המפקח הסביר את מהות העבירה; שינוי פני הקרקע, ודחה את טענת הסנגור לפיה הפעולה בוצעה לצורך השבחת הקרקע בה גדלים זיתים.
.
(ב) בהודעת איסור שימוש יצוינו אלה:
(1) המקום שבו יש לפרוק את המטען שהובל ברכב או שבו יש להוריד נוסעים המוסעים ברכב, לפי הענין, לרבות הוראות בדבר פריקת המטען העודף, אם פריקתו במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין והוראות בדבר הורדת נוסעים שמוסעים שלא כדין אם הורדתם במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין; לענין זה, "מטען עודף" - מטען שמשקלו כמשקל ההפרש שבין המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב לבין משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו;
(2) המיגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השמוש, אשר ייבחר בהיתחשב בהצעתו של הנהג מבין המגרשים שיועדו לכך; השר לבטחון הפנים, בהסכמת שר התחבורה ובאשור ועדת הכלכה של הכנסת, יקבע הוראות לענין זה, לרבות לענין אופן קביעתם של מגרשים שיועדו להעמדת רכב במהלך תקופת איסור שימוש והרשות המוסמכת לקבעם, מספרם, מיקומם וגודלם של מגרשים כאמור ואופן השמירה והפיקוח על כלי רכב שיועמדו בהם, וכן לענין שיעור ההוצאות בשל שנוע כלי רכב למגרשים שנקבעו לפי פסקה זו ובשל העמדתם בהם;
(3) המועד האחרון לבצוע הפעולות האמורות בפסקות (1) ו-(2).
דיון והכרעה
על יסוד האמור לעיל, שלוש השאלות שינחו את הדיון שלהלן הן:
· ראשית, האם בוצעה עבירה לפי חוק התיכנון והבניה?
· שנית, האם החלטותיהם של המנהל והמפקח הן החלטות סבירות?
· שלישית, האם עומדים המבקשים בתנאי 57ב?
העבירה
בסעיף 203 מגדיר החוק "עבודה אסורה" כך:
"בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בנגוד לתנאי היתר"
תקנות התיכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז-1967 מבהירות מהי עבודה או שימוש הטעונים היתר:
"(1) שימוש חורג;
...
על בסיס האמור אני קובעת כי בוצעה עבודה אסורה.
על יסוד האמור, מעבר לסתירות המהותיות שהתגלו בדבריהם של מבקשים 2 ו-3, אני סבורה כי לא הוכח לפניי שנהגי המשאיות פעלו בניגוד להוראות בעליהן, ולא הוכח כי מי מבעלי שלושת כלי הרכב עשה דבר וחצי דבר כדי למנוע את העבירה.
בנסיבות שלפיי, בין היתר לאור העובדה שהנזק הכלכלי נטען בעלמא, לא ראיתי נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן משקל ממשי לנימוק זה.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה ביחס לשלושת המבקשים.
