מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הרשעה על אף היעדר כוונה פלילית

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת על אף אמרות מסוימות בחקירתו מהן משתמע כי התכוון לעשות שימוש במידע שצבר ולהעבירו לגורמים עוינים.
המערער טען כי ברור היה שאין די באמרותיו לשם הוכחת אשמתו מעבר לספק סביר כאשר העדר כוונה פלילית מצידו "נשקף מכל פינה" בתיק.
תחילה בעיניין העילה הראשונה שעניינה קיומו של "סיכוי סביר להרשעה". בפסיקת בית משפט זה הודגש כי יש לבחון באופן אובייקטיבי האם נוכח התשתית הראייתית שהייתה מונחת לפני התביעה, היה תובע סביר וזהיר מגיע למסקנה שיש להגיש כתב אישום.
...
ובאשר לחריג השני לפיו יינתן פיצוי אם מצא בית המשפט "נסיבות אחרות המצדיקות זאת". בפסיקת בית משפט זה הודגש בעבר כי עילה זו מנוסחת באופן מכוון בעמימות, כדי לאפשר לבית המשפט שיקול דעת רחב בבחינת השאלה האם בנסיבות מקרה מסוים יש מקום לפצות נאשם על מעצרו (ע"פ 310/14 ודיע נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (17.6.2015); עניין כהן, פסקה 12).
למרות עמימותה של עילה זו, בעניין ע"פ 4466/98 דבש נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 73 (2003) נקבעו שלושה סוגים של נסיבות שייבחנו במסגרתה: נסיבות שעניינן אופן ניהול ההליך המשפטי; אופי וטיב זיכויו של הנאשם; נסיבותיו האישיות של הנאשם והפגיעה בשמו הטוב, בבריאותו, במשפחתו וכיו"ב. בחינת נסיבות אלה גם כן אינה מובילה למסקנה כי מקרה זה מצדיק התערבות בערכאת הערעור בהחלטה לגבי פיצוי.
לא נראה מתוך החומר שלפנינו כי ניתן לבסס מסקנה על פיה מדובר במחדלים המצדיקים פיצוי בגין עילה זו. באשר לאופי הזיכוי, לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בזיכוי שנולד לאחר שהתעורר "ספק סביר בשאלה האם לנאשם היו תכניות להעביר את המידע לגורם זר כלשהו" (סעיף 33 להכרעת הדין).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

על אף ההודעה בדבר "צירוף" הסנגור החדש, מרגע ההודעה ואילך, הסנגור החדש הוא שהופיע בכל הדיונים וכל הבקשות הוגשו על ידו.
לטעמם יש בראיות אלה כדי להביא לזיכויים של הנאשמים הן מכוחן הישיר של הראיות הנוספות שיוכיחו "העדר מודעות וגם/או העדר כוונה פלילית וגם/או העדר אחריות וגם/או העדר עבירה וגם/או קיום הגנה של טעות במצב דברים" (סעיף 20 לבקשה), והן מכח הגנה מן הצדק "ומשום כמה היבטים של הגנה זו" (סעיף 20 לבקשה), ובכללם היתנהלות שערורייתית של המאשימה, פגיעה בתחושת הצדק וההגינות אכיפה בררנית "ועוד.." (סעיף 21 לבקשה).
לצד הנאשם מס' 1 שלא הורשע במעשה פיזי פלילי, אמורים היו לשבת וטרינארים רבים, שאחריותם גבוהה מזו של הנאשם כאן.
...
עם זאת, אני סבורה כי לנושא הנהלים, קיומם או העדרם במועד הרלוונטי ושיפורם לאחר מכן, אין השפעה על קביעותיי ביחס לאחריותם של הנאשמים שלפניי (ראו נימוקיי בסעיפים 155 – 157, וכן 158 - 159 להכרעת הדין).
עיקר העיקרים, שוכנעתי כי הסיכוי שהראיות, נוכח טיבן, יביאו לשינוי הכרעת הדין הוא אפסי ועל כן דחיית הבקשה לא תגרום לנאשמים לעיוות דין.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בהתייחס לטענות המערער לגבי האישום השני, המשיבה עומדת על כך שבית המשפט התרשם באופן בלתי אמצעי מעדותה של קטינה 2 ודי בעדות מהימנה זו. לעניין היסוד הנפשי של המערער, המשיבה מדגישה כי לא נידרשת בהכרח היתנהגות בעלת אופי מיני בולט, כאשר נסיבות הבצוע – נגיעות חוזרות על אף ניסיונות של קטינה להיתרחק, מלמדות על כוונתו המינית של המערער.
בנוסף, ככלל, שימוש ב"מעשים דומים" כראייה נועד לשלול טענה של נאשם בדבר העידר כוונה פלילית לצורך הוכחת היסוד הנפשי שבעבירה, ולא להוכחת העובדה כי המעשה בוצע והנאשם הוא המבצע (ראו: יעקב קדמי על הראיות חלק ראשון 257 (2009) (להלן: קדמי); ע"פ 9657/05 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקות 23-22 (9.3.2009)).
יודגש – אין בטענה כי קיים הבדל בין המעשים כדי לפגום באמינות עדותה של קטינה 1, כהוא זה. אלא שיש בו כדי לעורר את השאלה האם אכן היתקיימה הדרישה המשפטית של סיוע לעדותה בפני חוקרת הילדים, אשר בהיעדרו לא ניתן להרשיע גם כאשר גרסת המתלוננת מהימנה.
...
כמו כן, בניגוד לנטען על ידי המשיבה, נראה כי גם בית משפט קמא התייחס בסופו של דבר לאמירה זו כ"ראיית חיזוק" ולא סיוע (פסקה 86 להכרעת הדין).
אלא שבמחשבה נוספת נראה לי שהכותרת "מעשים דומים" לסיוע בעבירות מין מועילה, היות שהיא משקפת שלא די במתלוננת נוספת, אלא נדרש מעשה דומה.
לסיכום סוגיה זו: השימוש בעדות קטינה אחרת אודות מעשים דומים שעשה נאשם כסיוע, מהווה חריג אשר יש להפעילו בזהירות ובנסיבות מיוחדות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהקשר זה הדגיש ב"כ נאשמת 1 כי נסיבות ביצוע העבירה בעיניינה מאפשרות, ואף מצדיקות, את ביטול הרשעתה שכן, לטענתו, הלכה למעשה אין מדובר במחדל מלא, מאחר שנאשמת 1 נקטה בכל הפעולות האופרטיביות הנדרשות, והתרשלותה הייתה רק בנקודה מסוימת; כי מדובר בעבירת רשלנות בלבד, ללא כוונה פלילית; כי היו גופים נוספים שהתרשלו באופן דומה ולא הועמדו לדין; כי רשלנותה נעשתה על דרך המחדל ולא על דרך המעשה; כי חלקה ביחס לאחרים לא היה גדול במיוחד; וכי רשלנותה הייתה כפסע בין פלילית לאזרחית.
לעניין שאלת ביטול ההרשעה ציין, כי על אף שנאשם 4 הנו פנסיונר כעת, עלול להגרם לו נזק קונקריטי בכך שלא יוכל לקבל אשרת כניסה לארה"ב ("ויזה"), לה הוא זקוק מכיוון שבנו ונכדיו מתגוררים שם. בהקשר זה ביקש להדגיש כי קיימת פסיקה המרככת את דרישת הנזק הקונקרטי ומבקשת לשים משקל על הפגיעה בדימויו העצמי של האדם, וזאת גם ביחס לנאשמים מבוגרים יותר - כך הפנה לע"פ 8169/20 חיים שלום נ' מדינת ישראל (נבו 26.08.2021; להלן: "עניין שלום").
מנגד, יש לשקול, כאמור, כי בעבירות רשלנות מידת האשם הפלילי היא פחותה מלכתחילה, לנוכח העדר כוונה פלילית, וברי כי לאיש מהנאשמים לא הייתה כל כוונה שמי מבאי ארוע יריד המדע ייפגע בצורה כלשהיא ובודאי שלא הייתה להם כל כוונה שנפגעי העבירה הקטינים ומשפחותיהם ייפגעו באופן בו נפגעו.
...
כמו כן, מדברי נאשם 6 עלה כי המקרה דנן, ההליך המשפטי והפרסום אודותיו פגעו בפרנסתו והם עתידים להמשיך ולפגוע בה, וזאת הן מאחר ששמו הטוב והמוניטין המקצועי שלו נפגעו, ובתחום עיסוקו מדובר בפגיעה קשה ביותר, והן בשל הפגיעה בהיקף עבודתו מול גורמים ציבוריים במסגרת מכרזים ובחו"ל. לאור כלל האמור לעיל, ולאחר עריכת איזון בין השיקולים לחומרה ולקולה, סבורני כי יש למקם את עונשו של נאשם 6 בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם האמור בעניינו.
לאור כלל האמור לעיל, ולאחר עריכת איזון בין השיקולים לחומרה ולקולה, סבורני כי יש למקם את עונשו של נאשם 7 בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם האמור בעניינו.
הכרעה לאור האמור לעיל, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמת 1: מאסר למשך 2 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 21.06.22.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

שירות המבחן סבר כי ניתן לשקול המנעות מהרשעה על אף העדר נימוקים משפטיים נוכח התרשמותם כי הנאשם נעדר דפוסים עבריינים, רתיעתו מההליך הפלילי, נטילת אחריות על מעשיו, וניסיונותיו ליצור יציבות תעסוקתית.
ביחס לחלקם של הנאשמים בבצוע המעשים, הרי שחלקו של הנאשם 1 הנו כשל מבצע עקרי בנסיבות בהן הציג בפני מזכירת הקלפי את תעודת הזהות של נאשם 2 בכוונה להצביע במקומו, לעומת חלקו של הנאשם 2 אשר מעשיו הסתכמו בכך שמסר את תעודת הזהות שלו לנאשם 1 על מנת שיצביע במקומו.
...
לאור האמור לעיל דין בקשת הנאשמים לביטול הרשעתם להידחות.
לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשמים, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה המיוחדות, הרי שאני קובע כי מתחם העונש הראוי לנאשמים נע בין מאסר על תנאי וצו של"צ ועד מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.
גזירת העונש לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם 1 את העונשים הבאים: 250 שעות של"צ ע"פ התוכנית שיכין שירות המבחן ובפיקוחו.
אני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים: 120 שעות של"צ ע"פ התוכנית שיכין שירות המבחן ובפיקוחו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו