הרשעת קבלן הוצאה לפועל בהפרעה לשוטר

בת"פ (שלום כ"ס) 32388-08-14 מד"י נ' אלירן דלל ואח' הורשע הנאשם ב- 3 מקרי איומים, וכן 2 עבירות של העלבת עובר ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כן צורף תיק נוסף בעבירות שבל"ר ועבירות נהיגה נוספות.

דיון אין חולק, כי מדובר באיומים ברף הגבוה, שאף לוו במעשים של הרמת לבנה לעבר ראש המתלונן ושפיכת דלק בכניסה למבנה, שנועדו להרתיע את המתלונן – קבלן הוצל"פ שהנו ידו הארוכה של בית המשפט וההוצאה לפועל, מלבצע את תפקידו כחוק.

...

אני מורה על הפעלת שני המאסרים המותנים, בחופף זה לזה.

כן אני גוזרת על הנאשם עונש של ששה חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצה בחופף ובמצטבר בהתאמה למאסרים המותנים שהופעלו, כך שבסך הכל ירצה הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו – 7.12.16.

כן אני גוזרת על הנאשם 4 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירת איומים.

הוצג אישור בדבר גובה החוב בהוצאה לפועל.

נטען כי הנאשם, שעבד כקבלן, ירד מנכסיו וכיום חובותיו עומדים על סך של כ- 277,000 ₪.

בעפ"ג (מחוזי מרכז) 4775-09-10 יוסף נתאי נ' מד"י הורשע הנאשם בהסעת שוהה בלתי חוקי, בהפרעה לעובד ציבור, במעשה פזיזות ורשלנות ברכב ובהסעת נוסע ללא חגורת בטיחות.

עם זאת יש לציין לקולא את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, העידר תיקים פתוחים נוספים, נטילת האחריות והיעדר עבירות נילוות של נסיון הכשלת שוטר, עבירות תעבורה ויצירת סיכון לנוסעים או למשתמשים בדרך.

...

המלצת שירות המבחן, להטלת עונש צופה פני עתיד, אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה המקובלת בתיקים מסוג זה. מאחר שהנאשם לא התייצב בפני הממונה על עבודות שירות, אליו הופנה בטרם הטיעונים לעונש, ואף לא ביקש הזדמנות נוספת לכך, הרי שאין מנוס מלהטיל עליו מאסר בפועל.

לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו ככל שהיו.

המבקשת הורשעה על ידי בית משפט המחוזי בתל אביב יפו בביצוען של עבירות של היתפרעות במקום צבורי והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וזאת על רקע השתתפותה בהתפרעויות שהתרחשו נגד ההיתנתקות מעזה.

לפיכך, הנני קובע שהנאשם לא הוכיח שהרשעתו בדין תיגרום לו נזק מוחשי וקונקרטי בתחום עסוקו הנוכחי כמפקח על מפגשים של מסילות רכבת, וזאת מטעם קבלן משנה של רכבת ישראל.

העמדה העונשית של המאשימה לוקחת בחשבון את כל נסיבותיו האישיות לקולא של הנאשם: העידר עבר פלילי, היותו נשוי ואב לשני ילדים שסמוכים לשולחנו, המצב הרפואי של בנו, וכן את מצבו הכלכלי, לרבות חובותיו בלישכת ההוצאה לפועל (נ/5).

...

בפסקה ד(2) לפסק דינו של כבוד השופט רובינשטיין (כתוארו דאז), נאמרו הדברים הבאים: "אכן, המדובר באישה צעירה שרקעה הבסיסי חיובי, וכולל התנדבות ופעילות, וגם עתידה לפניה. באשר לשאלת התעסוקה במערכת החינוך, רשמנו לפנינו את עמדת המדינה לאחר בירור, כי הדלת אינה נעולה אלא מתן המפתח אליה טעון בדיקה. בגישה זו, אין בה לטעמנו פגם. סעיף 16 לחוק הפיקוח על בתי הספר, מתיר למנהל הכללי של משרד החינוך, לסרב לאשר העסקת עובד חינוך – בין השאר – אם הורשע העובד בעבירה שיש בה לפגוע בביטחון המדינה, או בעבירה אחרת שיש עימה קלון והמנכ"ל סבור שלאור זאת אינו ראוי לשמש עובד חינוך, או הוכח למנכ"ל שיש בהתנהגות העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים. אלה נושאים לשיקול דעת, שנקבעו על ידי המחוקק." (ההדגשות שלי ה'א'ש').

לפיכך, הנני קובע שהנאשם לא הוכיח שהרשעתו בדין תגרום לו נזק מוחשי וקונקרטי בתחום עיסוקו הנוכחי כמפקח על מפגשים של מסילות רכבת, וזאת מטעם קבלן משנה של רכבת ישראל.

לסיכום, בקשתו של הנאשם לביטול ההרשעה, נדחית.

הכרעת הדין הנאשמים הורשעו לאחר ניהול הוכחות; נאשם 1 בעבירות של הפרעה לעובד ציבור לפי סעיף 288א' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), עבירה של הכשלת עיקול לפי סעיף 264 לחוק, עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) ו-(3) לחוק ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

בתמצית יצוין, כי ביום 27.07.16 בשעות אחר הצהריים, הגיע עופר למור (להלן: "עופר"), קבלן הוצאה לפועל, בלווי שני צוותי משמר הגבול לשכונת סאליימה בראס אל עמוד על מנת לבצע צו הוצאת מעוקלים מביתו של ראפאת ראזם (להלן: "החייב"), אחיו של נאשם 1 (להלן: "הבית").

בהכרעת הדין נקבע כי טענת נאשם 2 שהוא הגיע למקום תוך כדי ההתקהלות וכי הוא לא ידע את הסיבה להתקהלות ולא שמדובר באיש הוצאה לפועל שהגיע לצורך ביצוע עיקול, לא נסתרה ומשכך לא הוכח קיומו של היסוד הנפשי הנידרש לצורך הרשעה בעבירה של הפרעה לעובד ציבור והכשלת עיקול, והוא זוכה, כאמור, מעבירות אלו.

...

בשים לב לאינטרסים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשמים, לנסיבות ביצוע העבירות, ובשים לב לפסיקה הנוהגת, אני סבור כי מתחם העונש ההולם את מעשה נאשם 1 בנסיבותיו, נע מ-6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר, לצד עונש מאסר מותנה וקנס או פיצוי למתלונן במקרים המתאימים.

העובדה כי שניהם נעדרי עבר פלילי, לפני ביצוע העבירות ובארבע השנים מאז ביצוען, מחזקת את המסקנה כי אכן מדובר באירוע חד פעמי, חמור ובלתי ראוי, אך יש לתת לו את המשקל הראוי בשים לב להיותו אירוע חד פעמי במהלך 41 שנות חייו של נאשם 1 וב-24 שנות חייו של נאשם 2.

אני סבור אפוא, כי מכלול הנסיבות, מביאות למקם את עונשם של הנאשמים ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

הוא אובחן כלוקה בהפרעת היסתגלות ותגובה דכאונית על רקע אירועים טראומטיים, הומלץ על המשך מעקב פסיכיאטרי בקופת חולים וטפול תרופתי אנטי-דיכאוני והרגעתי.

טיעוני הצדדים ב"כ המאשימה פירט באשר לערכים המוגנים שנפגעו בעוצמה גבוהה, וסקר את נסיבות העבירות שביצע הנאשם, אשר השכיר את שירותיו כשוטר פרטי לסוכן שהתחזה בפניו כקבלן הוצאה לפועל, ובנוסף עשה הנאשם שימוש במאגרי המידע המשטרתיים כברכושו הפרטי מתוך בצע כסף.

לעניין מדיניות הענישה, ייאמר באופן כללי, כי המסר היוצא מבית-המשפט העליון הוא נחרץ וברור; וכך נאמר בעיניינו של שוטר מג"ב שהורשע בעבירות שוחד: הלכה היא כי השיקול המרכזי בענישתן של עבירות מהסוג בהן הורשע המערער הוא הרתעה, כפי שציין בית המשפט קמא, ובפרט הרתעתם של עובדי ציבור ואחרים הן מפני לקיחת שוחד והן מפני מתן שוחד.

...

בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות על-ידי הנאשם ובפסקי-הדין בהם עיינתי, לאחר ביצוע אבחנות מתבקשות, אני קובעת מתחם עונש הולם אשר נע בין 10 – 24 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבים נלווים.

חרף האמור, שוכנעתי כי יש מקום ללכת לקראת הנאשם צעד אחד נוסף, מטעמי צדק וחמלה, כפי שהגדיר זאת הסניגור (כשברקע חלוף הזמן המשמעותי מאז בוצעו העבירות).

לאור האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: 8 חודשי מאסר בפועל.