הרשעת מנהל חברת ציבור בגין עבירות ניירות ערך

לעניין האישום הרביעי לכתב האישום, אשר עסק בשתי משיכות כספים שבוצעו מחברה ציבורית בשליטת רוביקון (קלע השקעות), לרוביקון – חברה פרטית בשליטתו של ברמלי, הנאשם 5, ישראל (בן מלך) עופר (להלן – הנאשם 5 או עופר), הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של מירמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין, בעבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין ובשלוש עבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך (הפרת החובה הקבועה בסעיף 36 לחוק זה במטרה להטעות משקיע סביר).

חומרת העבירות הכלכליות על חומרתן של העבירות הכלכליות עמדתי לא אחת, וזאת במספר הכרעות דין שונות, כך קבעתי לעניין זה בת"פ (כלכלית) 47264-11-13 מדינת ישראל נ' ימין (24.09.2015), כדלהלן: "העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות, עבירות שפוגעות בערכים מוגנים בעלי משקל רב [...] חרף העובדה שעבירות כגון אלה בהן הורשע הנאשם טומנות בחובן אשליה לפיה מדובר בעבירות נקיות בשונה מעבירות רכוש אחרות, הרי אין להיתעלם מהעובדה שמדובר בעבירות שמבוצעות בתכנון ובתחכום רבים, עבירות שבצידן נזק כספי ללקוחות, עבירות שפוגעות באמון הציבור במי שמנהל את כספו, עבירות שפוגעות ביכולתו של שוק ההון לגייס כספים ממשקיעים מקרב הציבור משום מעשים כמו מעשי הנאשם שבפניי." כך נקבע בע"פ 4603/17 אדרי נ' מדינת ישראל (16.07.2019) (להלן – עניין אדרי בעליון) לעניין התכליות העומדות בבסיס עבירת התרמית: "האיסור על השפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך (שיכונה גם להלן: עבירת התרמית) הוא איפוא אחד הנדבכים שהונחו בחוק ניירות ערך לשמירה על הגינות המסחר בשוק ההון ועל אמון ציבור המשקיעים בו. עבירת התרמית נועדה להרתיע מפני יצירת עוות בהליך קבלת ההחלטה של המשקיע הסביר, ולהבטיח לשם כך – כי מחיר השוק של נייר ערך פלוני ישקף את ההיצע והביקוש של אותו נייר, הנגזרים מערכו הכלכלי ותוחלת הרווח הצפוי מן ההשקעה בו (ראו גם ע"פ 5052/95 ואקנין נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 642, 655 (1996) (להלן: עניין ואקנין); יוסף ניצני ודניה קרת 'הבורסה לניירות-ערך והמערכת השיפוטית – הטיפול במניפולציה בניירות-ערך' עיוני משפט טו 609 (1999); זוהר גושן 'תרמית ומניפולציה בניירות ערך: תאומים לא זהים' משפטים ל 591, 600-598 (2000) (להלן: גושן). בצד האמור יש לזכור כי תכלית האיסור המנוי בעבירת התרמית אינה למנוע 'כל סיכון מהשקעות בשוק ניירות הערך. מטרתה היא להסיר סיכונים לא טבעיים שמקורם בעיוותים ובפערי מידע הקיימים בשוק'" [שם, פס' 8].

...

גזירת עונשו של עופר – סיכום לאחר שבחנתי בקפידה את טענות ב"כ הצדדים ופירטתי בהרחבה את שיקולי הענישה הרלוונטיים בנדון, לרבות השיקולים לקולא (בהם שיתוף הפעולה, גם עם החלקי, של עופר; החזרת הכספים לחברה; והשלכות ההרשעה בעניינו של הנאשם), מצאתי לקבוע שבאיזון הראוי בין אלה לאלה ולנוכח הנסיבות המקלות, כפי שפורטו בבקשה לביטול הרשעה (ובעיקר בשים לב לגילו של הנאשם 5; ולהיעדר נזק כספי), מצאתי כי יש מקום לסטות ממתחם הענישה שקבעתי.

סוף דבר על כן, אני גוזר על ברמלי את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 10 שנים בגין האישום הראשון.

אני גוזר על עופר את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר, אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים על העבירה בה הורשע או על כל עבירת פשע.

המבקשת טוענת כי מר מגן, בעל השליטה במשיבה ולשיטתה הדמות המרכזית בניהולה, הורשע בעבירות חמורות בתחום ניירות הערך וכבסיס להקלה בעונשו התחייב להיתרחק משוק ההון, על אף זאת שינה את שמו והקים חברה למסחר בתיקי השקעות המנהלת כספם של אזרחים, היא המשיבה.

בדיון המקדמי שהתקיים בתיק ביום 7.3.2016 נעתרתי לבקשת המשיבה לצוו איסור פירסום באופן שנאסר פירסום שמו של דני מגן או של החברה עצמה, זאת עד להחלטה אחרת [ההדגשות שלי, ח.כ.]: "עניין לנו בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שנסמכת על טענה של אי פירסום דבר הרשעתו של אחד מבעלי המניות בחברה או המנהלים בחברה, עובדה שהועלמה מהמשקיעים שהשקיעו את כספם באותה חברה, כאשר לפי הטענה משקיעים אלה בקרב הציבור עלולים לאבד את השקעתם במידה ויוודע לציבור המשקיעים דבר עברו הפלילי של אותו צד.

יחד עם זאת היא מציינת כי ישנן שתי טענות הכוללות שאלות משותפות של עובדה ומשפט לכלל חברי הקבוצה: האחת, המשיבה הסתירה מלקוחותיה את העובדה שבעל השליטה בה הורשע בעבירה של השפעה בדרכי תרמית על שער ניירות ערך שבוצעה על רקע מחלת נפש נרציסטית ממנה הוא סובל, כי התחייב במסגרת ההליך הפלילי בעיניינו להרחיק עצמו מפעילות בשוק ההון באופן בלתי מוגבל בזמן וכי הפר את אותה התחייבות; השנייה, המשיבה העדיפה את האנטרס הפרטי שלה על פני האנטרס של לקוחותיה בכך שהשקיעה את מרבית הסכום שהפקידה בידיה המבקשת ב"נכסי זיקה" כדי לזכות בעמלות גבוהות יותר.

...

בכל הנוגע לשיקול הדעת הנתון לבית המשפט בדבר מתן הוראות לאיתור מבקש חלופי כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת בשלב הדיון בבקשה לאישור, בנסיבות העניין, לאור סיכויה הנמוך לכאורה של הבקשה לאישור כפי שפירטתי לעיל, אני סבור כי אין מקום לנסות ולאתר מבקש חלופי לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר בהתאם לאמור לעיל אני מאשר את הסתלקות המבקשת מן הבקשה לאישור התביעה הייצוגית ומן התביעה הייצוגית ומורה על מחיקת הבקשה לאישור.

כמו כן, מורה אני על דחיית תביעתה האישית של המבקשת.

הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן מיום 1.11.2020, ולפיכך בעבירות מרובות של תרמית בקשר לניירות ערך, בדרך של השפעה בתרמית על תנודות השער של ניירות ערך, עבירות לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין; עבירות מרובות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין; עבירות מרובות של גניבה בידי מורשה, עבירות לפי סעיף 393 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין; עבירה של מירמה והפרת אמונים בתאגיד – עבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין; מתן שוחד, עבירה לפי סעיף 291 לחוק העונשין; ריבוי עבירות של פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון; פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח, עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון; ריבוי עבירות של פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור, עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון; רישום כוזב במסמך של תאגיד בכוונה לרמות, עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין וריבוי עבירות של פעילות אסורה של בעל רישיון, עבירה לפי סעיף 4(א) יחד עם סעיף 39(ב)(1) לחוק הייעוץ.

על ממן, שהיה עובד ציבור בתפקידו במגדל, והורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בעבירות של לקיחת שוחד, תרמית בניירות ערך (בין היתר על דרך של עיסקאות מתואמות), מירמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ואיסור הלבנת הון, נגזרו 44 חודשי מאסר בפועל (שלוש וחצי שנות מאסר), וקנס של 500,000 שקלים, שישולם ב-12 תשלומים (או 18 חודשי מאסר חלף הקנס).

בהתייחס לנאשם 1 מדובר במעשים דומים, אם כי יבסטפייב הורשע בכמות גדולה יותר של עיסקאות מתואמות, וכן הורשע בעבירות מס. בעיניין ניסנצויג נדון עניינו של עובד בדסק נגזרים של בית השקעות אקסלנס, שבמסגרת תפקידו היה אחראי לבצע הוראות קנייה ומכירה של ניירות ערך שאותן קיבל מלקוחות מוסדיים ופרטיים שניהלו את תיק ניירות הערך שלהם באקסלנס, וביצע, עם אחרים, במהלך שנתיים, עיסקאות מתואמות, ועיסקאות עצמיות באמצעות חשבונות שפתח עם אחרים.

שי אבני בקיא ברזי המסחר בשוק ההון על כל שלביו ואפיוניו, סחר שנים רבות בשוק ההון, פעיל בפורומים שונים באנטרנט העוסקים במסחר בניירות ערך, הודה והורשע (לצד חברה בבעלותו שבשליטתו המלאה), על פי הודאתו בהסדר טיעון חלקי, בכך שניהל, ללא רישיון, עבור 17 לקוחות שהכיר בנסיבות חברתיות-אישיות, תיקי ניירות ערך במהלך כשנתיים, כששלח יד בחשבונותיהם, והשפיע על ניירות ערך.

...

סיכום ביניים – גזר הדין בעניינו של נאשם 3 אני גוזרת על הנאשם 3 את העונשים הבאים: מאסר בפועל של 11 חודשים לריצוי בפועל, מאסר מותנה של 10 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה, אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו, על אחת מאותן עבירות בהן הורשע.

עוד אני גוזרת על הנאשם 3 תשלום קנס של 500,000 שקלים או ששה חודשי מאסר בפועל חלף הקנס.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 עונש מאסר של 44 חודשים לריצוי בפועל.

פתיחת החשבון נעשתה במסגרת ייפוי כוח שניתן לנאשם מתוקף היותו חשב החברה, והחשבון שימש בסיס לפעילות העבריינית שיוחסה לו. במקביל לפתיחת חשבון ניירות הערך על שם החברה, פתח הנאשם שני חשבונות ניירות ערך נוספים במגדל, האחד - על שמו, והאחר - על שם שמעון כהן [שמעון או כהן], שהיה מנהל רכש בחברה שקשורה לבי.אן.אי. על פי האישום הראשון, הנאשם נהג להעביר כספים מחשבונות הבנק של בי.אן.אי לחשבון ניירות הערך שלה במגדל, ובהמשך נהג למשוך שיקים על שמה ולהפקידם בחשבון על שמו או בחשבון על שם כהן במגדל, הכל - ללא ידיעת החברה, ללא ידיעת מנהלה אברהם (אבי) ברנד [אבי או ברנד] וללא ידיעת כהן.

באותו עניין בוצעו העבירות על רקע איומים על חייו של הנאשם, וחלק מהכספים נותרו ברשותו.

בגין מעשיו הורשע הנאשם, בתום הליך הוכחות, בעבירות לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 [חוק ניירות ערך], עבירות מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עשרות עבירות גניבה בידי מנהל ועשרות עבירות גניבה בידי מורשה.

כפי שנאמר שוב לאחרונה, תוך ציטוט מעניין יצחקי: "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאנטרס הצבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל" (רע"פ 1238/19 אחדות נ' מדינת ישראל [27.2.19], פסקה 11).

...

סבורני כי תכליות אלה מתקיימות מכוח הסכם ההשבה שנחתם בין הצדדים בענייננו.

בענייננו, משהגיעו הצדדים להסכם השבה המורה לנאשם לשלם סכום של 200,000 ₪ פיצוי לנפגע העבירה, סבורני כי ניתן להסתפק ברכיב קנס בינוני-נמוך.

סיכום על יסוד כלל השיקולים שמניתי לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 18 חודשים; מאסר בן 6 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר יעבור עבירה שבה הורשע; קנס בסך 75,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתו.

כללי הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשלוש עבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, לפי סעיף 52ד לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

ככלל, כתבי אישום שהוגשו לאורך השנים לבתי המשפט בגין עבירות שימוש במידע פנים, תיארו רכישת ניירות ערך במחיר נמוך מזה הצפוי להיות לאחר פירסום המידע לציבור.

חשוב להבהיר כי אין באמור לעיל כדי לערער את מידת הלגיטימיות העומדת בבסיס שקולי התביעה, אלא רק כדי לבאר מדוע ניתן לראות באכיפה ראשונית כנתון בעל משקל ממתן, כעולה גם מפסיקת בית המשפט העליון [וראו: ע"פ 6339/18 בלווא נ' מדינת ישראל, פס' 46 לפסק הדין של השופט פוגלמן בערעורים על גזר הדין (15.01.2020)] לצד זאת, אני מתקשה לקבל את טענת ההגנה לפיה יש משקל ממתן לתמורות שחלו בעמדת רשות ניירות ערך ביחס למגעים המותרים בין חברות וגופי חיתום לבין משקיעים, לפני הנפקה של ניירות ערך לציבור, כפי שמשתקפות מעמדות הסגל שפורסמו לאורך השנים.

בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, ניתן להפנות למקרים הבאים: ע"פ 5830/21 כהן ואח' נ' מדינת ישראל (21.6.2022) - שני הנאשמים הורשעו לאחר ניהול הוכחות במספר עבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים כל אחד (נאשם 1 הורשע ב-3 עבירות ונאשם 2 הורשע ב-6 עבירות).

...

ב"כ הנאשם, עו"ד ניב-סבאג, טענה כי נסיבות ביצוע העבירות בגינן הועמד הנאשם לדין הן גבוליות, וכי בסופו של דבר הועמד הנאשם לדין בגין שלושה אירועים נקודתיים לעומת חשדות משמעותיים יותר שהופרכו בחקירה.

ביחס לעונש המתאים, אמר הנאשם את הדברים הבאים: "לסיכום, הדיון בעונש שלי לגבי עבודות שירות - רציתי להגיד לכבודו כי עבודות שירות הן מנת חלקי כל חיי. מאז שאני מכיר את עצמי אני נמצא בעבודות שירות ... בצד העונש, באמת קיבלתי את עונשי - ההפסדים הגדולים, בריאותי שנפגעה והנזק התדמיתי, אבל בעיקר זה שמחת החיים שניטלה ממני. החיים שלי השתנו ואני כבר לא אותו בן אדם. רציתי לבקש מבית המשפט בכל לשון של בקשה שהפרטים האלה יילקחו בחשבון". דיון והכרעה בית המשפט העליון עמד לא אחת על החומרה הטמונה בעבירות השימוש במידע פנים, אשר פוגעות בערכים של הוגנות ושוויון במסחר בשוק ההון, כאשר העבריין מנצל את נגישותו למידע ובכך יוצר יתרון בלתי הוגן במסחר בניירות הערך על פני ציבור המשקיעים שאינו חשוף לו [ראו: ע"פ 3164/14 פן נ' מדינת ישראל, פס' 55 (29.06.2015); ע"פ 6020/12 מדינת ישראל נ' עדן, פס' 19-18 (29.04.2013)].

יחד עם זאת, אין בידי לקבל את עמדת ההגנה לפיה יש בקיומה של "הערת עסק חי" בדוחות החברות, המלמדת לכאורה על הצורך בגיוסי הון תדירים, כדי להפוך את מידע הפנים ל"גבולי".