הרשעה בנהיגה ללא רישיון: פסילה ופסילה מותנית

· רע"פ 4780/17 זינב עמאש נ' מדינת ישראל (01/04/18) העבירות בהן הורשעה בהיעדרה: נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף (בלתי מורשה) העונש שנגזר: 24 חודשי פסילה בפועל, פסילה מותנית וקנס.

...

אינני מקבל טענת המאשימה כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל ארוע.

מתחם העונש ההולם לאור האמור, אני קובע כי מתחם הענישה ההולם בעבירות המיוחסות לנאשם נע ממאסר בפועל בן 3 חודשים ועד 12 חודשים ומפסילה בת 8 חודשים ועד 30 חודשים.

על פי עיקרון ההדרגתיות, ומאחר והנאשם ריצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, סבורני כי אין מקום למאסר לתקופה קצרה יותר.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים סבורני כי יש להרתיע הנאשם מפני חזרה על העבירות המיוחסות לו, ועל כן אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: תשלום קנס בסך 1,500 ₪.

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום ועל יסוד הודאתו הורשע בעבירה של נהיגה בלי רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").

יחד עם זאת, בסיפא של סעיף 38 לפקודה נקבע כי "רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר". ביחס לרכיב ענישה שעניינו מאסר, קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ת 22585-11-12 אשורוב נ' מדינת ישראל (3.12.12) כי: "מיתחם העונש ההולם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אינו מתחיל ממאסר בפועל, אלא הוא נע בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל למשך מספר חודשים ואף שנה, בהתאם לנסיבות העבירה". אולם, כאמור לעיל, בעניינינו המאשימה הגבילה את עצמה ועתרה אך לרכיבי עונש של פסילה, פסילה מותנית וקנס, ללא רכיב שעניינו במאסר בפועל או מאסר מותנה.

...

לכן, מבלי לגרוע מהסיכון שנשקף מנהיגתו של הנאשם בכלי רכב שאינו מורשה לו, אני סבורה כי הסיכון שנשקף מהעבירה שבוצעה על ידי הנאשם הוא סיכון נמוך.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט בע"פ (ת"א) 71933/06 קלגסבלד נ' מדינת ישראל (8.2.07) לפיהם: "הודיה היא הצעד הראשון המתבקש כאשר אדם טוען לקבלת אחריות. לא הרי מי שמודה בתחילת ההליך, כהרי זה המנסה להרחיק מעצמו אחריות, מנהל הוכחות ומעלה כל טיעון אפשרי כדי לא לשאת באחריות, ומורשע בסופו של הליך מייגע ולעתים ממושך.

הכרעה: לאור האמור, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לעונש ושקלתי את חומרת העבירות, את מתחם העונש ההולם ואת העובדה שהנאשם בחר לקחת אחריות ולהודות באשמה בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: קנס כספי בסך 1,000 ₪ שישולם בתוך 90 ימים מהיום.

המאשימה בקשה להשית על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 6 חודשים תוך הפעלת המאסר המותנה של שלושה חודשים במצטבר, פסילה בפועל למשך שנתיים, תוך הפעלת הפסילה המותנית במצטבר, פסילה מותנית של 12 חודשים למשך 3 שנים, מאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים על עבירות של נהיגה בזמן פסילה , נהיגה ללא רישיון נהיגה ומתן היתר לבלתי מורשה לנהוג, התחייבות וקנס מרתיע.

לחומרא לקחתי בחשבון את חומרת העבירה את העובדה כי היא בוצעה בסמיכות להרשעתו האחרונה ואת עברו התעבורתי של הנאשם הכולל נהיגה ללא רישיון.

...

מהמקובץ עולה כי מתחם הענישה נע ממאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר, פסילה של 3 חודשים ועד ל-12 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, אם יעבור עבירות של מתן רשות לבלתי מורשה לנהוג ברכב בניגוד לסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה ונהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה.

פ"ל 4568-03-21 מדינת ישראל נ' ווקנין (עציר) (מיום 12.5.21), בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא רישיון מתאים לסוג הרכב, נהיגה בקלות ראש, אי ציות לאות שוטר, נהיגה כשברמזור אור אדום, אי ציות לתמרור 402, ונהיגה על המדרכה, וללא ביטוח (באופנוע), לנאשם 7 ילדים ואב חולה, הנאשם סובל ממחלת מעיים, הודה, וזהו מאסרו הראשון, בעברו הרשעה דומה של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון לסוג הרכב, משנת 2020, בעטיה נדון למאסר מותנה בן 3 חודשים, וכן עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

...

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, במדיניות הענישה הנוהגת, אני סבורה שבנסיבות המקרה אין מנוס מהשתת רכיב של מאסר לתקופה קצרה.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 1.

אני דנה את הנאשם ל-10 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, או של נהיגה בזמן פסילה.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסכום של 1,500 ש"ח. הקנס ישולם ב5 התשלום הראשון החל מיום 1.6.23.

המדובר במערער שנסיבות ביצוע העבירה ועברו כוללים: (-) בין היתר, 10 הרשעות קודמת בגין עבירה דומה של נהיגה בזמן פסילה; (-) 13 הרשעות קודמות בגין עבירה דומה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (מחמת פקיעתו לפני 25 שנה), (-) עונש של מאסר מותנה לתקופה של 8 חודשים לא הרתיעו אותו מלשוב ולנהוג בנגוד למצוות החוק והוראות בית המשפט; (-) המערער כבר ריצה בעברו עונש מאסר בן 18 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות זהות שלא הרתיעו את המערער מלשוב ולחזור על העבירות בהן הורשע תוך רמיסת שילטון החוק וסיכון חיי אדם; (-) המערער ביצע את העבירות המיוחסות לו בתיק דנן, זמן קצר לאחר שסיים לרצות את עונש המאסר בן 8 חודשים בעבודות שירות בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף; בנסיבות אלה, המערער חוזר לסורו ובביצוע העבירות דנן הוא כבר מוכיח כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו וכי לא ניתן להרחיקו מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב – לעניין זה ראו רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נגד אבו לבן (8.5.07); רע"פ 1575/07 יוסף משיח נגד מדינת ישראל, (22.2.07), שבמקרים האלה דחה בית המשפט העליון בקשות רשות ערעור על פסקי דין שבהם הוטלו עונשי מאסר בפועל בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה.

...

בהקשר זה ראוי להפנות לדברי כב' השופט סולברג ברע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל (18.12.13), במסגרתו הוטל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, פסילה למשך 4 שנים ועונשים נלווים, על אף קבלת תסקיר חיובי וקיומן של נסיבות אישיות לא קלות: "העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה. המבקש נוהג משנת 1997, ומאז צבר לחובתו 28 הרשעות בעבירות תעבורה, מרביתן – בעבירות חמורות. מאז שנת 1999 – מזה 14 שנים – אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בּשלוֹ, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רשיונו 6 פעמים לתקופה כוללת של 112 וחצי חודשים... במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשׂפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברשיון ואיננו מבוטח". ראו עוד: רע"פ 7019/04 ניר אופיר נ' מדינת ישראל (12.8.04); רע"פ 410/04 מזרחי נגד מדינת ישראל (7.3.04).

יוזכר כי בענייננו הגדיל המערער לעשות, כאשר תפיסתו 10 פעמים נוהג בזמן פסילה, לא מנעה ממנו לשוב ולנהוג, כאילו אין דין ואין דיין בישראל.לכן, אני סבור כי גם עונש הפסילה בפועל הינו עונש סביר וראוי בנסיבות העניין ואין מקום להתערב בו. יצויין כי בית משפט קמא הקל עם המערער עת הסתפק בהפעלת חמשה חודשי מאסר במצטבר מתוך 8 חודשים והיתרה בחופף, כאשר הכלל הינו הצטברות עונשים, בכך התחשב בית משפט קמא בהודאתו של המערער בהזדמנות הראשונה, בנסיבותיו האישיות והיותו כבן 60 וסב לנכדים.

נוכח כל האמור לעיל, הרי שדין ערעורו של המערער על גזר דין להידחות והנני מורה כן. 5129371 51293 ניתן היום, כ"ט שבט תשפ"ד, 08 פברואר 2024, במעמד הצדדים.