השבה של כספים שניתנו כהלוואות

הוגשו תביעות הדדיות למשמורת הבנות, תביעות התובעת למזונות ואיזון משאבים ותביעה כספית של הורי הנתבע.

מתוך כך גם, בין היתר, נדחתה תביעת הורי הנתבע נגד התובעת להשבת הכספים בטענה למתן הלוואה.

...

להרחבת סמכויותיו בהתאם להסכמות ולהחלטה מיום 7.5.19 סוף דבר – על יסוד כל האמור נקבע כדלקמן: ההסכם עליו חתמו הצדדים ביום 1.7.10 הנו בר תוקף.

תביעת התובעת לאיזון מוניטין אישי נטען של הנתבע ולאיזון משאבים באופן לא שוויוני – נדחית.

תביעת התובעת לאיזון שווי רכב החברה הרשום על שם הנתבע מסוג ג'יפ גראנד – שירוקי נדחית.

בכתב התביעה ציטוט הביטויים במכתבים, בגינם הוגשה התביעה, ואלה הם כלשונם במקור (בהדגשות): בסעיף 5 למכתב הראשון, שכותרתו "בקשה להשבת כספים שניתנו כהלוואה בשני מועדים" (ר' נספח ג'1 בתצהיר הנתבע): " 5) ...... ואמרת שאני זיפן מפברק. והשחרת את פני כמה שרק יכולת. ושותפך הלקוי. שיתף עמך פעולה הכול על בצע כסף. ..." בסעיף 2 למכתב השני, שכותרתו "תיזכורת אחרונה לבקשתי להעברת הכספים שנפסקו בפסק הדין" (ר' נספח ג'2 בתצהיר הנתבע): " 2) הקונספירציה שאת מנהלת עם עו"ד סגל. לא תעמוד לך במבחן המשפטי. ברגע שאני יפתח נגדך תיק הוצל"פ. לא תעמוד לך הטענה בטענת פרעתי. " במכתב השלישי שכותרתו "תגובה להודעת פקס שלך מיום 1/7/018 שראיתיה רק היום" (ר' נספח ג'3 בתצהיר הנתבע): " 3. המהלך שביצעתם את ושותפך עו"ד סגל זה מעשה לא חוקי ונוגד טענות החוק. מחטפים מסוג בקשה שהגיש סגל אינם עומדים במבחן התכלית של סעיף 53 לחוק הקזוז. עשית צעד פזיז ואת תשלמי את הכסף שוב.

...

טרם חתימה אציין כי לאותה המסקנה הייתי מגיע, ככל שהייתי דן בהגנות מכוח סעיף 15(3), 15(4) ו-15(5)(א) לחוק איסור לשון הרע, להן טען הנתבע באשר לאופי הפרסומים העוסקים בהליכים המשפטיים בהם מעורבים הצדדים.

בנוסף סבורני כי הייתי מגיע למסקנה דומה, לו הייתי נדרש לדיון בטענת זוטי דברים המשתמעת מסעיף 7 לחוק בהפנותו לסעיף 4 בפקודת הנזיקין.

סוף דבר התביעה נדחית.

המבקש, מרטין קליינמן (להלן: קליינמן), הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיבים, בדרישה להשבת כספים שנתן בידיהם כהלוואה לטובת פרוייקט הקמת ישוב 'הרי עדן' באיזור עמק האלה; הפרוייקט לא יצא אל הפועל.

...

עיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, שקלתי את נימוקיה, ובאתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, מבלי צורך בתשובה מאת המשיבים.

בכל הנוגע לתצהיר הגילוי הספציפי, אין בידי לקבל את טענתו של קליינמן לפיה החלטת בית המשפט המחוזי נוגדת את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), ואת ההלכה הפסוקה שאליה הפנה בבקשתו.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

והשווה גם שורות 24-28 בעמוד 26 – עוד בהקשר זה, אוסיף כי גרסת הנתבע היא כי החזקה בדירה נימסרה ביום 15.9.2009 27 ראו עמוד 54 שורות 25-36 וביום קבלת החזקה התגלו הליקויים בדירה, ראו עמוד שורות 13-18 , עוד העיד כי כספי הלוואת השיפוצים ניתנו בחודש נובמבר 2009 (ראו גם 29 סעיף 41 לתצהיר נ/ 1) לפני שביצעו את השיפוצים, עדות הנתבע בעמוד 75 שורות 11-12 שם השיב כי שלח את הנתבעת לבקש מאביה את ההלוואה לשיפוצים טרם ביצועם.

...

לאור עדות זו, הנתמכת גם בעובדה כי התשלומים הדו-חודשיים הופסקו לאחר הקרע הגדול בין הצדדים, אני מקבלת את טענת התובעת כי מועד הפירעון הוא כאשר לכשיתאפשר או בעת מכר הדירה.

נפסק: הנתבעים ישלמו לתובעת, יחד ולחוד, סך של 682,500 ₪ נכון למועד הגשת התביעה בצירוף הפרשי הצמדה עד למועד מכר הדירה או מועד פסה"ד – לפי המאוחר, וממועד זה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

הנתבע ישלם לתובעת את סכום האגרה ששילמה כנגד קבלות, הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסה"ד ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף, המבקשת טוענת כי בהמשך התברר לה כי מנהל החברה הונה אותה, ובין היתר, היתחמק מהעברת המניות בחברת נהריה על החוף ולא החזיר את מלוא הכספים שניתנו כהלוואה.

...

דיון לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתיר למבקשת להמשיך בניהול ההליך כנגד החברה מחוץ להליך חדלות הפירעון, להידחות.

סעיף 29(5) לחוק קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חדלות הפירעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחיסכון בזמן השיפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.