בעוד שכלל שופטי ההרכב סברו כי גרסת המתלוננת מהימנה ביותר, ואף כי יש די ראיות להרשעת המערער, לרבות ראיית סיוע כנדרש לגירסתה (הואיל ולא מסרה את עדותה בפני בית המשפט אלא בפני חוקרת ילדים), הם נחלקו ביניהם בנוגע לשאלה אילו מן הראיות בתיק ראויות לשמש סיוע כאמור (כפי שיפורט בהרחבה בהמשך).
...
לסיכום חלק זה, מהדיון לעיל עולה כי התנאים להרשעה מתקיימים בענייננו – ישנה עדות מרכזית, אשר נמצאה מהימנה ביותר, ולפחות ראיית סיוע אחת.
מספר המעשים המגונים ותדירותם
כזכור, לגרסת המערער, החישוב שערך בית המשפט קמא בקשר למספר המעשים שהתרחשו במהלך התקופה הרלוונטית אינו הגיוני, שכן בעוד שהמתלוננת העידה על שני אירועים בלבד וסרטוני מצלמות האבטחה תיעדו התרחשות חריגה, כמפורט לעיל, ב-4 לילות בלבד, בית המשפט מצא לנכון להרשיע את המערער בביצוע מספר רב של מעשים מגונים.
סוף דבר: אם תישמע דעתי, הן הערעור על הכרעת הדין הן הערעור על גזר הדין יידחו בזאת.
