הרשעה בעבירות של החזקת חומר תועבה

טיעוני הצדדים בבקשתה טענה המבקשת, כי יש מקום ליתן צו פקוח לתקופה המבוקשת, וזאת לאור הרשעת המשיב בעבירה של החזקת חומר תועבה, עברו של המשיב בבצוע עבירה של מעשה מגונה בפני קטינים וחוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות לפיה מסוכנותו של המשיב עודנה גבוהה.

...

עוד הוסיף, כי גם התקופה המבוקשת אינה סבירה, ובפרט הואיל ובית המשפט לא נעתר בבקשה הראשונה להורות על צו פיקוח למשך 30 חודשים כבקשתה דאז של המבקשת.

כן אני קובעת סמכותו של קצין הפיקוח, כמבוקש בבקשת המדינה, לפי סעיף 18(א) לחוק ההגנה על הציבור.

צויין בחוות הדעת כי מבצעי עבירות של החזקת חומר תועבה נחשבים בדרך כלל כבעלי סיכון נמוך לבצוע עבירות מין נוספות מסוג אחר, אך במקרה זה מדובר בעבריין מין אשר הורשע בעבר בעבירת מין לא מגע – וגורם זה הוא משמעותי ביחס לרמת המסוכנות הנוכחית.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנזכרים לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: שני חודשי מאסר לריצוי בפועל.

אלא שהכרעת הדין בהליך הפלילי כנגד האב ודיווחים ותיאורים שונים של הילדים המובאים בדווח של האפוט' לדין העלו סימני שאלה רציניים וצל כבד לעניין כשירותו ומסוגלותו או התאמתו של האב למשמורן עבור הילדים ובית המשפט קבע כי הוא אינו יכול ליתן אמון בשלב זה, בכך שהילדים לא ייפגעו עוד יותר באם יועברו לאב מהטעמים הבאים: האב הורשע במסגרת תיק פלילי בבית משפט שלום בנצרת שמספרו 3618-10-13 על פי הודאתו בעבירה של ניסיון פירסום והפצת תועבה בהתאם לסעיפים 214 (ב) יחד 27 עם סעיף 25 לחוק העונשין ובעבירה של החזקת חומר תועבה בהתאם לסעיף (ב 3) לחוק העונשין.

...

תנאי יסודי בחידוש ההליכים יהיה הצהרה והתחייבות של האב לשתף פעולה, ככל שיהיה צורך לדעת בית משפט בכך, בעריכת חוות דעת מומחה מטעמו כפי שנקבע בהליך זה. ללא הצהרה שכזו הסיכון הנשקף לטובת הילדים בעינו עומד בשים לב לכל האמור לעיל ואין טעם בחידוש ההליכים.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כדלהלן: 19.1.

אני מורה על הפסקת התביעה של האב.

עוד הורשע הנאשם בשתי עבירות של סחיטה באיומים, בעבירות של הטרדה במיתקן בזק ובהחזקת חומרי תועבה, עבירות חמורות המחייבות לכשעצמן הטלת עונשי מאסר שאינם קצרים.

...

אשר לעבירת סחיטה באיומים בהקשר לביצוע עבירת מין ברשת, אפנה לע"פ 4629/19 פלוני נ' מדינת ישראל (19.11.20), שם נקבע מתחם הנע בין 30-12 חודשי מאסר לעבירות סחיטה באיומים במסגרת ביצוע עבירות מין ברשת (מעשים מגונים והטרדה מינית), הערעור נדחה; בע"פ 3935/16 עופר טמסוט נ' מדינת ישראל (22.2.17) נקבע מתחם הנע בין 36-12 חודשי מאסר בגין אישום אחד של עבירות מין מקוונות ואיומים, הערעור נדחה.

לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, פגיעתו המשמעותית בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי, שלא בלי התלבטות, לאמץ את מתחם המאשימה ואני קובעת מתחם ענישה כולל הנע בין 45-72 חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 48 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 9.2.2022.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ניסיון להטרדה מינית של קטינה שטרם מלאו לה 15 שנים לפי סעיף 5(א) רישא בנסיבות סעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, ביחד עם סעיף 25 לחוק וכן בהחזקת חומר תועבה בדמותו של קטין עבירה לפי סעיף 214(ב3) לחוק.

...

לאור האמור, ובעיקר נוכח הסטיות המיניות הסאדו מזוכיסטית וכן הפדופילית בה אובחן, ואשר חרף הטיפול הממושך שעבר מתקשה להכיר בקיומה של זו האחרונה, העובדה שהנאשם עדיין מתקשה בנטילת אחריות ממשית לביצוע העבירה ולשתף בתכנים רלוונטיים, ממזער מחומרת מעשיו, בשל עיוותי חשיבה והיותו של הנאשם חסר מודעות למצבי סיכון עבורו, ונוכח המפורט בהערכת המסוכנות בעניינו ומידת המסוכנות להישנות עבירות מין, לא מצאנו כי קיימות בעניינו של הנאשם אינדיקציות לשינוי עמוק וארוך טווח המצביעות על שיקום או סיכוי ממשי לשיקום.

חרף המוטיבציה הרבה וההתגייסות הראויה להערכה לטיפול, עדיין קיים חשש ממשי להישנות עבירות כלפי קטינות, ועל כן לא מצאנו לנכון לחרוג ממתחם העונש ההולם בעניינו.

בסופו של יום מצאנו לגזור את עונשו של הנאשם במתן עונש כולל לשני האירועים נושא כתב האישום, זאת תוך מיקום העונש בחלק התחתון של שני מתחמי הענישה שקבענו ושקלולם כדלקמן: מאסר בפועל למשך 12 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 09.11.20 עד 20.01.21.