השבת כספים שנגנבו מחשבון הלקוח

בדרך זו הפיקו המערער וברזילי על חשבון הלקוחות רווח חסר סיכון שהיתקבל בחשבונות הקש משום שהלקוחות שילמו מחיר גבוה יותר מהמחיר שהיה זמין בשוק באותה עת. יצוין כי המערער וברזילי השיגו רווחים חסרי סיכון על חשבון הלקוחות גם כשקיבלו הוראות מכירה של ניירות ערך, וזאת באמצעות מכירה בחסר של אותם ניירות ערך (כניסה לפוזיציית 'שורט').

זאת ועוד, המערער השיב את סכום כספי הגניבה (בערך נומינאלי) סמוך לפני מתן גזר הדין ולגירסתו נאלץ לגייס את הכספים מכספי הפנסיה של הוריו.

...

בסופו של דבר העביר שרעבי למערער סך של 220,000 ש"ח לפחות וברזילי קיבל באופן דומה מארליכמן כ-149,000 ש"ח. בגין האישום השלישי הורשע המערער בעבירה של הלבנת הון (ריבוי עבירות).

דיון לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתב ובעל-פה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

כמו כן ובניגוד לטענות שהעלה המערער, בית המשפט המחוזי התחשב בנסיבותיו האישיות וגזר את דינו ברף התחתון של מתחם העונש ההולם ומשכך טענותיו של המערער בהקשר זה אף הן דינן להידחות.

לפני תביעה בסך 350,841 ₪ שעניינה השבת כספים שנגנבו, לטענת התובעת, מחשבון הבנק שלה שהתנהל אצל הנתבע, במסגרת מעילה שאירעה בסניף הבנק.

כך למשל, העביר המועל כספים במט"ח, בהתאם להרשאותיו, מחשבון לקוח אחד לחשבון לקוח אחר, כאשר בחשבון הנעבר הומרו הכספים ממט"ח לשקלים חדשים ומשם הועברו לחשבון ממנו נמשכו הכספים.

...

אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, יובהר כי דו"ח הביקורת הומצא לידי התובעת ובמסגרת גילוי המסמכים וכי בהחלטה נקבע כי דו"ח הביקורת אינו יכול לשמש ראיה בהליך משפטי להבדיל מגילויו של הדו"ח לבעל הדין שכנגד (ראה החלטה מיום 16.6.2020).

די באמור לעיל כדי לקבוע כי התובעת כשלה בהעמדת גרסה עובדתית לביסוס עילת התביעה כנגד הבנק, וכי דין התביעה להידחות.

סיכום לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע טען שבהוראת בנק ישראל הוא שילם ללקוחה את מלוא הסכום שנגנב ושטרם הושב לה, ובסה"כ שילם לה 1,249,538 ₪, המהוים את הסכום שנגנב מחשבונה בצרוף ריבית והצמדה, וכן תשלום נוסף בהתאם להסכם הפשרה שנחתם לסילוק מלא ומוחלט לצרכי פשרה ולכיסוי הוצאות.

הדברים האמורים נתמכים גם בלשון מכתב בנק ישראל מיום 15.06.2017 (נספח ד לתצהיר גב' גב) – אין מדובר בהוראת תשלום גורפת אלה כזו המורה להשיב את הסכומים שנמשכו מחשבון הלקוחה "למעט סכומים שכבר הוחזרו לגברת" וכן קזוז סכומים שהוצאו לשימושה הפרטי של הלקוחה (וכאלו קיימים, לכל הפחות, בנוגע לכספים שהופקדו לחשבון אחר של הלקוחה כפי שיפורט להלן).

...

שעה שאין מחלוקת כי הבנק קיזז סכומים לאחר פדיון ניירות הערך של התובעת שכנגד, שעה שהבנק כשל מלהוכיח זכות לקיזוז ומשעה שהתובעת שכנגד כשלה מלהוכיח את הנזק הנטען על ידה, דין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה.

אני מחייב את הבנק להשיב לתובעת שכנגד סך של 224,505 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.06.19 ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הבנק לשלם לנתבעת/תובעת שכנגד בגין החזר הוצאות שכ"ט עו"ד סך כולל של 35,000 (כולל מע"מ) בגין שני ההליכים.

על פי התובע ממצאים אלו כללו: אסמכתות בגין העברת כספים מחשבונו של המתלונן לחשבונות קרובי משפחתו של הנתבע; חתימות על טפסי המשיכה מחשבון המתלונן אשר אינן זהות לחתימת המתלונן במאגר דוגמאות החתימה שבמחשב הבנק; אסמכתות בגין העברות שבוצעו בחשבונות קרובי משפחתו של הנתבע; סירטון בו הנתבע נראה חותם על המחאות עבור לקוח שאינו נוכח בסניף; תדפיס חשבון המתלונן בו סומנו כל פעולות העברת הכספים אשר לטענת המתלונן נגנבו מחשבונו; תדפיס פעולות שבוצעו בחשבונם של אשת הנתבע וקרובי משפחתו; משיכות מזומן מחשבון הבנק של המתלונן אשר בוצעו באמצעות כרטיס אשראי; העברות הכספים שבוצעו בין חשבון המתלונן לחשבון אחיו.

כך נכתב במסגרת ההחלטה: "גרסתך, כפי שנמסרה לבקורת במהלך התשאולים, שונתה על ידך, לא אחת, כפי שמוצג בדו"ח הבקורת. כך למשל, בתשאול הוצגה לך אחת מפעולות העברת הכספים שביצעת מחשבון המתלונן לחשבון אחיך. בתגובה, ציינת כי ביקשת מהמתלונן להעביר כסף לאחיך ואתה השבת למתלונן את הכסף למחרת. ואולם, בתגובתך לטיוטת דו"ח הבקורת (אשר צורפה אף היא לדו"ח הסופי) שינית את גרסתך וציינת כי המתלונן מעולם לא הלווה כספים לאחיך." (סעיף 20.3 להחלטה, נספח ז' לתצהיר גב' פרידמן).

...

לאור כל האמור לעיל התוצאה היא כי הנתבע כשל מלהצביע על פגם ממשי בניהול הליך השימוע על ידי הבנק.

סיכומו של דבר: כפי שהובא לעיל, חוקת העבודה החלה בבנק קובעת נסיבות בהן הבנק לא יהיה חייב בתשלום פיצויי פיטורים.

סוף דבר לאור כל המקובץ, דין התביעה להתקבל.

במעשיה, רצתה הנאשמת ליפתור את בעיותיה הכלכליות על חשבון לקוחות הבנק הקשישים, תוך שהיא משתמשת בכסף לצרכים שונים, כולל בתי מלון וטיסות לחו"ל. הסניגור טען, שכל אדם טס לחו"ל ולן בבתי מלון, ובקש להמנע מייחוס הנ"ל לגניבות - טיעון זה אין בידי לקבל, שהרי אילו הכנסותיה של הנאשמת הספיקו לכל צרכיה, מדוע בכל זאת גנבה כספי אחרים, ואם גנבה בשל מצוקתה הכלכלית – הכיצד מתיישב הדבר עם קניית נעליים, בגדים, תכשיטים, טיסות לחו"ל ונופש בבתי מלון יוקרתיים.

עוד לקחתי בחשבון את פיטורי הנאשמת ואיבוד חלק נכבד מזכויותיה בשל כך, את העובדה שהיא החזירה את כל כספי הגניבה, וכן בהודאתה המיידית, שחסכה זמן שפוטי יקר.

...

מאחר והוריתי על חילוט הרכב, ומאחר והנאשמת אמורה לרצות מאסר בפועל בהתאם לגזר דין זה, ומאחר והנאשמת השיבה את כל כספי הגניבה, ובהתחשב במצבה הכלכלי הנטען, החלטתי להימנע מהטלת קנס או פיצוי, אך אין בכך בכדי למנוע מקורבנותיה מלהגיש תביעות אזרחיות נגדה בעתיד.

סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, החלטתי להטיל על הנאשמת עונש אחד, בגין כל העבירות בהן הורשעה, על כן הנני דן את הנאשמת לעונשים אלה: (1) מאסר בפועל למשך 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרה מיום 17.3.2013 ועד ליום 3.4.2013.

(2) 6 חודשי מאסר על תנאי אשר יופעלו אם תעבור הנאשמת תוך 3 שנים מיום שחרורה אחת או יותר מהעבירות בהן הורשעה בתיק זה. (3) אני מורה על חילוט רכב הנאשמת מסוג מיצובישי לנסר מס' רישוי 45-940-76.