקנת טעות.

התוצאה היא שהבקשה לביטול פסק בוררות נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות ההליך, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 50,000 ₪.

סעיפי חוק הבוררות מגדירים את סמכותו של בית המשפט לתיקון ליקויים בפסק הבוררות (סעיף 22(ד)), לאישור פסק הבורר (סעיף 23), לביטול פסק הבוררות (סעיף 24), להחזרת הפסק לבורר (סעיף 25), וכן את הסייגים לביטול הפסק (סעיף 26).

...

ציינתי לעיל כי במקרים בהם בהליך הבוררות עצמו לא תבע בעל דין הפרשי הצמדה וריבית, הוא מנוע מלהעלות טענה זו במסגרת בקשה לאישור פסק הבוררות, אך במקרה שלפניי מסמכי הבוררות אינם לפניי, ועובדה זו אף מחזקת את המסקנה כי ההכרעה בשאלת פסיקת ריבית והצמדה צריכה להינתן תחילה במסגרת פסק הבוררות עצמו.

סיכומו של דבר בנסיבות העניין, מצאתי לנכון לבטל את פסק הדין מיום 22.12.21, ולא מצאתי לנכון לתקן את הפסיקתא שנחתמה כבקשת הנתבעת.

החלטתי זו תישלח לכבוד הבורר עו"ד רו"ח אילן ישינסקי ולצדדים, והבורר הנכבד מתבקש להשלים ולתקן, ולמצער להבהיר את הדרוש הבהרה בסוגיית הריבית וההצמדה, כאמור בסעיף 18 להחלטתי.

סעיף 23 לחוק הבוררות קובע כי "בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק בוררות" וכי "לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו או במסגרת ערעור על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב". סעיף 24 מעניק לבית המשפט את הסמכות "על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה: ...". סעיף 22(ד) קובע כי "ליקויים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) רשאי בית המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא הייתה פניה לבורר או שהייתה פניה והבורר לא החליט בה". בהפב (כ"ס) 8319-11-21 גבריאל כלילי נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ [פורסם במאגרים, 02/03/22] (תוך היתייחסות להלכה שנקבעה בעיניין רע"א 9635/06 נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ נ' מתכת זגורי בע"מ [פורסם במאגרים, 30.3.08]), עסק ביהמ"ש במתח שנוצר כאשר ניתן פסק בורר לאחר דיון ושמיעת הצדדים ואולם אינו שלם, ונקבע כי במקרים המתאימים יש להורות על החזרת פסק הבורר לדיון בפני הבורר גם אם בקשה מסוג זה לא הוגשה, וגם אם לא הונחה בקשה לביטולו של פסק הבורר.

...

אמנם קיימות הוראות אופרטיביות, כגון הצבת שמירה או לוח זמנים, ואולם לא ניתן לנתק את הסעיפים הספציפיים הללו, מכלל פסק הבורר, ולאשר רק חלק מהפסק, מה גם ביהמ"ש לא התבקש לעשות כן. כבוד הבורר אמנם פירט בסעיף נפרד את אופן ביצוע פסק דינו, ואולם גם עיון בסעיף זה המורה על אופן הביצוע לא מסייע לענייננו, ואינו מוביל למסקנה כי בפני ביהמ"ש פסק בורר העומד על רגליו באופן שניתן לאחר אישורו לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לצורך ביצועו, או כי בפנינו פסק בורר הכולל הוראות ברות ביצוע חד משמעיות.

בענייננו אני סבורה כי ההוראות שנתן כבוד הבורר והנוגעות להשלמת העבודות, ניתנו מתוך הנחה כי הצדדים ממשיכים לעבוד זה עם זה, ומתוך הנחה כי פסק הבורר יוביל למה שכינה "יישור קו", אלא שהוראות אלה בהיותן כלליות, לא הובילו לפתרון המצופה, ולא סילקו את המחלוקות שבין הצדדים ואף לא הכריעו בהן.

לסיכום לאור כך אני דוחה את הבקשה לאישורו של פסק הבורר.

ביום 10.02.2022 הגיש אוסטרוביצקי, בגדרי תיק האישור, אף בלא לשלם את אגרת המשפט הנדרשת, "בקשה לביטול פסק בורר ולחילופין לתקן או להשלים או להחזיר לבורר את פסק הבורר בהתאם לסעיפים 22, 24 ו-26 לחוק הבוררות", אותה סמך על עילות הביטול שבסעיפים 24(3), 24(5), 24(7), 24(9) ו-24(10), משלשיטתו "בפסק הבורר נפלו מספר השמטות, טעויות בחישוב וטעות סופר אשר מחייבות את תקונן", משתוצאתן "תחשיב שאינו משקף את המציאות, את הראיות, את הדין המהותי, את ההודאות המפורשות של התובע", תוך בקשה שבית המשפט יערוך את התיקונים בעצמו או יחזיר את ההליך לדיון בפני הבורר.

הבורר אף עיין בטענות אוסטרוביצקי באשר להשמטות, מצא נכונה כי עניינים אלו חורגים מסמכות התיקון לפי סעיף 22 לחוק הבוררות, אך הדגיש כי גם טענות אלו עמדו לנגד עיניו בעת שניתן הפסק המקורי, באופן המלמד גם לו סבר שנתונה לו הסמכות לערוך תיקון – לא היה משנה את פסק הבוררות.

...

משכפי שיוסבר להלן, הבקשה נדחית לגופו של עניין.

נוכח האמור לעיל – אין מקום למתן רשות ערעור, והבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.

באשר לשאלה האם חרג הבורר מסמכותו עת תיקן את הפסק לבקשת המשיב והוסיף את שמו של המבקש בחלק החיוב בסוף פסק הבורר כחייב יחד עם המבקשת לשלם למשיב את הסכומים שנפסקו נקבע כי לאור נימוקיו של הבורר התיקון שנעשה הוא תיקון טכני לפי סעיף 22(א)(1) לחוק הבוררות ולכן יש לדחות טענת המבקשים לביטול פסק הבורר מכוח סעיפים 24(1) ו-24(3) לחוק הבוררות.

כמו כן, נטען כי מאחר שפסק הבוררות ניתן במחלוקת בעלת אופי פלילי, הרי ששמירה על תקנת הציבור מחייבת את ביטולו של פסק הבוררות, גם אם תוצאתו הסופית של הפסק הנה סבירה ומאוזנת לפי שיקול הדעת השפוטי של ביהמ"ש. נטען כי בימ"ש קמא לא קיבל טענות המבקשים לפיהן מקום בו פסק הבורר הוחזר אליו לצורך תיקון והשלמה היה על הבורר להמנע מתיקונו מאחר שהתיקון שהתבקש היה תיקון מהותי.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את פסק הבורר ואת פסק דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

לאור האמור, סבורני כי מדובר בפסק דין העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי להגן על מוסד הבוררות ולא להכשילו או לגרוע מתכליתו ומיעדיו כמנגנון חלופי יעיל לפתרון סכסוכים [ראו: רע"א 2723/14 הנ"ל; רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופרזול בע"מ ואח', פ"ד נח(2) 634 (2004)].

על כן, הבקשה למתן רשות הערעור נדחית.