נתבע 3 הורשע במסגרת עסקת טיעון לאחר שהוגש נגדו כתב אישום מתוקן לפיו הוא הודה בעבירות של סיוע לחטיפה, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות וסיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
בסעיף 42א' לפקודת הראיות, נקבע כי: "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט אזרחי". בסעיף 42ג' לפקודה, נקבע כי: "הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א', לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו או כדי למנוע עוות דין".
ב-ע"א 350/74 חברת מ.ל.ט. בע"מ נ' ממן, פ"ד כט(1), 208, נפסק לעניין הרעיון המונח בבסיס הוראת סעיף 42א' לפקודת הראיות, כדלקמן:
"במשפט הפלילי נאסף ונצטבר מטען הוכחתי אשר לא מן הראוי לבזבזו לריק, אשר על כן, תוכל ההרשעה לשמש ראיה במשפט אזרחי. בית המשפט אינו מרשיע אדם אלא לאחר שאשמתו הוכחה מעל ספק סביר, ולכן אין צידוק להיתעלם ממנה לצורך שכנועו של בית משפט אחר" (שם, עמ' 217).
...
לאור כל האמור לעיל, להלן חישוב הפיצוי המגיע לתובע בגין ראשי הנזק השונים:
- סך של 120,000 ₪ בגין כאב וסבל.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, סך של 242,128 ₪.
כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע, באמצעות בא כוחו, הוצאות האגרה, עלות חוות הדעת של המומחה מטעם התובע בסך של 4,000 ש''ח ובנוסף לכך שכר טרחת עו''ד בסך של 39,661 ש''ח (כולל מע''מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות האגרה מיום הגשת התביעה, 25.10.17, על שכ''ט מומחה התובע מיום 11.1.18 ועל שכ''ט עו''ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
