בפסק הדין ע"פ 707/14 פלוני נ' מ"י (6.7.15) נקבע כי: "האנטרס הצבורי מחייב כי ענישת עברייני המין תבטא את מידת הסלידה של החברה ממעשיהם הנפשעים, תימנע הישנותם ותרתיע אחרים מבצוע עבירות אלו (...). האנטרס הצבורי מתחזק שעה שביצוע עבירות המין מופנה כלפי קטינים וקטינות, וזאת בשל הפוטנציאל ההרסני של השפעת עבירות אלו על מי שזהותם האישית והמינית טרם התעצבה" .
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מין בקטינים, מלמדת, כאמור, כי ניתן למצוא מינעד רחב של עונשים, כמו גם מיתחמי ענישה, ואולם, ככלל, מדיניות הענישה בעבירות אלו מורה על מגמה של החמרה בעונש, והטלת עונשי מאסר בפועל לתקופה משמעותית (ע"פ 30/15 פלוני נ' מדינת ישראל (20.4.2016); ע"פ 5998/14 מדינת ישראל נ' פלוני (2.7.2015).
יוטעם כי בע.פ 4327/12, פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 5.6.13), נדון ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז - לוד בתפ"ח 46778-02-11 , שדן בעיניינו של סב שביצע בנכדתו עבירות מין בין השנים 1988 - 1991 ובפסק דינו של בית המשפט העליון נקבעו בידי כב' השופטת ארבל הדברים הבאים:
"טרם סיום, אבקש להתייחס לנימוק העקרי בו תולה הסניגור את יהבו, ולפיו חלוף השנים מאז בוצעו העבירות, בהן הורשע מרשו, מצדיק המנעות מהטלת עונש מאסר בפועל. אין בידי להסכים לעמדה זו. לטעמי, וככל שעסקינן בגזירת הדין בגין עבירות מין במשפחה, שקורבנותיהן הם קטינים, יש ליתן משקל מוגבל לשיקול, בדבר חלוף השנים מאז בוצעו העבירות. כאמור, המחוקק נתן דעתו לתופעת הדיווח המאוחר של הקורבנות הקטינים על הנעשה בגופם, ומשום כך, ובאופן חריג, קבע, כי מניין תקופת ההתיישנות בת עשר השנים, יתחיל עם הגיעו של הקורבן לגיל 28. המנעות מהטלת עונש מאסר בפועל או הקלה משמעותית בעונש, רק משום חלוף הזמן הרב מאז בוצעו עבירות אלו, אינן עולות בקנה אחד עם מטרת ההארכה של תקופת ההתיישנות. לא זו אף זו, קבלת עמדת הסניגור עשויה לגרום עוול נוסף לקורבנות, ולהרתיעם מהגשת תלונה נגד הפוגע, דבר שממילא הם מתקשים לעשות, נוכח תעצומות הנפש הדרושות לכך, ועל אף תקופת ההתיישנות הארוכה (ראו ע"פ 7015/09 הנזכר לעיל, פסקה 29). כך, בנסיבות שלפנינו, התקשתה המתלוננת להיתמודד עם זיכרון מעשיו של המערער, ורק בהיותה כבת 31 היא הגישה את תלונתה במישטרה, כ- 19 שנים לאחר שהמערער חדל ממעשיו. תמיכה לגישה זו ניתן למצוא בקביעתו של המחוקק, המאוחרת למועד בו ביצע המערער את העבירות, המיוחסות לו, ......... לפי סעיף זה, העונש המזערי אשר יוטל בגין עבירות מין מסויימות, ה"ח 3075 ובין היתר כאשר אלו בוצעו בקטינים על-ידי בן משפחתם, כמפורט בסעיף 355 (א), לא יהיה "בהיעדר טעמים מיוחדים", כולו על תנאי.
...
סוף דבר
לאור האמור, בשים לב למתחם הענישה ההולם שנקבע לכל אירוע, מתחייבת ענישה ממשית בדמות מאסר בפועל לתקופה משמעותית.
מצאנו כי לנוכח הדמיון בין האישומים יש לגזור עונש אחד לכלל האישומים, עונש זה ייקח בחשבון את השיקולים לחומרא ולקולא שצויינו לעיל.
לאור האמור, לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, את מכלול נסיבות העניין ואת השיקולים לקולא ולחומרא, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:
עונש מאסר לתקופה של 24 חודשים.
