השבת הלוואה ודיבה הדדית

היום היתקיים הדיון בתביעות והצדדים ענו לשאלות בימ"ש. דיון והכרעה לעניין התביעה, בימ"ש קובע כי על פניהן התביעות בגין החזרי הלוואות המוזכרות בסעיפים 5, 6 ו – 7 בכתב התביעה, התיישנו לקראת סוף העשור הקודם, לנוכח מועד מתן ההלוואות והמועד שנקבע החזרתן.

בסעיף 10 לכתב התביעה טען כי "בהסכמה הדדית סוכם ביניינו לפנות לעו"ד שי סופר על מנת לקבל חוו"ד משפטית". לא זו אף זו, התובע טען בסעיף 12 לכתב התביעה כי רק הוא מסר את גירסתו לעו"ד שי סופר.

כשבית המשפט שב ושואל אותי מדוע צילמתי את התובע שכנגד בביתו אני עונה? עקב תביעה שהוא הגיש נגדי בבית משפט השלום בגין לשון הרע על סך 200 אלף ₪ בו הוא כתב בין היתר שאני חי מסחיטה, אני רמאי, אני שקרן, אני עוד כל מיני דברים בסגנון הזה, הייתי חייב להגן על עצמי להראות מי הוא שהוא כותב עליי את הדברים האלה, ולצורך זה היה צריך להציג אותו לבית המשפט, התמונות והדיסק לא נשלח אליו לא היה לי איתו אינטראקציה הוא לא ראה אותי אני לא ראיתי אותו.

...

הוסכם שהתובע ייקח הלוואה של 27,000 ₪ והנתבע ישלם את כספי ההלוואה ובכך ישלם לגולן.

סוף דבר בימ"ש מחייב התובע והנתבע שכנגד לשלם לנתבע והתובע שכנגד הסך של 2,500 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה שכנגד ועד מועד התשלום בפועל וכן הסך של 500 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

     הנתבע טען להגנתו כי מדובר בתביעה שקרית שאינה אלא ניסיון סחיטה ופירסום לשון הרע נגדו.

     סיוון הצהירה כי במהלך הקשר עם הנתבע, הלוותה לו סך של 3,000 ₪ שנטלה כהלוואה מרופא שיניים ממג'דל שמס, וסך נוסף של 3,000 ₪ שנתנה לו במזומן לבניית מצבת אמו שנפטרה לדבריו, זאת בנוסף לסך של 1,200 ₪ שמשך הנתבע באמצעות כרטיס האשראי שלה ושעון יד בשווי של 2,000 ₪, שרכשה לו יחד עם אימה כמתנה, שעון שהוא מכר מבלי להשיב להן את תמורתו.

סיוון העידה כי לאחר 2-3 מפגשים עם הנתבע, החלה ביניהם מערכת יחסים זוגית ולפי עדותה בביהמ"ש  "יצאנו, טלפונים, הודעות נשיקות ודברים. במהלך הזמן, היה בינינו קשר פיסי"; היא הבהירה "לא הגענו למקום שנתחנן אבל היה בינינו קשר זוגי, אהבתי אותו מאוד. חשוב לי לציין שזה היה הדדי, הרגשתי שזה הדדי לכל דבר. היה כותב לי הודעות שהוא אוהב אותי ומתקשר" (שורות 14-18 ו- 29-30 עמ' 27 לפר') והוסיפה בחקירתה הנגדית כי מבחינתה היה מדובר בקשר הדוק ומערכת יחסים ארוכת טווח.

...

לאור זאת ועל רקע קבלת התביעה הכספית (והרי לא נטען לעילה אחרת מאשר העילה החוזית שעניינה בהלוואות שניתנו) אני סבורה כי יש מקום לפסוק לתובעות פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להן עקב התנהגות הנתבע.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעות סכום של 65,744 ₪ (סכום זה משוערך להיום).

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ (סכום זה נפסק בשים לכך שלתובעות ניתן פטור מתשלום אגרה).

הסכם בוררות מפורט נחתם ע"י ב"כ בעלי הדין בפני הבורר בישיבה מיום 09.04.2018, והצדדים הגישו לבורר תביעות הדדיות, הן ביחס לטענות להפרת ההסכמים שביניהם, הן בהיבטים אחרים הנוגעים ליחסיהם לרבות פירסום לשון הרע.

הסכם אוגוסט "קבעתי כי הודעת **** בפגישת דצמבר 2017 הוותה הפרה של הסכם אוגוסט על-ידי סלדט ו****. בהתאם לכך, נעתרתי לבקשת הלל ויסודות, הנפגעים מההפרה, והוריתי על ביטול הסכם אוגוסט... סכומי המימון המצטברים שהעמידה סלדט, על פי הסכם אוגוסט שבוטל, מסתכמים איפוא בסכום כולל (קרן) של 13,755,000 ₪. מהנימוקים והטעמים שפירטתי בסעיפים 457 עד 461... אני קובע בזאת כי חובת ההשבה של הסכומים הנ"ל תחול ביחד ולחוד על הלל יעקובסון אישית... ועל החברה מקבלת ההלוואה בכל אחת מההלוואות..." (סעיף 629).

...

הסכם אוגוסט "קבעתי כי הודעת **** בפגישת דצמבר 2017 היוותה הפרה של הסכם אוגוסט על-ידי סלדט ו****. בהתאם לכך, נעתרתי לבקשת הלל ויסודות, הנפגעים מההפרה, והוריתי על ביטול הסכם אוגוסט... סכומי המימון המצטברים שהעמידה סלדט, על פי הסכם אוגוסט שבוטל, מסתכמים אפוא בסכום כולל (קרן) של 13,755,000 ₪. מהנימוקים והטעמים שפירטתי בסעיפים 457 עד 461... אני קובע בזאת כי חובת ההשבה של הסכומים הנ"ל תחול ביחד ולחוד על הלל יעקובסון אישית... ועל החברה מקבלת ההלוואה בכל אחת מההלוואות..." (סעיף 629).

בחלקו האופרטיבי של פסק הבוררות, כפי שתוקן, הורה הבורר "...על ביטול הסכם ינואר, על ביטול הסכם אינמייז ועל ביטול הסכם אוגוסט... על אכיפת ההסכם המקשר..." לצד האמור קבע הבורר כי "**** וסלדט אינם חייבים בהשבת הסך של 3,664,800 ₪ לחברה המשותפת... לאור ביטולו של הסכם ינואר" והורה על ביצוע תשלמי ההשבה הבאים: "הלל יעקובסון ויסודות צור חייבים, ביחד ולחוד, להשיב ולשלם לסלדט סכום כולל של 26,085,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית" "... מתבטלת בזאת כל זכות קניינית, או אובליגטורית, שנקבעה בהסכם ינואר לזכותם של סלדט או של ****, לקבלת מניות או כל זכות חוזית אחרת..." "חלקו של הלל... כשותף מוגבל בשותפות סלדט מערכות בע"מ... יועבר על ידו לסלדט..." "נוכח ביטול הסכם אינמייז: כל הזכויות במיזם אינמייז, לרבות זכויות הקניין הרוחני יושבו ויועברו על ידי **** וסלדט לידי הלל, מזל ודרור בהתאם לאמור בהסכם המייסדים שנערך ביניהם באפריל 2016" "לאור ביטולו של הסכם אוגוסט אני מורה על תשלומי וחיובי ההשבה דלהלן... הלל יעקובסון ויסודות צור חייבים, ביחד ולחוד, לשלם ולהשיב לסלדט סכום כולל של 13,755,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית... מתבטלת בזאת כל זכות קניינית, או אובליגטורית, שנקבעה בהסכם אוגוסט לזכותם של סלדט או של ****, לקבלת מניות או כל זכות חוזית אחרת..." בסך הכל חויבו יעקובסון, יסודות צור ומי מהחברות שקיבלו במישרין את ההלוואות להשיב לדדון ולסלדט סך כולל של 39,840,000 ₪.

התוצאה הבקשה לביטול פסק בוררות נדחית.

רקע עובדתי ביום 22.4.2020 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה ומשיבים נוספים, במסגרתה טען כי המשיבה ובעלה לשעבר (להלן: "אמיר"), שהיו חבריו הקרובים, רימו אותו וגזלו את חסכונותיו תוך הבטחות שוא להחזר הכספים ולמתן זכויות בנכסים שבבעלותם, ובסופו של יום הותירו אותו חסר כל. בפרט טען המבקש כי העביר לאמיר הלוואות בסך של כ-1.7 מיליון ₪, הכל בידיעתה של המשיבה שהייתה אז אישתו של אמיר, וכי בינו לבין אמיר נחתם הסכם הלוואה במסגרתו התחייב אמיר להשיב למבקש את הסכום האמור.

ביום 13.7.2021 הודיע המבקש כי הוא עומד על המשך ניהול ההליך ובקש כי ייקצבו מועדים להשלמת ההליכים המקדמיים בהחלטה מאותו היום קבעתי כי הצדדים ישלימו ההליכים המקדמיים באופן הדדי בתוך 60 יום.

עוד טוענת המשיבה, כי המבקש פועל במשך למעלה משנתיים במטרה לגרום לה נזקים תדמיתיים וכלכליים ואף פוגע בילדיה הקטינים, תוך שהוא מוציא את דיבתה בשכונת מגוריה, במוסדות הלימוד של ילדיה, ברשתות החברתיות ובקהילה העסקית של המשיבה וקיים חשש אמיתי שהמבקש, אשר אין לו כל עילת תביעה כנגדה, יעשה שימוש לרעה במסמכיה הפרטיים וימשיך באמצעותם את מסע הרדיפה כנגדה.

...

משכך, לעת הזו, אין בידי לקבוע כי יש לדחות את גילויו של התמלול המבוקש.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי בלבד.

המזכירות תדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

עניינו של הליך זה בתביעת הדדיות של הצדדים - תביעתו של התובע מר ניר קלינגר, לתשלום פיצוי בגין לשון הרע, פיטורים שלא כדין וזכויות נוספות הנובעות מסיום העסקתו.

בתצהיר מר אלקובי נכתב: "... כך גם ניר לא עמד על השבת ההלוואה במועד נקוב, לא ביקש ממני ריבית כלשהי וציין כי אני יכול להשיב את ההלוואה לכשיתאפשר לי. שנים ספורות לאחר מכן לאחר שקרן ההשתלמות שלי הפכה לנזילה השבתי את סכום ההלוואה לניר, וכאמור מבלי שיקדים כלל דרישה לכך..." לדברי התובע: "מועד ההחזרה? יוסי אמר לי "צריכה להשתחרר לי קרן הישתלמות, ברגע שהיא תישתחרר אני אחזיר לך, זה אמור לקרות בתקופה הקרובה"."

בכתב התביעה נטען – "... מתבקש בית הדין הנכבד לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין פעולותיה לאחר פיטוריו של התובע, לרבות פירסום כתבה בעתון דה מרקר (מצ"ב כנספח טז'), לפיה התובע הוא המקור לכל טענות העתון כנגד ההתאחדות..." התובע נישאל בעדותו על פירסום לשון הרע, והשיב: "האמירה פה שבמסגרת התייעלות שלכם, של ההתאחדות, זה כאילו התיקון שעשיתם לכתבה, זה פשוט פגיעה בי כי אני לא הייתי הבעיה של ההתאחדות... תגובת ההתאחדות שאומרת שזה מסיבות של התייעלות זה לא נכון.

...

לאור כל הטעמים לעיל, התביעה לפיצוי ברכיב זה, נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.