מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הרשעה בעבירות התפרצות לגניבה וחלוקת העונש

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

המתלוננת עשתה רשימה של הרכוש שנגנב ושמרה קבלות ביחס לחלק מהרכוש (הרשימה והקבלות לא הוגשו לבית המשפט).
בשל הליך שקומי משמעותי אשר כלל גמילה מסמים, הישתלבות במקום עבודה, הקמת מישפחה והמנעות מהסתבכויות נוספות, חרג בית המשפט ממיתחם העונש ההולם, האריך שני מאסרים מותנים בני 15 ו- 8 חודשים, חייב את הנאשם בפצוי והטיל עליו צו של"צ. הנאשם נדון לצוו של"צ ופצוי למתלונן · ת"פ (חדרה) 27347-12-13 מדינת ישראל נ' בדש (3.6.15)- הנאשם הורשע בעבירות של התפרצות למגורים וגניבה , הנאשם פתח את חלון פינת האוכל בכוח ניכנס לבית וגנב מתוכו טלוויזיה 42 אינץ' ושלטים תואמים.
...
בשים לב שהסך 80,000 ₪ לא צויין בכתב האישום, והנאשמת לא הודתה בסכום זה, ובשים לב שבשלב הראיות לעונש לא הוצגו קבלות המלמדות על הסך הנ"ל, על אף עדותה של המתלוננת, לא שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי זהו הסכום המדוייק של הרכוש שנגנב.
לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בכללותו, נע בין 10-24 חודשי מאסר וענישה נלווית.
כאמור, לא נעלמה מעיני המלצת שירות המבחן להסתפק בענישה בדמות מבחן ופיצוי אלא שבשים לב לחומרת העבירות בנסיבות שבפניי , אין בידי לקבל המלצה זו. אף אין בידי לקבל את עמדת ב"כ הנאשמת כי ניתן להסתפק בהוספת רכיב ענישה בדמות של"צ. אני סבורה כי לאור חומרת המעשים, וכאמור, אין מדובר במעידה רגעית, אלא מסכת עבריינית שנמשכה על פני למעלה מחודש, ועל אף נסיבותיה האישיות של הנאשמת ועל אף המלצת שירות המבחן, יש מקום להטלת ענישה מוחשית בדמות מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 6.5.13 הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות בבצוע עבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובצוע עבירת גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, ולבקשת ההגנה דחיתי את הטיעונים לעונש.
בתמצית אציין, כי הדיון הראשון בו נכח הנאשם באולמי בענין תיק זה, היתקיים ביום 1.6.11 ומאז היתקיימו דיונים רבים, כשלחלק ניכר מהדיונים הנאשם לא התייצב, לרבות דיון הוכחות, מתן הכרעת הדין, טיעונים לעונש וגזר דין.
...
אני מורה ליחידת נחשון לאפשר לנאשם לחתום על התחייבות בעודו שוהה במתחם בית משפט השלום בתל-אביב.
כמו כן אני מורה לשלטונות שב"ס לאור טענת הנאשם כי אינו חש בטוב, להביאו בפני חובש/רופא בהקדם האפשרי.
בנסיבות אלה, לא מצאתי כי ניתן לסמוך על הנאשם שיתייצב לריצוי עונשו ואינני נעתרת לבקשת בא כוח הנאשם.
לבקשת הנאשם, אני מורה לשלטונות שב"ס להביאו בהקדם בפני רופא פסיכיאטר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי חיפה ציין ביחס לעבירות אלו, כי: "סבורים אנו כי מיתחם הענישה ההולם כל אחת מהעברות בהן הורשע המשיב נע בין 6 חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר. סבורים אנו כי לעובדה שבאשום שצורף לא נגנב דבר – לאחר שעוברי אורח הפריעו למשיב במעשיו – יש ליתן ביטוי במסגרת הענישה בתוך המיתחם". ת"פ 67664-03-16 מדינת ישראל נ' הואשלה (1.11.16), צוין ביחס לחלק מהעברות בהן הורשע הנאשם כי: "בגדרי ה'שדרה המרכזית' הנוהגת בעבירות בהן הורשע, הרי שבגין עבירות התפרצות וגניבה מרכב, העונשים יכול וינועו בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר. על דרך הכלל בתי המשפט נותנים דעתם לשאלה האם העבירות בוצעו בצוותא חדא אם לאו, האם מדובר במעשים מתוכננים, האם מדובר בעבירות שבוצעו בתחכום...". ת"פ 51338-01-12 מדינת ישראל נ' שררה (6.11.12), הורשע נאשם לאחר ניהול הוכחות בפריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב.
...
בית המשפט המחוזי חיפה ציין ביחס לעבירות אלו, כי: "סבורים אנו כי מתחם הענישה ההולם כל אחת מהעבירות בהן הורשע המשיב נע בין 6 חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר. סבורים אנו כי לעובדה שבאישום שצורף לא נגנב דבר – לאחר שעוברי אורח הפריעו למשיב במעשיו – יש ליתן ביטוי במסגרת הענישה בתוך המתחם". ת"פ 67664-03-16 מדינת ישראל נ' הואשלה (1.11.16), צוין ביחס לחלק מהעבירות בהן הורשע הנאשם כי: "בגדרי ה'שדרה המרכזית' הנוהגת בעבירות בהן הורשע, הרי שבגין עבירות התפרצות וגניבה מרכב, העונשים יכול וינועו בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר. על דרך הכלל בתי המשפט נותנים דעתם לשאלה האם העבירות בוצעו בצוותא חדא אם לאו, האם מדובר במעשים מתוכננים, האם מדובר בעבירות שבוצעו בתחכום...". ת"פ 51338-01-12 מדינת ישראל נ' שררה (6.11.12), הורשע נאשם לאחר ניהול הוכחות בפריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב.
אולם, בסופו של דבר לא עמדו לו כוחותיו ולא צלחה דרכו.
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ראו למשל, דברי בית המשפט בעפ"ג 27076-08-15, ראובן נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים]  "אין גם לומר שעונש של  18 חודשי מאסר בפועל, על עבירת ההתפרצות והגניבה הנוכחית, ובהנתן שמיתחם הענישה שלעצמו  (12–24 חודשים - י.ע.) סביר ומקובל, אף על ההגנה, הנו מופרז ובלתי מידתי בעניינינו". ובעפ"ג 49066-05-15 בלעום ואח' נגד מדינת ישראל [פורסם במאגרים] ציין בית המשפט (מחוזי חיפה) כי בעבירות של התפרצות לבית מגורים: "מיתחם העונש ההולם שנקבע על ידי בית משפט קמא, שנע בין  30 – 10 חודשי מאסר לכל עבירה אינו חורג מיגדרי מיתחמי הענישה הנקבעים בעבירות מן הסוג הנידון". ובעפ"ג 56652-11-12 פפלוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים); ובעפ"ג 28478-04-13 בוחניק נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים); ובת"פ 49787-02-13 מדינת ישראל נ' לוי ביטון (פורסם במאגרים) ברע"פ 6210/18 אבו גנאם נ' מדינת ישראל (03.09.18), דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור בעיניינו של מבקש שהורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, התפרצות למגורים וגניבה.
עם זאת, הרף התחתון של מיתחם העונש הנוגע לחלקו של המתלונן, נקבע בין 9 ל 24 חודשים.
...
בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 28182-03-17 אבו עג'אג' נ' מדינת ישראל (24.5.2017), נדחה ערעורו של מערער שהורשע בעבירות כניסה לבית מגורים וגניבה, בכך שנקש את דלת הבית ומשנוכח שאין מענה נכנס מבעד לחלון וגנב שרשרת זהב ששוויה 5000 ₪ אותה מכר תמורת 1,000 ₪.
אשר לרכיבי ענישה כספיים, בהינתן כי הנאשם החזיר את כל הרכוש לידי המתלוננת, תקופת מעצרו ומאסרו, סבורני כי בענישה כלכלית צופה פני עתיד יהיה מענה הולם.
סוף דבר לאחר שקלול ואיזון בין מכלול שיקולי הענישה השונים ומצבור נסיבות המקרה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. 8 חודשי מאסר וזאת על תנאי שלא יעבור משך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, עבירת רכוש מסוג פשע.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

חריג לכלל זה נקבע בחוק ונדון בפסיקה, אך יחד עם זאת נקבע בפסיקה כי החריג מצומצם והפעלתו אפשרית, במקרים חריגים ויוצאי דופן, ובקיומם של שני תנאים מצטברים: הראשון, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; השני, סוג העבירה מאפשר לוותר, בנסיבות המקרה המסוים, על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ע"פ 2083/96 כתב נגד מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997)) (להלן: הילכת תמר כתב)).
רע"פ 430/17 אזולאי ואח' נ' מדינת ישראל (נבו 7.3.2017) נדחה ערעור 2 נאשמים שהורשעו בעבירות של גניבה והתפרצות לדירה, ונגזרו עליהם 10 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, כל אחד בהתאם לחלקו בבצוע העבירות.
...
בכך יש כדי לשרת את האינטרס הציבורי הרחב, ששיקום הנאשם הוא חלק ממנו, ועל כן אני קובעת כי יש למקם את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של המתחם שקבעתי.
נוכח כל האמור לעיל אני  גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים מהיום, בהם הנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע בכתב האישום המתוקן ויורשע בגינן בתקופת התנאי או לאחריה.
אני מורה על מתן התחייבות מטעם הנאשם להימנע מלעבור עבירות לפי הסעיפים בהם הורשע למשך 3 שנים החל מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו