השבת אגרה בתביעה שהסתיימה בגישור

ברע"א (עליון) 9493/04 עו"ד יורן קפון נ' מדינת ישראל ואח' (16.6.05) נקבע, כי "תכליתן של הוראות אלו היא בשניים: מצד אחד, מתן ביטוי לחסכון המערכתי בממון ובזמן שפוטי, המקרין על שיעור ההישתתפות הנגבה מיוזם ההליך במשאבים אלו, ומצד שני, עדוד פשרות והסכמות בין בעלי דין, תוך מתן תמריץ להליכים בהסכמה על פני הכרעה שיפוטית לטובת הצדדים עצמם, ולטובת הציבור בכללותו, באפשרם בדרך זו הפניית משאבים חשובים במערכת השיפוט מסכסוכים שניתן ליישבם תוך רצון טוב לבין הליכים המחייבים הכרעה". מעיון בתקנה עולה, כי החזרת אגרה תתקיים במקרים הבאים: ההליך בביה"ד התסיים בטרם סיום ישיבת קדם משפט שלישית; ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו או הסתיים בפשרה או הועבר להכרעה בבוררות או הסתיים בהליך גישור.

(2) יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בפס"ד קון כדלקמן: "בנגוד לעמדת המדינה, סבורני כי די בכך שהסתיים ההליך ביחס לנתבע ספציפי על מנת שניתן יהיה להחזיר את האגרה ביחס אליו. פרשנות אחרת מהוה תמריץ שלילי לתובעים להגיע להסדרי פשרה עם חלק מהנתבעים, ואף עשויה להוביל לריבוי תביעות על מנת לפצל בין נתבעים עמם ניתן להתפשר, כדי שלא לשלול החזר אגרה בעתיד.

...

לגרסתה, התקנות מהוות רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן להורות על השבת האגרה ואין להרחיבה בפרשנות יצירתית; דין הבקשה להידחות שכן ההליך טרם הסתיים והוא תלוי ועומד בעניין הנתבעת 2; הסיווג הנטען ע"י התובעת של ישיבות קדם המשפט אינו כדין.

(1) אני סבור, כפי שאף נקבע ב-תא (מרכז) 46448-03-13 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' דוד קון (3.10.19) כי די בכך שהסתיימו ההליכים כנגד נתבעים ספציפיים כדי להורות על השבת האגרה המתייחסת לתביעה כנגד אותם נתבעים.

(2) יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בפס"ד קון כדלקמן: "בניגוד לעמדת המדינה, סבורני כי די בכך שהסתיים ההליך ביחס לנתבע ספציפי על מנת שניתן יהיה להחזיר את האגרה ביחס אליו. פרשנות אחרת מהווה תמריץ שלילי לתובעים להגיע להסדרי פשרה עם חלק מהנתבעים, ואף עשויה להוביל לריבוי תביעות על מנת לפצל בין נתבעים עימם ניתן להתפשר, כדי שלא לשלול החזר אגרה בעתיד.

בנסיבות אלו הנני מורה למזכירות ביה"ד להשיב לב"כ התובעת את האגרה היחסית בגין התביעה המתייחסת לנתבעים 1 ו-3 (תביעה בסך 1,900,000 ₪).

תמצית טענות התובעת-המבקשת יש להשיב לתובעת את מלוא סכום המחצית הראשונה של האגרה ששולמה עם פתיחת התביעה האזרחית, מכוח תקנה 6(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), מהנימוקים הבאים: ההליך הסתיים בגישור בשלב מקדמי, בטרם החל שלב הראיות, תוך חיסכון ניכר בזמנו של בית המשפט – הגם שהתקיימו בפני בית המשפט יותר משלוש ישיבות קדם משפט, עובר לאיחוד הדיון בתובענות, במסגרת התביעה האזרחית נערכו שתי ישיבות קדם משפט בלבד.

...

תמצית טענות המדינה יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: מדובר בהליך מורכב וסבוך שהושקעו בו משאבים שיפוטיים ניכרים, שאינם מצדיקים הטלת עלויות ניהוליות על הציבור בכללותו, בפרט כאשר הציבור הוא הנפגע העיקרי מהתנהלות הנתבעות.

אני סבור כי אין לקחת בחשבון נתון זה במסגרת השיקולים להחזר האגרה.

לאור כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את הנסיבות המיוחדות של העניין, באיזון בין כל השיקולים ובשים לב להליך הייחודי במקרה דנן; להתמשכות ההליכים; לחלקה והשפעתה של התביעה האזרחית על הסדר הפשרה; ל"חסכון" בזמן השיפוטי; לרצון לעודד ולתמרץ הסדרים מחוץ למערכת בתי המשפט; ולסכום האגרה, אני סבור כי יש להורות על השבה חלקית של האגרה בסך השווה לכ- 3/4 מסכום האגרה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, סכום האגרה שיוותר יעמוד על סך של 4,768,310 ₪ (1/4 מסכום האגרה בסך 4,767,120 ₪ +1,190 ש"ח ניכוי הסכום הקבוע בתוספת לתקנות האגרות).

המחלוקת בין הצדדים נובעת מכך שהמקרה הנוכחי אינו נופל באופן מובהק באחת משתי התקנות המאפשרות השבת אגרה – סכום התביעה הוקטן (תקנה 10) אך תיקון כתב התביעה נעשה אחרי שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השנייה; והתביעה מול נתבעות 1 ו-2 הסתיימה בגישור (תקנה 6), אך ההליך נותר תלוי ועומד מול נתבעת 3.

...

התוצאה היא כי יש לאמץ סיווג השיבות כפי שנקבע על ידי המותב שדן בהליך – והדברים רלבנטיים גם לישיבות הבאות שהוגדרו כ"דיון" וכ"ישיבת תזכורת" ולא כ"קדם משפט".

סוף דבר בנסיבות העניין נמצא כי ההליך נגד נתבעות 1 ו-2 הסתיים ומתקיימים התנאים שבתקנה 6 להשבת האגרה בגין התביעה מולן.

לכן הבקשה מתקבלת.

הצדדים ביקשו ללמוד מתקנה 6(ב)(4) לתקנות האגרות לפיו בתביעה לסכום קצוב שהסתיימה בהסדר גישור ניתן להשיב חלק מהאגרה ששולמה.

...

אין בידי לקבל טענה זו. תקנות האגרות כוללות הסדר ספציפי לגבי תובענות ייצוגיות, שמעוגן בתקנה 7א לתקנות האגרות, הקובעת הסדרים להחזרי אגרה בתובענות ייצוגיות.

בנסיבות אלו, אני סבורה כי יש מקום למתן הפטור מתשלום חלקה השני של האגרה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת והתביעה האישית של המבקשים – נדחית, כנגד תשלום גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו כמפורט לעיל.

האם סיום הליך העירעור בהסדר גישור מצדיק את השבת האגרה ששולמה בערכאה הדיונית ? זו השאלה הנדונה בבקשה זו. תביעת המבקש שהוגשה (טרם פטירתו) בבית משפט זה הסתיימה בפסק-דין, שדחה אותה על הסף, מחמת נימוקים שונים.

...

מסקנה זו מתחייבת גם מכך שכל אחד מההליכים הללו מוגש בערכאה נפרדת, בהתאם לכללי פרוצדורה וראיות נפרדים, וחלים עליהם הוראות דין שונות.

וכן מתיישבת, לדעתי, מסקנה זו גם עם תכליתה של התקנה הנדונה.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.