הרשעת חברת כוח אדם בעבירות פליליות

הנאשמת 1, לילך אחזקות נ.י. 2010 בע"מ, (להלן: "הנאשמת 1"), חברת כח אדם, הורשעה במסגרת 6 כתבי האישום, בעקבות ביקורות שנערכו במועדים שונים בעבירות שבוצעו ביחס לעובדים זרים שונים (3 עובדים מאריתריאה, 4 עובדים מאוקראינה ועובד אחד מדרום אפריקה) - עובדים שהועסקו במסעדות שונות, בין השאר, בעבודות ניקיון.

בשלב השלישי של גזירת העונש נלקחות בחשבון נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה, ביניהן, נסיבותיו האישיות של הנאשם, נטילת אחריות, שתוף פעולה עם רשויות האכיפה, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, עברו הפלילי של הנאשם ועוד.

...

] לאחר ששקלתי את בקשת המאשימה אל מול תקופת ביצוע העבירה (כחודשיים) ומצבה הכלכלי של הנאשמת 1 הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם הענישה ינוע בין 15,000 ₪ ל-30,000 ₪ וכי הנאשמת 1 תישא בקנס בסך 15,000 ₪ בגין העובד הזר.

סוף דבר המאשימה השאירה לשיקול דעת בית הדין את מספר התשלומים[footnoteRef:21].

נוכח המצב הכלכלי של הנאשמות אני קובעת כי הקנסות ישולמו ב-100 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון שבהם ישולם עד ליום 1.9.2020 והתשלומים הבאים בכל ראשון לחודש שלאחריו.

הנאשמת 1, לילך אחזקות נ.י. 2010 בע"מ, (להלן: "הנאשמת 1"), חברת כח אדם, הורשעה במסגרת 6 כתבי האישום, בעקבות ביקורות שנערכו במועדים שונים בעבירות שבוצעו ביחס לעובדים זרים שונים (3 עובדים מאריתריאה, 4 עובדים מאוקראינה ועובד אחד מדרום אפריקה) - עובדים שהועסקו במסעדות שונות, בין השאר, בעבודות ניקיון.

בשלב השלישי של גזירת העונש נלקחות בחשבון נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה, ביניהן, נסיבותיו האישיות של הנאשם, נטילת אחריות, שתוף פעולה עם רשויות האכיפה, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, עברו הפלילי של הנאשם ועוד.

...

] לאחר ששקלתי את בקשת המאשימה אל מול תקופת ביצוע העבירה (כחודשיים) ומצבה הכלכלי של הנאשמת 1 הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם הענישה ינוע בין 15,000 ₪ ל-30,000 ₪ וכי הנאשמת 1 תישא בקנס בסך 15,000 ₪ בגין העובד הזר.

סוף דבר המאשימה השאירה לשיקול דעת בית הדין את מספר התשלומים[footnoteRef:21].

נוכח המצב הכלכלי של הנאשמות אני קובעת כי הקנסות ישולמו ב-100 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון שבהם ישולם עד ליום 1.9.2020 והתשלומים הבאים בכל ראשון לחודש שלאחריו.

העבירות בהן הורשעו הנאשמים הנאשמת והנאשם 3, הורשעו בעבירות של עיסוק כקבלן ללא רישיון, עבירות לפי סעיפים 2(א) ו20(ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו – 1996 (להלן: חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם).

גזירת העונש (השלב השלישי) – בשלב זה יינתן ביטוי לנסיבות האישיות של מבצע העבירה שאינן קשורות למעשה העבירה: "אלה הן הנסיבות: (1) הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; (2) הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם; (3) הנזקים שנגרמו לנאשם מבצוע העבירה ומהרשעתו; (4) נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; (5) מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפצוי על הנזק שניגרם בשלה; (6) שתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו; (7) היתנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה; (8) נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה; (9) היתנהגות רשויות אכיפת החוק; (10) חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; (11) עברו הפלילי של הנאשם או היעדרו." (ראו בעיניין סעד בסעיף 27 לפסה"ד).

       מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מושא כתב האישום –  זו נלמדת מגזרי דין של בתי הדין לעבודה שניתנו בעת האחרונה על כתבי אישום שהוגשו הן כנגד המעסיק עצמו בגין עיסוק כקבלן כח אדם ללא רשיון והן כנגד נושאי משרה בחברה מעסיקה, בגין הפרת חובת הפיקוח, נקבעו מיתחמי ענישה בשיעור הנע בין 30% לבין 60% מהקנס המאקסימאלי (ראו למשל בת"פ 50809-03-18 ישראל נ' מ.ס. מגדלי יונייטד בע"מ ואח', מיום 4.11.2019, בת"פ (ת"א) 35528-12-16‏ ‏ מדינת ישראל נ' "פרח ירוק"- לניהול כ"א הדרכות ושירותים בע"מ, מיום 15.12.2018, ותפ(נצ') 64606-06-16 מדינת ישראל נ' כוכב עמיר שרותי כוח אדם וניקיון בע"מ, מיום 21.5.2018).

...

  סבורני כי יש להעמיד את מתחם הענישה לאירועים במקרה זה, ביחס לנאשמים 1ו-3 בין 30%-40% מגובה הקנס המרבי הקבוע לצד העבירה וביחס לנאשם 2, בגובה בין 20%-40% מגובה הקנס המרבי.

בנסיבות העניין, סבורני כי יש להשית על הנאשמים קנס ברף הבינוני בלבד של מתחם הענישה לעיל.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשמת 1 – בגין עבירה לפי סע' 2 (א) + 20(ב) לחוק, קנס בסך של 5,000 ₪.

לפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין שניתן על ידי בית הדין האיזורי תל אביב (השופט הבכיר יצחק לובוצקי, ת"פ 67508-11-16), בו הורשע המערער בעבירות לפי סעיפים 2 (א) ו-10א יחד עם סעיף 20 (ב) (1) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996 (להלן - חוק קבלני כוח אדם) ובעבירה של אי ניהול פנקס שעות עבודה ומנוחה בנגוד להוראות סעיפים 25 ו-26 (א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 (להלן - חוק שעות עבודה ומנוחה).

עם זאת, גם במצב של מעשים נפרדים בתוך ארוע אחד "אין לקבוע את מיתחם הענישה (או את העונש עצמו) באופן אוטומאטי על פי הכפלה אריתמטית של הקנס המינהלי או הקנס הפלילי המרבי הנקוב בחוק (או כל שיעור ממנו) במספר "יחידות העבירה" המרכיבות את הארוע, שכן יש בכך כדי לעקר את הקביעה כי מדובר ב"ארוע" אחד וכן עלולה לנבוע מכך תוצאה בלתי סבירה (בהיבט של גובה הקנס), המנוגדת להנחיה החקיקתית לקבוע עונש הולם ומידתי לארוע הכולל (ע"פ (ארצי) 12606-04-19 ל.מ שירותי כח אדם (צפון) בע"מ – מדינת ישראל.

...

אף טענות המערער כי לא התמלא היסוד הנפשי לעבירה ולטעות במצב הדברים דינן להידחות.

באופן דומה לא מצאנו לקבל את טענות המערער בדבר אכיפה בררנית, מקום בו לא הוגש כתב אישום נגד מזמיני השירות (וועדי הבתים).

בענייננו, אנו סבורים כי העבירה של אי ניהול פנקס שעות עבודה ומנוחה היא עבירה אחת הכוללת "מעשה" אחד.

בנסיבות העניין, ובהן בין היתר מספר העובדים והעובדה לפיה אין טענה, חרף בדיקה קפדנית שערכה המשיבה, כי זכויות העובדים נפגעו, וכן העובדה לפיה במקרה הרגיל עבירה ראשונה מסוג זה תביא לכל היותר למתן התראה מנהלית, מצאנו שלא להתערב במתחם הענישה שקבע בין הדין האזורי (סכום שבין 20% לבין 50% מהסכום המכסימלי של הקנס) ולקבוע את הקנס על סכום של 3,000 ש"ח. נציין, כי מאחר שענייננו בשתי עבירות שונות, שאין ביניהן קשר, לא מצאנו, חרף הסמכות לעשות כן כמפורט לעיל, לחפוף בין סכומי הקנסות שהוטלו בגין כל אחת מהעבירות.

סוף דבר – הערעור על הכרעת הדין והרשעת המערער נדחה.

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו ובמסגרת הסדר בין הצדדים בעובדות כתב אישום מתוקן בשתי עבירות של השלכת פסולת, פסולת גושית ופסולת ביניין ברשות הרבים, עבירה לפי סעיף 2 + 13(ב)(1) ו- ג(1א)(א) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן - "החוק") ובשתי עבירות של פינוי פסולת ביניין לאתר שאינו אתר לסילוק פסולת ביניין, עבירה לפי סעיף 7(ד) + 13(ב)(4א) לחוק.

בנוסף עלה מעדותו של העד, כי בכל הקשור בתחום האחריות שלו בחברה - הוא אמנם נידרש לבדוק שכלל העובדים פועלים תחת החוק, אך החברה אינה בודקת את עברם הפלילי של עובדיה או של העובדים המתקבלים דרך חברות כוח אדם ולמעשה אין כל אכיפה הנוגעת לכך.

בשולי הדברים גם אציין כי עלה מעדותו כי החברה בה עובד הנאשם אינה פועלת ברשויות אשר מכרזים מטעמם הוצגו לבית המשפט מטעם ההגנה ולכן לא מצאתי כל בסיס לטענה כי החברה תדרש לנקוט בהליכים כנגד הנאשם אך בשל סיבה זו. ויודגש - אין די בפגיעה פוטנציאלית עתידית שאולי ותתממש, ויש להוכיח כי ההרשעה תביא לפגיעה קונקרטית ומוחשית (רע"פ 54/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (2015); רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (2013) (להלן – "עניין פריגין").

...

לאור כל האמור, בהתאם לפסיקה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם הקנס ההולם בגין העבירות בהן הורשע הנאשם הוא קנס של 15,000 ₪ עד 50,000 ₪.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים, אני סבורה, כי יש לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 15,000 ₪.