מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השבחה מאישור שימוש חורג למגרש רכב

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 4.3.08 נחתם הסכם מכר בין חברת סוכנות מכוניות לאקרו, בגינה הוציאה הוועדה המקומית שומת היטל השבחה לחברת סוכנות מכוניות בגין ההשבחה שנבעה מאישור התכנית (בין היתר בגין 160% זכויות בניה).
לטענתה אין להרחיב את האמור בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבנייה, המגדיר השבחה כעליית שווי מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה, או התרת שימוש חורג.
לעניין זה טוענת המשיבה כי בתכנית הר/1900 בין מטרות התכנית נקבעה מטרה של הגדלת זכויות הבנייה באיזור התעשייה והרחבת השימושים המותרים, על פי גודל המגרשים כך שניתן היה לגבות היטל השבחה בגין הפוטנציאל של איחוד המגרשים.
...
פתרון זה נותן מענה הולם לקושי מעשי שעלול להתעורר כאשר הזכויות המותנות לא מאושרות בסופו של דבר, שאז לכאורה עשויה הייתה לעלות טענה להחזר היטל השבחה מטעם המוכר.
על כן, כך טוענת המשיבה, כיון שההליך התכנוני מכוחו הוגדלו זכויות הבנייה הוא אישור תשריט האיחוד, וכיון שתשריט האיחוד אינו מהווה אירוע מס בגינו ניתן לחייב בהיטל השבחה, יש לדחות את הערעור.
סוף דבר יש למנות שמאי מכריע, כאמור בסעיף 14 (ב)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

סעיף 1(א) לתוספת השלישית בחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965, מגדיר את המונח "השבחה" כ-"עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג". וסעיף 2(א) לאותה תוספת קובע – "חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו..." מטרות התכנית המפורטת הוגדרו כ – "שינוי בהגדרת אחוזי הבניה"; פירוט תכליות"; וקביעת היתרים והגבלות".
ההוראה הנוגעת לענייננו בתכנית המפורטת, מתירה שימוש ל- "אולמות תצוגה ומסחר הקשורים לאיזור זה". משמעותה הפשוטה של ההוראה הנה, כי האפשרות להשתמש בנכס בתחום התכנית למטרת "מסחר", מותנית בשני תנאים, האחד, שהדבר יתבצע ב"אולם תצוגה ומסחר", והשני, שהשימוש יהיה "קשור לאיזור התעשיה". כידוע, "מיגרשי מכוניות" מטבעם ממוקמים בשטח פתוח ולא בתוך אולמות תצוגה ומסחר.
...
דיון והכרעה עיינתי בהוראות התכניות הנוגעות לענייננו, בהחלטת הועדה, בהודעת הערעור על נספחיה ובתגובת המשיבה 2 לערעור, ושמעתי את טענות הצדדים, ומסקנתי היא שיש לקבל את הערעור.
אני מחייב את המשיבה 2 לשאת בהוצאות המערערת בסך 12,000 ₪.

בהליך בקשה לביטול איסור שימוש ברכב (בא"ש) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

המפקח הסביר את מהות העבירה; שינוי פני הקרקע, ודחה את טענת הסנגור לפיה הפעולה בוצעה לצורך השבחת הקרקע בה גדלים זיתים.
. (ב) בהודעת איסור שימוש יצוינו אלה: (1) המקום שבו יש לפרוק את המטען שהובל ברכב או שבו יש להוריד נוסעים המוסעים ברכב, לפי הענין, לרבות הוראות בדבר פריקת המטען העודף, אם פריקתו במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין והוראות בדבר הורדת נוסעים שמוסעים שלא כדין אם הורדתם במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין; לענין זה, "מטען עודף" - מטען שמשקלו כמשקל ההפרש שבין המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב לבין משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו; (2) המיגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השמוש, אשר ייבחר בהיתחשב בהצעתו של הנהג מבין המגרשים שיועדו לכך; השר לבטחון הפנים, בהסכמת שר התחבורה ובאשור ועדת הכלכה של הכנסת, יקבע הוראות לענין זה, לרבות לענין אופן קביעתם של מגרשים שיועדו להעמדת רכב במהלך תקופת איסור שימוש והרשות המוסמכת לקבעם, מספרם, מיקומם וגודלם של מגרשים כאמור ואופן השמירה והפיקוח על כלי רכב שיועמדו בהם, וכן לענין שיעור ההוצאות בשל שנוע כלי רכב למגרשים שנקבעו לפי פסקה זו ובשל העמדתם בהם; (3) המועד האחרון לבצוע הפעולות האמורות בפסקות (1) ו-(2).
דיון והכרעה על יסוד האמור לעיל, שלוש השאלות שינחו את הדיון שלהלן הן: · ראשית, האם בוצעה עבירה לפי חוק התיכנון והבניה? · שנית, האם החלטותיהם של המנהל והמפקח הן החלטות סבירות? · שלישית, האם עומדים המבקשים בתנאי 57ב? העבירה בסעיף 203 מגדיר החוק "עבודה אסורה" כך: "בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בנגוד לתנאי היתר" תקנות התיכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז-1967 מבהירות מהי עבודה או שימוש הטעונים היתר: "(1) שימוש חורג;
...
על בסיס האמור אני קובעת כי בוצעה עבודה אסורה.
על יסוד האמור, מעבר לסתירות המהותיות שהתגלו בדבריהם של מבקשים 2 ו-3, אני סבורה כי לא הוכח לפניי שנהגי המשאיות פעלו בניגוד להוראות בעליהן, ולא הוכח כי מי מבעלי שלושת כלי הרכב עשה דבר וחצי דבר כדי למנוע את העבירה.
בנסיבות שלפיי, בין היתר לאור העובדה שהנזק הכלכלי נטען בעלמא, לא ראיתי נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן משקל ממשי לנימוק זה. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה ביחס לשלושת המבקשים.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

למרות שייעודה המקורי שלה קרקע הוא לדרך, ביום 20.7.2016 החליטה ועדת משנה רשוי עסקים של המחלקה לרשוי בניה באגף רשוי ופקוח של עריית ירושלים לאשר שינוי ייעוד לטובת מיגרש למכירה, השכרה ותיווך כלי רכב בשטח של 1,080 מ"ר הכולל מבנה בשטח 36 מ"ר. האישור ניתן למשך 3 שנים.
ביום 29.8.2017 שילמו המבקשים 2-1 היטל השבחה בסך של 56,801.78 ₪ בגין ההיתר לשימוש חורג האמור.
למבקשים ניתן אישור לשימוש חורג לשטח של 1,080 מ"ר. בפועל יש במקום מיגרש חניה בשטח כ-1,300 מ"ר ועו"ד משטח בטון של 300 מ"ר נוספים.
...
כך חוזרים אנו למצב המוצא: כל שטח שאין לגביו היתר לשימוש חורג (ומצאנו כי מדובר רק במשטח האספלט) כפוף להוראות תכנית 3012 המייעדת את הקרקע לכביש.
סוף דבר בעצם הודעת ב"כ המשיב על צמצום הצו ונסיגה מהטענה לגבי תוקף רובו יש הכרה בפגם חמור שנפל בהליך הוצאת הצו.
התוצאה נוכח פגם חמור שנפל בהוצאת הצו אני מורה על ביטולו המלא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לא הייתה כל מניעה להשתמש במיגרש כמגרש מכוניות ואף היתקבל היתר כזה לבסוף, כמו גם היתר לשימוש חורג שהותנה בתשלום שלא שולם.
בחקירתו הנגדית העיד התובע: "..בסוף הערייה עלתה על התרמית שלנו שרצינו להקים שם מיגרש מכוניות ולמסחר והעירייה אמרה קאט עד לכאן". גם מר חסון העיד מר חסון כי הציע לתובע לומר שהוא מעוניין "רק" לאחסן במיגרש רכבים על מנת לחמוק מתשלום היטל השבחה ודמי שימוש חורג, מתמצתים את העומד בבסיס הסכם השכירות שהגדיר את מטרת השכירות לטובת ניהול עסק של מיגרש מכוניות וללא איזכור המילה סחר במכוניות, למרות שזו הייתה מטרת ההסכם והשכירות האמיתית, כפי שהתברר ממסכת הראייתית והעובדתית שנתגלתה לפני מהוות את המטרה הפסולה שבבסיס הסכם שכירות זה, שהיא ניסיון להונאת הערייה בדבק השמוש הנכון במיגרש.
...
משאלו פני הדברים, אני סבור כי לא ראוי לפסוק לתובעים פיצוי כלשהו או השבת דמי שכירות וכי מעבר לעובדה שמדובר בניסיון הונאה שלא צלח וטעות בכדאיות העסקה לכל היותר, ויש לדחות את תביעותיהם.
משכך ומאחר וכל ההסכם נולד בחטא ותוך ניסיון הצדדים להטעות את הרשויות אני סבור כי אין לפסוק פיצויי קיום או ציפייה וכי יש לדחות את התביעה שכנגד.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו