הרשעת נאשם בפגיעה בפרטיות במסגרת הסדר טיעון

ב"כ המאשימה בטיעוניו עמד על הערכים החברתיים המוגנים בעבירות בהן הורשע הנאשם, הפגיעה ברכוש הזולת, בפרטיותו בשלוותו, ובבטחונו והחשש מפגיעה בגוף.

עוד נטען כי מנשה, שותפו של הנאשם לבצוע העבירות, נשפט ל-12 חודשי מאסר, עונש לו עתרו הצדדים במסגרת הסדר טיעון, וזאת כשעברו הפלילי של מנשה בעת גזירת דינו בגין מקרה זה היה קל יותר מזה של הנאשם.

...

בשים לב לכך ששותפו של הנאשם לביצוע העבירות נדון ל-12 חודשי מאסר, כשאיני סבור כי קיים הבדל משמעותי ביניהם, לא לעניין האחריות לעבירות במקרה שבפני ולא לעניין עברם הפלילי עובר לגזירת דינם בגין מעשה זה, למעט העובדה כי השותף, מנשה, נטל אחריות והודה בביצוע העבירות, יהיו סיבותיו אשר יהיו - אני סבור כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בדומה לעונשו של השותף.

(עותק מותר לפירסום) רקע בתאריך 1.5.22 הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, הכולל שני נספחים, בעבירות של הטרדה מינית והתנכלות לפי סעיף 3(א)(5א) בצרוף סעיף 5(א) סיפא לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח -1998 (ריבוי עבירות) ופגיעה בפרטיות לפי סעיף 5 בנסיבות סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (ריבוי עבירות).

באשר לעונש המתאים בגדרי המיתחם, נטען כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, אשר הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון ובכך חסך זמן שפוטי יקר.

...

נוכח כל האמור לעיל, ייפסק להלן פיצוי לנפגעות העבירה בשלוש קבוצות לפי החלוקה הבאה: הבחנה בין מי שהייתה קטינה למי שהייתה בגירה במועד הגשת כתב האישום; הבחנה בין מי שנעברה כלפיה עבירה של הטרדה והתנכלות מינית לעומת מי שנעברה כלפיה עבירה של פגיעה בפרטיות בלבד.

לפנים משורת הדין החלטתי שלא להטיל על הנאשם קנס כספי וזאת על מנת שלא להעיב על חשיבות פיצוי נפגעות העבירה הרבות במקרה זה ולהעדיף את פיצוין הישיר על פני שיפוי הקופה הציבורית.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 5 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם בהתאם לרישומי שב"ס. מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים.

נוסח מותר לפירסום (הושמטו פרטים אשר עשויים להביא לחשיפת פרטי נפגעות העבירה או לפגוע בפרטיותן) כתב האישום: הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן ובו 20 אישומים בגין עבירות מין חמורות, אותן ביצע לאורך כ-12 שנים בארבע מנכדותיו הקטינות, עת היו כבנות 6 עד 18.

...

נאמר כבר עתה כי בשים לב למכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו, לעברו ולדפוסיו, סבורים אנו כי ראוי למקם את העונש שיוטל עליו בחלק התחתון של המתחמים שנקבעו, גם אם לא ברף התחתון ממש, וננמק.

התוצאה היא כי בהעדר תסקיר או חוות דעת שיש בהן כדי להצביע על צמצום או הפחתה בהיקף הסיכון בנשקף מהנאשם, לנוכח העבירות הקשות שביצע לאורך שנים רבות בארבע נכדות שונות, ונוכח הצורך בהרתעת הנאשם עצמו ואחרים כמותו מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד, היה מקום, בנסיבות רגילות, להטיל על הנאשם עונש המצוי במעלה המתחם, הרבה מעל לרף התחתון של המתחמים שנקבעו, ברוח עתירתה העונשית של המאשימה.

לצד העבירות החמורות שביצע והענישה הקשה המתחייבת, אין מקום להתעלם מנתון אחרון זה אשר מצדיק הימנעות ממיצוי הדין והטלת עונש כולל המצוי בסמוך לרף התחתון של מתחם העונש ההולם למעשים המתוארים בכתב האישום בכללותם, וזאת לצד מאסר מותנה מרתיע ופיצוי לכל אחת מהנפגעות בהתאם להיקף וטיב הפגיעה שנגרמה לה. לאור כל האמור לעיל אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 17 שנים, מיום המעצר - 19.12.21.

(הושמטו פרטים אשר עשויים לחשוף את זהות נפגעת העבירה או לפגוע בפרטיותה) כתב האישום הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירות אינוס – עבירה על סעיף 345(ב)(1) + סעיף 345(א)(1) + סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), מעשה מגונה – עבירה על סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) + סעיף 345(א)(1) לחוק, התפרצות לדירת מגורים – עבירה על סעיף 406(ב) לחוק ואיומים – עבירה על סעיף 192 לחוק.

...

לצד נתונים חיוביים אלה, אין מנוס מלהזכיר גם את יתר הנתונים המפורטים בתסקיר, אשר מעידים על קיומו של סיכון עתידי משמעותי המחייב מענה עונשי מרתיע.

גם הקשיים בנטילה מלאה של אחריות ועיוותי החשיבה הקיימים מובילים לאותה מסקנה ממש, לפיה ראוי להטיל על הנאשם עונש המצוי בתוככי המתחם שנקבע, בחציו התחתון של המתחם אך באופן ניכר מעל לרף התחתון שלו, וזאת לצד מאסר מותנה מרתיע ופיצוי משמעותי לנפגעת העבירה.

לאור כל האמור לעיל אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 16 שנים מיום המעצר - 6.5.22.

כתב האישום הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, הכולל שלושה אישומים, בעבירות כדלקמן: פגיעה בפרטיות - בילוש או הטרדה אחרת (2 עבירות), עבירות לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"); פגיעה בפרטיות - צלום ברשות היחיד, עבירה לפי סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות; תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); על פי החלק הכללי לכתב האישום, במועדים הרלוואנטיים היו הנאשם וא.א. ילידת ינואר 2004 (להלן: "המתלוננת") בני זוג משך כשנתיים וחצי.

מסקנה זו מיתעצמת שעה שהנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום המתוקן המשקף את הסכמות הצדדים ואת אומד דעתם.

...

בענייננו, הנאשם לא הצליח לסיים את ההליך הטיפולי בהצלחה, ושירות המבחן ביקש לבחון את אפשרות שילובו בהליך טיפולי פרטני, אך דבר זה, כאמור, לא קודם בסופו של דבר.

ודוק', מקום בו הנאשם בסופו של דבר לא השתקם, על אף רצונו וניסיונותיו, אין לזקוף זאת לחובתו ולהחמיר עמו, אלא די בכך שהוא לא זכאי להקלה הניתנת למי ששולב בהצלחה בהליך השיקומי (ר' לעניין זה עפ"ג (חי') 47730-07-22‏ ‏פלוני נ' מ"י (12.1.23) שם הנאשם סירב להליך טיפולי ובית המשפט הדגיש כי עקב סירובו להליך שיקומי, לא ניתן להקל עם הנאשם בעונשו).

סוף דבר לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 7 חודשים, לנשיאה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות הדעת מיום 5.3.24.