הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות

כך גם, פסיקתו של בית המשפט העליון אליו הפניתה קלאסיק בסיכומיה, אכן קובעת כי ניתן במסגרת ההליך הפלילי להרשיע על סמך הראיות נסיבתיות בלבד – ואולם, זאת במקרה בו לא היה ספק בנוגע לבצוע מעשה בפועל, כגון גניבת שובר דואר, הגעה לסניף הדואר ודרישת מסירת חבילת סמים.

...

לטעמנו, אין מקום לתת הכשר גם למצבים שבהם העובד מפר נהלים של המעסיק.

לסיכום הדברים – תביעותיהן ההדדיות של הצדדים נדחות בזאת.

לא מצאנו לנכון בנסיבות אלו, ליתן צו להוצאות.

בהתאם, ניתן להרשיע נאשם על סמך ראיות נסיבתיות "רק אם המסקנה המרשיעה, אשר מוסקת מן הראיות הנסיבתיות, גוברת באופן ברור והחלטי על כל תזה חלופית ואינה נותרת מסקנה סבירה אחרת" (ע"פ 543/79 נגר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(1) 113, 141 (1980); על כך עמדתי אף בפסקי דיני בערכאה הדיונית, ראו: תפ"ח (מחוזי חי') 55684-02-13 מדינת ישראל נ' גפן, עמוד 31 (12.5.2014); תפ"ח (מחוזי חי') 10451-05-09 מדינת ישראל נ' גזאל, עמוד 32 (17.10.2010)).

...

ההסבר החלופי שהציע המערער שלפיו המנוחה התאבדה – אינו מתיישב עם מסכת הראיות ואינו מקים ספק אמיתי ומהותי ביחס לעוצמת המסקנה הלכאורית.

כך גם, מקובלת עליי הרשעתו של המערער בעבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(1) לחוק שעניינו כי "המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית". בא-כוח המערער אף לא השיג על כך בערעור שלפנינו.

סוף דבר חייה של מריה טל נגדעו בשל קנאתו האובססיבית של בן זוגה – המערער.

לדידי, ישנו בסיס לקביעה, על סמך עדותו של איבראהים, כי למנוח היה לפחות ידע מסוים בתיקון טרקטורים (ת/88, בשורות 16-26).

כאשר עסקינן בהרשעה על בסיס ראיות נסיבתיות, תרחיש חלופי אשר בכוחו למוטט את המסקנה הלכאורית בדבר אשמתו של הנאשם, נידרש להיות בעל אחיזה ריאלית בחומר הראיות, לעמוד במבחני השכל הישר וניסיון החיים ולהקים ספק אמיתי ומהותי העולה בקנה אחד עם מארג הראיות הנסיבתיות.

...

רוצה לומר: כל ראיה נסיבתית בפני עצמה אולי ניתנת להסבר, גם אם הסבר דחוק, אולם בחינת הראיות במשולב מובילה למסקנה מרשיעה חד משמעית.

יוצא אפוא, כי הוכחו ראיות נסיבתיות משמעותיות: מניע, הבאת המנוח לזירת העבירה, הזדמנות לבצע את המעשה בעצמו, שקרים מהותיים והתנהגות מפלילה שלאחר מעשה; מנגד, מוצגת גרסת חפות של "מזדמן אקראי" שלא עומדת במבחני ההיגיון.

בסיכומו של דבר: דעתי אם כן, שונה מדעת חבריי ואני סבור כאמור שדין הערעור על כל חלקיו להידחות.

ראיות נסיבתיות, נטל השיכנוע ונטל הבאת הראיות בראי טענת "אין להשיב לאשמה" ההלכה הנוגעת להרשעה על סמך ראיות נסיבתיות והמבחן התלת-שלבי נסקרה לאחרונה בסעיפים 18-21 לפסק דינו של כב' הש' אלרון ב-ע"פ 3965/22 טל נ' מדינת ישראל (30.3.23) (להלן: ענין טל) וכך סוכמה בסעיף 18 ל-ענין טל (ההדגשות לא במקור - זד"ל) - "'המודל התלת-שלבי', בשלב הראשון, כל ראיה נסיבתית נבחנת בפני עצמה כדי לקבוע אם ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי; בשלב השני, נבחנת מסכת הראיות בכללותה לצורך קביעה אם היא מסבכת את הנאשם בבצוע העבירה; ובשלב השלישי מועבר הנטל אל הנאשם להציע הסבר חלופי למערכת הראיות הנסיבתיות, העשוי להותיר ספק סביר באשר למסקנה הלכאורית בדבר אשמתו של הנאשם". ברי כי כאשר "המודל התלת-שלבי" מיושם על טענה כי "אין להשיב לאשמה", לא יינתן משקל להתרשמות ממהימנות העדים וברי, כי ככל שבית המשפט יגיע למסקנה שהמאשימה עמדה בשלבים הראשון והשני - ודי לה ב"ראיות בסיסיות אם כי דלות" כדי לעמוד בהם - מועבר הנטל אל הנאשמת להציע סבר חלופי למערכת הראיות הנסיבתיות, שיעלה ספק סביר.

...

השלב השלישי במבחן התלת שלבי - בחינת התיזה החלופית במסגרת השלב השלישי של המבחן התלת-שלבי, על ההגנה להציע הסבר חלופי למסכת הראייתית כולה, כאשר "ההסבר החלופי נדרש להציע גרסה שלמה ביחס למסקנה הנשקפת מהצטברות הראיות הנסיבתיות ולא די בהסבר מזכה ביחס לכל אחת מהראיות בנפרד..., ככל שהמסקנה הלכאורית מעוגנת יותר בחומר הראיות, הן כמותית הן איכותית, כך נדרש ההסבר החלופי ליתן מענה הולם ומבוסס אף הוא למארג הראייתי" [סעיף 20 ל-ענין טל. ההדגשה במקור - זד"ל].

בשלב זה, בטרם נשמעה פרשת ההגנה, לא הוצגה תיזה חלופית ברורה וקוהרנטית, המתיישבת עם המסכת הראייתית שפורטה לעיל ומקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה כי לא ניתן לקבוע ממצאים על סמך השערות ההגנה, מבלי שבוססו בראיות.

סוף דבר עולה מן המקובץ, כי עלה בידי המאשימה להביא ראיות ברף הנדרש לפי סעיף 158 ל-חסד"פ ובפסיקה, כי הנאשמת ביצעה, לכאורה, העבירות המיוחסות לה בכ"א. קיום ראיות אלו מחייב את הנאשמת להשיב לאשמה.

כדי שלא להותיר ספק מכיוון הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות, כבר נקבע כי : "כוחן של ראיות נסיבתיות אינו נופל ממשקלן של ראיות ישירות, ואלו כאלו עשויות לבסס כדבעי הרשעה בפלילים. אלא שלהבדיל מראיות רגילות, כוחן של הראיות הנסיבתיות בא להן לא רק על ידי מבחן 'איכותי' בו השופט בודק את הראיה לגופה אלא גם לאור כמותן, צרופן זו לזו ובחינתן כמיקשה אחת... הסקת מסקנות על יסודה של מערכת ראיות נסיבתיות מושתתת על ההגיון הבריא, נסיון החיים והשכל הישר..." (ע"פ 2132/04, 2404/04 קייס נ' מדינת ישראל (2007)).בע"פ 4354/08 מדינת ישראל נ' יעקב רבינוביץ נקבע כי: "... רק אם מגיע בית המשפט למסקנה חד משמעית, כי התרחיש המרשיע הוא התרחיש היחיד המתיישב עם חומר הראיות הנסיבתי, פתוחה הדרך להרשעה" במקרה שלפניי, הוכח מעבר לכל ספק סביר כי האוטובוס נסע לאחור, ללא מכוון וללא מצלמת רברס, הגם שהנסיעה היתה מתוך תחנה המיועדת לנוסעים.

...

אין בידי לקבל טענה זו לנוכח מצבור הראיות עליהם עמדתי לעיל.

כדי שלא להותיר ספק מכיוון הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות, כבר נקבע כי : "כוחן של ראיות נסיבתיות אינו נופל ממשקלן של ראיות ישירות, ואלו כאלו עשויות לבסס כדבעי הרשעה בפלילים. אלא שלהבדיל מראיות רגילות, כוחן של הראיות הנסיבתיות בא להן לא רק על ידי מבחן 'איכותי' בו השופט בודק את הראיה לגופה אלא גם לאור כמותן, צירופן זו לזו ובחינתן כמקשה אחת... הסקת מסקנות על יסודה של מערכת ראיות נסיבתיות מושתתת על ההגיון הבריא, נסיון החיים והשכל הישר..." (ע"פ 2132/04, 2404/04 קייס נ' מדינת ישראל (2007)).בע"פ 4354/08 מדינת ישראל נ' יעקב רבינוביץ נקבע כי: "... רק אם מגיע בית המשפט למסקנה חד משמעית, כי התרחיש המרשיע הוא התרחיש היחיד המתיישב עם חומר הראיות הנסיבתי, פתוחה הדרך להרשעה" במקרה שלפניי, הוכח מעבר לכל ספק סביר כי האוטובוס נסע לאחור, ללא מכוון וללא מצלמת רברס, הגם שהנסיעה היתה מתוך תחנה המיועדת לנוסעים.

העדויות, הממצאים על גבי האוטובוס והממצאים על גבי גופת המנוח, מבססים באופן מלא ושלם את אשמתו של הנאשם ומשכך אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו. לאור כל האמור, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.