השבת כספים שנגנבו מחשבון הבנק

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע (להלן הבנק) להשבת כספים שנגנבו מחשבון הבנק על ידי פקיד הבנק שעבד בסניף בו נוהל חשבונה של התובעת, וכן לפצוי בגין נזקיה לרבות עוגמת הנפש שנגרמה לה. לכתב התביעה צרפה התובעת את דו"ח הבקורת שערך הבנק על מנת להיתחקות אחר המעילה (נספח ג' לכתב התביעה) וכן את המכתב שכתב ושיגר המבקר הפנימי של הבנק לבנק ישראל (נספח ד' לכתב התביעה).

...

ביום 18.5.20 הגיש הבנק בקשה נוספת לסילוק דו"ח הביקורת מתיק בית המשפט בציינו כי התובעת לא הגישה עד היום תגובה לבקשה על אף ארכות שניתנו לה. בו ביום ניתנה החלטתי לפיה התובעת תגיב לבקשה בתוך 10 ימים.

לאור האמור לעיל, אני מורה על הוצאת דו"ח הביקורת (נספח ג' לכתב התביעה) ומכתב הבנק (נספח ד' לכתב התביעה) מתיק בית המשפט.

לפיכך, הבקשה, כפי שהתבקשה, נדחית.

במועד סמוך לחודש מרץ 2013, קשרו הנאשם ומרציאנו, בעצמם או באמצעות אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, להונות את חברת מנורה ולגנוב מחשבון קופת גמל כספים השייכים לעמית, תוך היתחזות ושימוש במסמכים מזויפים.

במכתב ששלח ב"כ הנאשם בהליך אזרחי, עו"ד שטרית, לבנק הבנלאומי, הועצם תפקיד "מלוויו" של ג'מאל, אשר בהתאם לגירסה זו היו "מספר אנשים מהמגזר הערבי": "לפגישה זו הגיע מר ג'מאל מלווה במספר אנשים מהמגזר הערבי. בפגישה זו הודיעו המלווים של מר גמאל למרשתי כי מר גמאל מבטל את העיסקה וכי על מרשתי להשיב לידם את הכספים שהועברו לחשבונה. האנשים שליוו את מר גמאל אף רמזו למר גניש כי אין לו כל ברירה אלא לעשות כן ומוטב שיפעל בהתאם לדרישתם" (ת/7 סעיף 8).

...

טיעוני הצדדים המאשימה טענה בסיכומיה, כי נקודת המוצא בתיק זה היא הכספים אשר הוצאו במרמה מחברת מנורה ונמצאו בחשבון הבנק של הנאשם, כאשר נסיון החיים והשכל הישר מובילים למסקנה שהדבר נעשה בידיעתו.

לפיכך, אני קובע כי הנאשם השתמט מתשלום מס לגבי הכנסה בסך של 912,601 ₪.

בכרטסת אכן הופיעה המחאה בסכום דומה בכרטיס "המרכז לקבלן", אולם לא ניתן הסבר כיצד ומדוע מדובר באותו גורם, מדוע המחאה שניתנה ל"כרן" נרשמה בכרטסת "המרכז לקבלן" וכיצד הגיע יועץ המס למסקנה זו. באופן דומה, לגבי ההמחאה לדן חיים יוסף, ציין יועץ המס שנרשמה תחת כרטיס "ירון בולונדי" (ת/62 ש- 60).

לפיכך, אני מורה על זיכוי הנאשם מהוראת חיקוק זו. סוף דבר אני מורה על זיכוי הנאשם מעבירת רישום כוזב בספרים.

לפני תביעה בסך 350,841 ₪ שעניינה השבת כספים שנגנבו, לטענת התובעת, מחשבון הבנק שלה שהתנהל אצל הנתבע, במסגרת מעילה שאירעה בסניף הבנק.

...

אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, יובהר כי דו"ח הביקורת הומצא לידי התובעת ובמסגרת גילוי המסמכים וכי בהחלטה נקבע כי דו"ח הביקורת אינו יכול לשמש ראיה בהליך משפטי להבדיל מגילויו של הדו"ח לבעל הדין שכנגד (ראה החלטה מיום 16.6.2020).

די באמור לעיל כדי לקבוע כי התובעת כשלה בהעמדת גרסה עובדתית לביסוס עילת התביעה כנגד הבנק, וכי דין התביעה להידחות.

סיכום לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

משהנתבע הכחיש כי גנב מהחברות כספים, ולאחר שהחברות הגישו תביעה נגד הנתבע בבית הדין לעבודה והנתבע הגיש בבית הדין לעבודה תביעה שכנגד, הגישו התובעים את התביעה שלפניי, להשבת הסכום הכספי העולה מהפערים שבדוחות החקירה ורואה החשבון הבודק באותן שנים, העומד על סך של 576,00 ₪ וכן 50,000 ₪ בגין עגמת נפש.

התובעים טוענים (סעיף 109 לסיכומים) כי הלכה במשפט הפלילי ועל אחת כמה וכמה במשפט אזרחי היא כי ראיות נסיבתיות יכולות לשמש בסיס להרשעה אם הן שלובות ואחוזות זו בזו באופן שהן מובילות למסקנה הגיונית אחת ויחידה שהנאשם או הנתבע ביצע את העבירה המיוחסת לו. לטענתם דוח החקירה של משרד החקירות ודוח רואה החשבון הבודק, יחד עם העדויות של העדים מטעם התובעים, חוסר מתן הסבר לכספים החסרים על ידי הנתבע, והעובדה שהוא היה האחרון לטפל בכספים שהתקבלו במזומן במסעדות עד להבאת הכספים להפקדה לבנק, מביאים למסקנה אחת ויחידה שהנתבע גנב את הכספים במשך שנים.

...

ראשית, אינני מקבלת את גרסת התובעים כי אמנם הייתה להם גישה לכספת אך הם לא עשו בה שימוש כי לא זכרו את הקוד.

גרסה זו של התובעים כולה חסרה תמיכה ראייתית ונמצאנו ניזונים בעניין זה אך ורק מפי התובעים שהם לכל הדעות עדים מעוניינים בתוצאות התובענה (ובעדים שהם או שותפים או תלויים בתובעים לפרנסתם בחברות).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.

מעבר לעניין קרן ההשתלמות , מר זרקא כופר בכל טענות מר אמיתי לגבי חיובים שלו כלפיו, ולהיפך – עומד על החזרת הכספים שנגנבו לטענתו מהחברה, כאשר לדבריו – כל הסכומים הרשומים בתלושים הנם נכונים, מה גם שהיו באחריותו של מר אמיתי כמנכ"ל והוא זה שהעביר את הנתונים לרואה החשבון לצורך הנפקת התלושים.

וכך נרשם בסעיף 65 לכתב ההגנה: "הכספים שנטען כי "נגנבו" מחשבונות הבנק הם למעשה חוב כספי שהתובעים היו חייבים לנתבע, ואשר למעשה חוב זה טרם שולם במלואו עד היום".

...

כך גם לחיובים לבית הדירות בת"א בשם "הרברט סמואל", בסך של 54,000 ₪ כפי שפורט לעיל ושלטעמנו יש מקום לקזז סכום זה מחובות החברה למר זרקא.

אעפ"כ, משברור כי סכומים אלו הוצאו מחשבון הנתבעת על ידי מר אמיתי כמנהל – מצאנו כי יש מקום לקזז סכומים אלו מהתביעה.

סוף דבר: מר אמיתי זכאי להפרשי שכר וזכויות סוציאליות (בנטו) כדלקמן: סך של 233,867 ₪ כהפרשי שכר 76,092 ₪ ₪ בגין קרן השתלמות 16,885 ₪ בגין דמי הבראה 20,545 ₪ פדיון חופשה סך של 75,000 ₪ כפיצויי פיטורין סך של 2,500 ₪ כפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד.