המתלוננת עשתה רשימה של הרכוש שנגנב ושמרה קבלות ביחס לחלק מהרכוש (הרשימה והקבלות לא הוגשו לבית המשפט).
בשל הליך שקומי משמעותי אשר כלל גמילה מסמים, הישתלבות במקום עבודה, הקמת מישפחה והמנעות מהסתבכויות נוספות, חרג בית המשפט ממיתחם העונש ההולם, האריך שני מאסרים מותנים בני 15 ו- 8 חודשים, חייב את הנאשם בפצוי והטיל עליו צו של"צ. הנאשם נדון לצוו של"צ ופצוי למתלונן
· ת"פ (חדרה) 27347-12-13 מדינת ישראל נ' בדש (3.6.15)- הנאשם הורשע בעבירות של התפרצות למגורים וגניבה , הנאשם פתח את חלון פינת האוכל בכוח ניכנס לבית וגנב מתוכו טלוויזיה 42 אינץ' ושלטים תואמים.
...
בשים לב שהסך 80,000 ₪ לא צויין בכתב האישום, והנאשמת לא הודתה בסכום זה, ובשים לב שבשלב הראיות לעונש לא הוצגו קבלות המלמדות על הסך הנ"ל, על אף עדותה של המתלוננת, לא שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי זהו הסכום המדוייק של הרכוש שנגנב.
לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בכללותו, נע בין 10-24 חודשי מאסר וענישה נלווית.
כאמור, לא נעלמה מעיני המלצת שירות המבחן להסתפק בענישה בדמות מבחן ופיצוי אלא שבשים לב לחומרת העבירות בנסיבות שבפניי , אין בידי לקבל המלצה זו. אף אין בידי לקבל את עמדת ב"כ הנאשמת כי ניתן להסתפק בהוספת רכיב ענישה בדמות של"צ.
אני סבורה כי לאור חומרת המעשים, וכאמור, אין מדובר במעידה רגעית, אלא מסכת עבריינית שנמשכה על פני למעלה מחודש, ועל אף נסיבותיה האישיות של הנאשמת ועל אף המלצת שירות המבחן, יש מקום להטלת ענישה מוחשית בדמות מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.