מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

השבה של אגרה בתנאי חריג

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים טענו כי בקשת ההסתלקות ראויה, הוגנת וסבירה בהיתחשב בסיכונים הכרוכים בהליך, וכן בתועלת שהבקשה מניבה לחברי הקבוצה הנטענת ולציבור בכללותו ובית המשפט התבקש לאשרה, על כלל תנאיה.
לעומת זאת, בכל הנוגע להסדרי הסתלקות, הכלל הוא שלא לפסוק גמול ושכר טירחה לתובע המייצג ולבא-כוחו כאשר הסתלקות מתוגמלת תהווה חריג לכלל, שיאושר אך במקרים מתאימים (ר' למשל ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ פס' 26 לפסק הדין (5.8.2018), להלן – "עניין מרקיט").
לצד זאת, אינני סבורה כי יש לאשר את הבקשה להשבת אגרת הפתיחה ששילם המבקש אלא אך לפטור מתשלום מחציתה השנייה של האגרה ואנמק.
...
דומני כי העובדה שמדובר בהסדר הסתלקות לא מתוגמלת מחזקת, אף היא, אותה מסקנה.
סוף דבר בקשת האישור נמחקת בזאת.
תביעתו האישית של המבקש נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ה) התובע ביקש סעד כספי בסך כולל של 45,000 ₪: 40,000 ₪ בגין הפרת הוראות חוק התיקשורת, 5,000 ₪ בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, ובנוסף הוצאות משפט, השבת אגרות ופצוי הרתעתי.
ג) מתקיימים 4 התנאים המצטברים לתחולת החריג בסעיף 30א(ג) לחוק התיקשורת לדרישה לקבלת הסכמה מראש למשלוח דבר פירסומת: (1) דבר הפרסומת נשלח לתובע שמסר את פרטי המייל בדף הנחיתה; (2) התובע אישר קבלת תוכן שיווקי ופרסומי במייל; (3) ניתנה לתובע היזדמנות בכל מייל שנשלח אליו להסיר את עצמו מרשימת התפוצה באמצעות לחיצה בודדת (4); דבר הפירסום שנשלח לתובע היתייחס למוצר או שירות שלגביו נימסרו פרטי התובע.
המערער ביקש לקבוע בין היתר, כי המשיב שיקר כשטען בהתכתבות שאינו מכיר את חוק התיקשורת; לא הורם נטל ההוכחה להסכמה לקבל פירסומות; המערער שלח הודעת סרוב לכתובת שצוינה להשבה והמשיב חזר אליו; המערער לא רכש מדריכים אלא קיבל ברשת מדריכים בחינם; לא מתקיימים התנאים בסעיף 30א(ג) לחוק התיקשורת; הופרו הוראות חוק הגנת הצרכן.
...
בימ"ש קמא הגיע למסקנה העובדתית כי התקיימו תנאיו של סעיף 30א(ג) לחוק התקשורת.
בעניין זה, הן הסירוב הבלתי- לגיטימי להשתמש בלחצן ה'הסר' (רע"א 1868/16 רז נ' האפרתי, פסקה ט"ז (19.6.2016)), הן היקף ההפרה הקטן עד מאוד (סעיף 30א(י)(3)(ג) לחוק), מובילים לכלל מסקנה כי אפילו שהופר החוק, בנסיבות, אין מקום לפסוק ליונתן פיצוי כספי כלשהו".
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

במסגרת בקשת ההסתלקות, ציינה המבקשת כי יש לה טענות רבות וטובות באשר לזכאותה לשכר טירחה וגמול, אולם לצורך המנעות מהארכת הדיון היא מוותרת על דרישה זו, ומסתפקת בהשבת האגרה והשתת כל חיוב נוסף על המשיבה.
לעניין זה נטען, כי מיתקיים התנאי של עילה לכאורה, שכן עידכון הרכיבים באתר המשיבה מעיד על כך שהמשיבה הכירה בחובתה לגלות את דבר השינוי לצרכן והודאה במחדלה.
וכן, "...נקודת המוצא היא שאין לפסוק גמול ושכר טירחה במקרה של הסתלקות. האם החריג לכך מיתקיים בנסיבות ענייננו? כאמור: שני השיקולים המרכזיים שעל בית המשפט לשקול, בבואו לפסוק גמול ושכר טירחה, הם קיומה של עילת תביעה לכאורה והבאת תועלת לחברי הקבוצה המיוצגת" (ע"א 3283/21 עריית תל אביב יפו נ' תנועת אומ"ץ – אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי (03.04.22) (להלן: "עניין אומץ"), פסקה 17 לפסק הדין).
...
למרות שלא היה בכך די כדי לזכות את המבקשת בגמול ובהוצאות, אני סבורה כי יש בכך כדי להצדיק אי פסיקת הוצאות לחובתה.
אני מאשרת את הסתלקותה של המבקשת מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית ומן התובענה הייצוגית, ואני מורה על מחיקת בקשת האישור, בהתאם להוראות סעיף 16(ד)(5) לחוק תובענות ייצוגיות.
כמו כן אני מורה על דחיית התביעה האישית של המבקשת כנגד המשיבה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

עוד הצדדים הסכימו, כי שטראוס תשיב למבקשת את חלקה הראשון של האגרה אשר שולמה עם הגשת ההליך, בסך של 3,093 ₪ כמו כן, התבקש ביהמ"ש לפטור את המבקשת מתשלום חלקה השני של האגרה שכן מתקיימים בעיניינה טעמים מיוחדים המצדיקים להורות כך. עם זאת, במידה וביהמ"ש לא יפטור אותה, הצדדים הסכימו כי המשיבה תישא בתשלום.
התשלום יעשה באמצעות צ'ק המשוך לטובת בא כוח המבקשת, בהתאמה לסכומים המשולמים כנ"ל. סבורים הצדדים, כי הסכומים הנ"ל סבירים ביותר והם מפנים לפסיקה בעיניין והוסכם כי סכומי הגמול ושכר הטירחה ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין המאשר בקשת הסתלקות זו. עוד נטען, כי סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות ובסעיף 31 לפסק הדין ע"א 8114/14 מרקיט נ' סונול (05.08.18) קובע את התנאים לאישור הסתלקות המבקש מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה והמבקשת עמדה בתנאים אלה.
לעמדת הגורמים המקצועיים, יש להקפיד הקפדה יתרה כי במסגרת הטעמים המיוחדים שיירשמו, יכללו טעמים כבדי משקל, המהוים חריג של ממש לכלל הקובע כי על המבקש לשאת בתשלום חלקה השני חלקה השני של האגרה בנסיבות השגתו של הסדר ההסתלקות שאם לא כן נמצא את החריג הופך לכלל, ותכלית התקנת התקנות לא תקוים, וגם הקופה הציבורית תמצא חסרה ללא הצדקה ובנגוד לכוונת המחוקק.
...
לכן, טענת המבקשת כי היה על שופרסל להודיע מראש על מצב הדברים בעת שהיא כלל לא הייתה מודעת לו, היא טענה בלתי הגיונית ובלתי ישימה ולכן עתידה הייתה להידחות.
כמו כן כפי שציינתי, אני מתקשה לקבוע כי לאי פנייה מקדימה למשיבות , קודם לבקשות אישור אלו, אין חשיבות רבתי במקרה זה בשאלת סכום הגמול והשכ"ט המבוקשים, תוך שלהבנתי יכול ובהחלט שפנייה שכזו הייתה מובילה לתוצאה זהה לכלל הציבור ( שהגדרתו בידי הצדדים- המבקשים והמשיבות, מקובלת עליי בנסיבות העניין).
בעניין זה מקובלת עליי עמדת הגורמים המקצועיים ולפיה לא הוכחו אותם טעמים מיוחדים נדרשים בעת שאין בעובדה שבקשות אלו להסתלקות, מובילות על פניו לחסכון זמן יקר לצדדים ולביהמ"ש, בכדי לרפא זאת.
בנסיבות אלו, יפעלו הצדדים בהתאם להסכמותיהם לעניין זהות משלם אגרה זו. כמו כן, על רקע האמור ועמדת הצדדים שמקובלת עליי, אני נעתר לבקשה להימנע מאיתור תובע או ב"כ חלופיים ואף פרסום לציבור ככל שנדרש בעניינה של שטראוס.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

זה המקום להעיר כי מאחר וכבר נשמעו ראיות בתיק – חויבה התובעת כבר בשיעור המחצית השנייה של האגרה על פי הסכום הנקוב נכון להיום בכתב התביעה הקיים בתיק.
זה המקום להעיר הרבה למעלה מן הנידרש כי בתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007, שם לבו המחוקק גם לסוגייה זו וקבע בתקנה 10 (ד) מנגנון חריג להתמודדות עם קשיים שונים שעשויים להתעורר בקובעו כי: "התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים." ואולם, עיון בבקשה 48 מעלה כי למרות ההסבר לפיו שינוי סכום התביעה (שהוא כאמור הרכיב היחידי שלגביו מצאתי כי ניתן לבחון את הבקשה שהוגשה) הרי שהתובעת בבקשתה הנוכחית כלל אינה מפנה לתקנות האגרות ואינה נידרשת לטיעון משפטי או עובדתי בהקשר זה למעט טענה לקונית בדבר מצבה הכלכלי שאינה נתמכת בתצהיר או אסמכתות.
הפחתת הסכום, גם אם תאושר, לא תביא להפחתת סכום האגרה או להסטת תשלום האגרה לעבר סעד אחר בשל אי עמידה בתנאי תקנה 10 (ד) וזאת מכמה טעמים: · התובעת כלל לא עתרה לכך במסגרת הבקשה שלפניי ובית המשפט אינו אמור לעשות את מלאכתה; · נכון למועד הגשת הבקשה שבפניי (10/21) כבר היתקיימו 4 קדמי משפט בהליך; · משלא טענה התובעת להחלת התקנה הרי שממילא לא נטענו או הוכחו טעמים מיוחדים כלשהם המצדיקים סטייה מהוראות הדין והפסיקה בעיניין זה והתנהלותה הדיונית של התובעת מדברת גם היא בעד עצמה.
...
לסיכום – מהכלל אל הפרט לאחר בחינת טענות התובעת בכתב התביעה הנוכחי אל מול נוסח כתב התביעה שתיקונו מתבקש ובראי המבחנים המשפטיים הנדרשים לבקשה מסוג זה, הרי שלא מצאתי לדון במרבית רכיבי הבקשה שחוזרים על האמור בבקשה קודמת בהעדר כל עילה שבדין לכך ובהתחשב בקביעת בית המשפט המחוזי.
סוף דבר במקרה דנן שקלתי היטב האם יש מקום להיעתר לבקשת התובעת נוכח התנהלותה הדיונית עליה עמדתי בהחלטות קודמות, היעדר תצהיר תמיכה, ונפקות ההיעתרות לעניין הגשת כתבי טענות חדשים וכו'.
אשר על כן - הבקשה מתקבלת באופן חלקי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו