השבת מניות ליזם נדל"ן כיזם נדל"ן

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 66209-06-16 יוגב נ' אביקם ואח' לפני כבוד השופטת חנה קלוגמן התובע: יואל יוגב, ת.ז. 051357895 ע"י ב"כ עוה"ד ארנון לנדה הנתבעים: 1. משה אביקם, ת.ז. 028588846 2. יוסף וקנין, ת.ז. 025135856 3. נופך י.מ.י. יזמות ונדל"ן בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אביקם, וקנין, פרוידמן, עורכי-דין פסק דין

טענה להיעדר עילה- פסק הבוררות, הן החלקי והן המשלים, לא קבע כי על בעלי המניות ובודאי לא החברה שלא הייתה כלל צד להליך הבוררות, להשיב לתובע את הסכום אותו הוא תובע.

...

סוף דבר: לאור האמור לעיל, ולאחר עיון בכתבי הטענות ונספחיהם, בבקשה ותגובותיה ולאחר שמיעת הצדדים, אני קובעת, כי בהתאם לסעיף 11 להסכם המייסדים היה על התובע להביא את המחלוקת בינו לבין הנתבעים בפני בורר.

ממכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני קובעת, כי התביעה נמחקת על הסף.

לעניין ההוצאות והייצוג - התובע ישלם לנתבעים 1 ו 2 סך של 3,500 ₪ לכל אחד מהם, וזאת לסכום שכבר שולם בעקבות הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות.

אשר למסמך 11.2.2016, שגב טען כי מדובר בהסכם מחייב, ועל כן יש לפעול לאכיפתו בהתאם למה שנקבע בו: עו"ד אזוגי התחייב להחזיר את ההלוואה שניתנה לחברה ב-10 תשלומים חודשיים שוים וכן התחייב לרכוש את מניותיו של שגב בחברה תמורת סך של 230,000 ₪.

האם שגב הודר מניהול החברה? בהתאם להלכה הפסוקה, בחברה שהיא "מעין שותפות" יש בדרך כלל לבעלי המניות ציפייה לגיטימית לקחת חלק שווה בניהול עינייני החברה (ר' רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, נט(3) 380 (2005); ציפורה כהן בעלי-מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות כרך ב 122-120 (מהדורה שנייה, 2008) (להלן: "כהן")).

נוסף על כך, מחקירתו הנגדית של עו"ד אזוגי (עמ' 50 לפרו', ש' 9-11) וכן מחקירתו הנגדית של גולדפינגר (עמ' 56 לפרו', ש' 4-17) עולה כי עו"ד אזוגי הוא זה שמימן לבסוף את רכישת הקרקעות במיזם הנדל"ן. גם גירסה זו מקשה על קבלת גירסתו העובדתית של שגב בהקשר זה בדבר נטילה של הנתבעים כספים מהחברה שלא כדין.

...

טענות הנתבעים הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה על הסף, ולחלופין – לדחותה לגופה.

אני סבורה כי יש להעדיף במקרה דנן את השיטה הזו על פני שיטות אחרות כגון סעד של רכישה כפויה.

יודגש כי בביצוע התשלום בקשר עם רכישת המניות (אם הנתבעים יהיו אלה שירכשו את מניותיו של שגב), יהיה מקום לקחת בחשבון את הסכום בסך 50,000 ₪ ששולם על ידי הנתבעים לשגב במועד עריכת מסמך 11.2.2016, על חשבון התמורה העתידית המגיעה לו בגין מניותיו במסגרת הסכם עתידי אם וככל שיתגבש (שכן הסכום הזה שולם על חשבון הסכם שבסופו של דבר לא יצא לפועל).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי שגב יגיש לנתבעים את הצעת הבמבי תוך 30 יום מהיום (ימי הפגרה יבואו במנין הימים).

כן נטען כי המשיב 1 מכהן כמנכ"ל בשתי חברות מתחרות נוספות העוסקות גם כן בתחום יזום הנדל"ן. עוד טענה המבקשת בתביעתה כי המשיבים 5-4, לגביהם נטען כי הם רואי החשבון המבקרים של החברה, סייעו בקפוח האמור ובנטילת נכס המקרקעין תוך הפרת חובות המוטלות עליהם על-פי דין.

בשל המעשים המתוארים, עתרה המבקשת בכתב התביעה לקבלת סעדים שונים, ובהם מינוי מנהל מיוחד, חלף המשיב 1, אשר יבטיח את מימוש זכויות המבקשת בחברה ויאפשר ניהול משותף שלה; כנוס ישיבת הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות; השבת נכס המקרקעין מידי המשיב 1 לחברה, לרבות דמי שימוש בו ולחלופין, להשית על המשיבים 5-1 תשלום בסך של 1,250,000 ש"ח בצרוף דמי שימוש ראויים; ועוד.

כן צוין כי אך סמוך להגשת הבקשה למתן סעדים זמניים נודע למבקשת כי המשיב 1 מכהן כמנכ"ל בשתי חברות נדל"ן מתחרות; ופניותיה לכנוס ישיבת הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות נדחו.

...

כפי שקבע בית המשפט המחוזי, המבקשת לא הוכיחה כי המשך ניהול החברה במתכונת הנוכחית יוביל לנזק בלתי הפיך מבחינתה אף אם תתקבל תביעתה בסופו של דבר.

לנוכח האמור, אף דין הבקשה למתן סעדים זמניים העוסקים באופן ניהול החברה ובמעורבות המבקשת בניהול – להידחות.

סוף דבר: לנוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בעת התאגדותה ביום 22.12.2010, הייתה התובעת בבעלותו של מר דוד אפנג'ר (להלן- "אפנג'ר"), יזם בתחום הנדל"ן. בינואר 2012, במהלך שלב התיכנון של עבודות הבנייה וחיזוק המבנים נושא התובענה, מכר אפנג'ר את מניות התובעת למספר חברות העוסקות בתחום יזמות הנדל"ן וקבלנות הבנייה, ביניהן א.י.ז.י אבו אחזקות בע"מ, שבבעלות הקבלן צחי אבו, אשר היה, כפי הנראה, הדמות המזוהה ביותר עם התובעת (ראו למשל עדותו של מר יעקב לוי, מנכ"ל התובעת (להלן- "לוי") עמ' 46 בפרוטוקול הדיון מיום 11.11.2021 שורות 20-25).

בהסכם הפשרה שהוגש לבית המשפט, וקיבל תוקף של פסק דין חלקי, הודיעו התובעת והאדריכל כי - "הגיעו להסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט וזאת בשים לב לאמור בתצהירו של הנתבע 1 ועל בסיס הצהרתו כי הסתמך על תוכנית המדידה אותה ערך הנתבע 3 בתכנון הפרויקט..." בהסכם שהוגש לבית המשפט לא צוין מהו סכום הפשרה, ולשאלה שנשאלה בדיון ההוכחות מיום 11.11.2021, השיב בא כוחה של התובעת כי הסכם הפשרה מורכב, וכי בעקבותיו תפחית התובעת מכתב התביעה 150,000 ₪.

...

לסיכום נקודה זו, לא הוכח כי הליקויים המיוחסים למודד או לקונסטרוקטור הם שגרמו לעכובים במסירת הדירות.

סיכום אשר על כן אני דוחה את התביעה נגד המודד ונגד הקונסטרוקטור כאחד.

בשים לב לסכום התביעה, להיקף ההליכים, ולכך שהנתבעים נאלצו להתגונן מפני תביעת ענק בנושאים שונים, תשלם התובעת לכל אחד משני הנתבעים הוצאות בסכום כולל של 100,000 ₪.

בנוסף נטען כי קיומם של הפתיח "קבוצת" חלף "ס.א." והסיומת של "התחדשות עירונית" חלף "יזמות ושיווק נדל"ן" אינם משנים את הדמיון הנובע מצרוף המילים "ישראל ארופה" והם לכל היותר, בהתאם לפסיקה, בגדר הבחנה משנית החוסה בצלו של סימן ההיכר המרכזי וכי דחיית טענות התובעת תוביל למסקנה כי הטעה מתקיימת רק במקרים בהם מדובר בשמות זהים לחלוטין, שהרי כל מילה או מספר שיצורפו לאילו מן השמות, לכאורה יבטלו כל חשש להטעיה.

נטען כי רשם החברות בחן פעמיים את השם והגיע למסקנה כי אין לשנותו וכי מדובר בתביעה אשר נולדה כמשקל נגד להליך אחר המתנהל בין מר פרנץ לגב' איפרגן, בתו, במסגרתה עתר הוא להחזרת 50% ממניות התובעת אשר נרשמו על שם בתו.

...

לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי גם מבחן 'יתר נסיבות הענין' תומך במסקנה כי שם הנתבעת דומה לשם התובעת כדי להטעות.

לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי שמה של הנתבעת דומה עד כדי להטעות לשמה של התובעת באופן המצדיק את מתן הצו המבוקש המורה לנתבעת להימנע מלהשתמש בשמה הנוכחי או בשם אחר הכולל את המילים "ישראל אירופה". יחד עם זאת, לא מצאתי מקום להיעתר לסעד הנוסף שהתבקש, ליתן צו המורה לנתבעת ולבעליה לחדול משימוש בצירוף המילים "ישראל אירופה" בהקשר של פעילות עסקית כלשהי.

סוף דברצו מניעה אני מורה לנתבעת להימנע מלהשתמש בשמה הרשום וכל עוד תעסוק בתחום ההתחדשות העירונית גם בכל שם אחר הכולל את צירוף המילים "ישראל אירופה". הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך כולל של 40,000 ₪.