נהיגה בזמן פסילה:
רע"פ 1883/19 רועי ביטון נגד מדינת ישראל (28.3.19):
הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, בעל גיליון הרשות תעבורה, אשר כלל 11 עבירות, בין השאר בנהיגה בשיכרות ונהיגה בזמן פסילה.
נשקלו גורמי הסיכון מול גורמי הסיכוי, ומאחר והוא שלל כל נזקקות טיפולית התסקיר נעדר המלצות בעיניין זה.
למען הסר ספק, נוכח הכחשתו בפני שירות המבחן את העבירה של נהיגה בפסילה, אבאר כי הנאשם הודה בפניי במפורש כי נהג בפסילה.
...
במילותיו האחרונות הביע הנאשם חרטה על המעשים:
מסקנה:
העבירות שאותן ביצע הנאשם חמורות ביותר והן מחייבות ענישה במסגרת המתחם, שבכוחה להשיב לו כגמולו, להרתיעו ולהרתיע את הרבים.
בנסיבות אלו, אילו היה בפניי תסקיר חיובי, ניתן היה לאמץ ענישה שניתן לרצותה בדרך של עבודות שירות, אך במקרה זה, כאשר רצף התסקירים מציג תמונת מצב שלילית, אני סבור כי יש לאמץ ענישה קונקרטית בעלת ממש אשר תמצה את האינטרסים העומדים בבסיס הענישה במקרה זה.
בדרך כלל, ענישה לריצוי בדרך של עבודות שירות שמורה לנאשמים העולים על דרך השיקום, שאין כל אינטרס ענישתי להשיב אותם לאחור, אף אם מדובר בענישה לתקופה קצרה, ואין זהו המקרה העומד בפניי.
תוצאה:
לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
9 חודשי מאסר.
אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 3 החודשים במסגרת תיק 13982-01-19 תעבורה חדרה (במ/2) במצטבר לעונש המאסר בפועל.
