במעשים אלו הורשעו הנאשמים בעבירות קשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); נאשמים 1 ו-2 הורשעו בנוסף בתיווך לסחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 14 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"), ונאשם 3 הורשע גם בסחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים.
...
אולם, בחלוף זמן ניכר מאז האירוע דנן, בשים לב שהרשעתו הקודמת היחידה נסובה על עבירות משנת 2014, והיות שנאשם 2 שהה במעצר כחודש וחצי, הגעתי למסקנה שאין הכרח להשית עליו עונש מאסר של ממש זו הפעם, וניתן להסתפק בהטלת מאסר בעבודות שירות, כהמלצת שירות המבחן.
מכלול שיקולים אלו הוביל אותי למסקנה, כי נכון לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, בשל פוטנציאל השיקום הגבוה במצבו, כך שלא ייגזר עליו עונש מאסר בפועל, אלא מאסר לריצוי בעבודות שירות – כהמלצת שירות המבחן.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים שלהלן:
על הנאשם 1
מאסר בפועל למשך 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.
מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה למשך 45 ימים מת"פ (כ"ס) 12490-04-19 מיום 9.1.2020, שירוצה בחופף ומצטבר לעונש המאסר שנגזר על הנאשם, כך שסה"כ יישא הנאשם מאסר בפועל למשך 25 חודשים.