כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הרשעת נאשמת בעבירת תקיפה בגן ילדים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

הקדמה אומר כבר בראשית הדברים, כי החלטתי להרשיע את הנאשמת בעבירה של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, ולזכותה, מחמת הספק, מעבירה של תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין.
סוף דבר הסירטון שהוגש לבית המשפט מלמד כי הנאשמת תקפה את הקטין ביום 9.9.14 בכך שבעת שהשכיבה הילדים בגן לישון, תפסה את שיערות ראשו של הקטין, ומשכה אותו באמצעות שערותיו לכיוון המזרון בצורה סיבובית, ותוך הפעלת כוח.
...
גם לא מצאתי כי יש בעובדה כי הוריו של הקטין הפיצו הסרטון של האירוע בסמוך אחריו, ואף לכלי התקשורת, כדי להשליך על הכרעת הדין, וזאת משום שאין בפעולות הללו רלוונטיות לחקירה ולהליך הפלילי, המבוססות, בסופו של דבר, בעיקר על ראיה חפצית, היא תיעוד של האירוע.
סוף דבר הסרטון שהוגש לבית המשפט מלמד כי הנאשמת תקפה את הקטין ביום 9.9.14 בכך שבעת שהשכיבה הילדים בגן לישון, תפסה את שערות ראשו של הקטין, ומשכה אותו באמצעות שערותיו לכיוון המזרון בצורה סיבובית, ותוך הפעלת כוח.
מכאן, כי אני מרשיעה את הנאשמת בעבירה של תקיפה, ומזכה אותה, מחמת הספק, מעבירה של תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

גדר המחלוקת לאור תשובת הנאשם במענה לכתב האישום, המחלוקות העובדתיות בתיק מיתמקדות בשאלות הבאות: האם אישתו של הנאשם הזמינה את המתלוננת לגן טרם הגעתה עם המתלונן? האם הנאשם תקף את המתלוננים? והאם איים הנאשם על המתלוננים? באת כוח התביעה טענה, כי יש לתת אמון בעדויות המתלוננים.
אולם, לאחר מכן הודה בחקירתו הנגדית מספר פעמים, כי המתלוננת "מן הסתם" ענתה לנאשם כאשר צעק עליהם, אולם לדבריו הוא לא שמע שאמרה שהגן מאכיל את הילדים בכפית אחת (שם, בעמ' 9).
לפיכך, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין.
...
מכאן שהמתלוננת היתה רשאית להיכנס לגן על מנת לדרוש את משכורתה; במישור השני: אין אני סבורה כי הנאשם התמיד בסירובו כי המתלוננים יעזבו את הגן.
סוף דבר התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר, כי הנאשם תקף את המתלוננים בכך שתפסם ודחפם.
לפיכך, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כן הורשעה הנאשמת בבצוע עבירת תקיפת קטין, עבירה לפי סעיף 368ב(א) סיפא בחוק באישומים הבאים: אישום 1 (2 מקרים), אישום 2 (3 מקרים), אישום 3, אישום 4 (2 מקרים), אישום 5, אישום 6 (3 מקרים), אישום 7 (3 מקרים), אישום 8 (4 מקרים), אישום 12 (3 מקרים), אישום 13 (3 מקרים), אישום 14, אישום 16 (3 מקרים) ואישום 18 (6 מקרים) – סה"כ 13 אישומים, 35 מעשי תקיפת קטין.
בהכרעת הדין נקבע כי הנאשמת, שהיא בעלת גן ילדים וגננת בגן, שהייתה אמונה על שלומם, בטחונם ורווחתם של התינוקות והפעוטות בגן, בגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים, ביצעה במהלך התקופה הרלוואנטית, פעם אחר פעם מעשי תקיפה והיתעללות בתינוקות ובפעוטות בגן, יום אחר יום.
...
הפיצוי הכספי סבורני כי יש להטיל פיצוי משמעותי על הנאשמת, עבור כל אחד מנפגעי העבירה.
הפגיעה הקשה בילדיהם, גרמה למשבר גם בקרב ההורים ובני משפחות הפעוטות והשלכות מעשי הנאשמת צפויים ללוות את הפעוטות והוריהם עוד זמן רב. תסקירי נפגעי העבירה העריכו כי הפעוטות והוריהם זקוקים לסיוע גורמי מקצוע, ולפיכך סבורני כי הטלת פיצוי כספי משמעותי שאותו יוכלו ההורים להפנות לשיקום מצבם של הפעוטות, יהיה בו גם משום העברת מסר של הכרה בפגיעה בהם ובסבלם.
סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: תשע וחצי שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרה מיום 21.6.19 עד יום 10.10.19.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

ת"פ 51934-11-17 מדינת ישראל נ' צוקרם (2.12.2019), הנאשמת הורשעה בעבירת תקיפה לפי סעיף 379 בחוק העונשין, בכך שדחפה והוציאה קטין אל מחוץ למבנה הגן ולא אפשרה לו לחזור למבנה אף שהתחנן בבכי וכאשר ניכנס פנימה שבה ודחפה אותו בעודו בוכה תוך שהיא צועקת שאיננה רוצה אותו בגן ואף שהבטיח שיתנהג יפה, מנעה ממנו כניסה אל הגן ובהמשך גם העמידה אותו בפני כל הילדים אשר אמרו לו שאינם אוהבים אותו ואינם רוצים אותו.
...
מכאן מתבקשת אף מסקנה שנייה: ההשוואה הראויה אינה בין יסודות עבירת התנאי כפי שהיא מופיעה בספר החוקים, לבין יסודות העבירה בה הורשע הנאשם, כפי שהיא מופיעה בספר החוקים.
נוכח ההלכה הברורה והמפורשת ולאור הדמיון הרב, שמא אף נאמר – זהות מוחלטת – בין רכיביה המהותיים של העבירה בה הורשעה הנאשמת ואשר הביאה להטלת התנאי ובין התנהגותה בפועל ומעמדה בפועל של הנאשמת באירוע שבפניי, מתחייבת המסקנה כי התנאי שהוטל בעניינה חל במקרה זה. הלכה היא, כי, ככלל, ובהיעדר נסיבות אחרות, עונש מאסר מותנה התלוי ועומד לחובת נאשם יופעל באופן מלא לחובתו.
סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשמת את העונשים הבאים: 4 חודשי  מאסר, שירוצו בעבודות שירות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

אותה עת ביקשה אשת המתלונן לחנות את רכבה ברחוב בנסיעה לאחור, סמוך לגן הילדים של בנותיה, ולכן ביקש המתלונן מהנאשמת, שהגיעה עם רכבה בסמוך לאחר מכן, שתמתין ותפנה את הדרך.
בחינת מדיניות הענישה בעבירות תקיפה ברף דומה מגוונת, להלן אפנה למקרים מהם ניתן ללמוד לענייננו בשינויים המחוייבים: ברע"פ 3894/18 קפלן נ' מדינת ישראל (13.6.2018) נדון נאשם שהורשע לאחר ניהול הוכחות בתקיפה סתם ביריקה, לעונש מאסר מותנה של חודשיים למשך שנתיים, לתשלום פיצוי למתלוננת על סך 1,000 ₪ וקנס בסך 400 ₪.
...
טיעוני הצדדים בשאלת ההרשעה והעונש באות כוח המאשימה, עוה"ד חן שפירא והמתמחה קורל ויזל, טענו כי יש לדחות את בקשת הנאשמת לבטל את הרשעתה היות שהיא אינה עומדת במבחני הפסיקה שנקבעו בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997)) (להלן: "הלכת כתב") בהעדר הוכחה לנזק קונקרטי והיות שהנאשמת לא נטלה אחריות על מעשיה, ואף לא עתרה לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן.
אשר על כן אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה קצר ועד עונש מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות.
סוף דבר הגעתי למסקנה כי האינטרס הציבורי מחייב את הרתעת הנאשמת מביצוע עבירות אלימות, וזאת על-ידי מאסר מותנה קצר לצד רכיב כספי מתון, כך שהעונש ייגזר בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם.
אשר על כן החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר מותנה למשך חודשיים, והתנאי הוא שלא תעבור הנאשמת כל עבירת אלימות, לרבות עבירת איומים, במשך שנתיים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו