הרשעה בהסדר טיעון בגין גניבה ומרמה ע"י עובד ציבור

]השופט א' שטיין: העירעור שמונח לפנינו מלין על גזר הדין אשר ניתן בת"פ (מחוזי נצרת) 21439-07-17 (השופט ח' סבאג), בגדריו הושתו על המערער ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל, קנס כספי בסך של 200,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו וחילוט מוסכם בסך כולל של 900,000 ש"ח. עונשים אלה הושתו על המערער בעקבות הרשעתו, על בסיס הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגניבה בידי עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (135 מקרים); ברשום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין (76 מקרים); במירמה והפרת אמונים, עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין (2 עבירות); בהלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (68 מקרים); וכן בעבירות מס לפי סעיפים 220(1), 220(2) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], אשר כללו השמטת הכנסה מדו"ח (6 מקרים), מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח (6 מקרים), ושימוש במירמה, ערמה ותחבולה (6 מקרים).

צאו וראו: העונש של שש שנות מאסר לריצוי בפועל, אשר הושת על המערער בע"פ 4935/14 שמואל נ' מדינת ישראל (27.7.2015), בעקבות גניבה של 8,000,000 ש"ח בנסיבות הדומות לנסיבות המקרה דנן, הוגדר על ידי בית משפט זה כעונש מקל אשר "לא ממצה את חומרת המעשים" (ראו שם, פסקה 4).

...

סוף דבר: הערעור נדחה.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 30032-12-17 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ נציג ציבור (עובדים) מר איסר באומל נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני התובע: פבל בובר ת.ז. 306986951 ע"י ב"כ: עו"ד עומר נירהוד הנתבעת: ג. ויליפוד אינטרנשיונאל בע"מ ח.צ. 520043209 ע"י ב"כ: עו"ד פנינית כהן פסק דין

ביום 15.1.18 הוגש כתב אישום כנגד מר גורטובוי, מר גרנובסקי ומר יוסף שניאורסון (נושא משרה באשכול החברות שהנתבעת היא חלק ממנו) בחשד לבצוע עבירות חמורות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, גניבה בידי מנהל, אי קיום הוראות בחוק ניירות ערך ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון (ת.פ. 33190-01-18) (נספח 2 לתצהיר ויליגר ונספח 13 לתצהיר התובע) והם הורשעו בעסקת טיעון.

ביום 7.2.19 ניתן גזר הדין בעיניינם של גורטובוי ומר שניאורסון ונגזרו עליהם עונשי מאסר וקנסות כספיים במסגרת הסדר טיעון.

...

סוף דבר הננו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הרכיבים הבאים: הודעה מוקדמת בסך של 66,000 ₪; חופשה שנתית בסך 15,000 ₪; פיצויי פיטורים בסך 72,291 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

שלושת הנאשמים המרכזיים הורשעו במסגרת הסדרי טיעון.

לטענת המאשימה, הבטחת המתת וקבלתו על ידי הנאשם עולה כדי עבירת לקיחת שוחד; פעולותיו במסגרת התכנית התרמיתית הנטענת, בהיותו מנהל בתאגיד, נגועות במירמה וניגוד עניינים ומגבשות את העבירה של מירמה והפרת אמונים בתאגיד; העבירה של קבלת דבר בנסיבות מחמירות מתגבשת לאור הנחת דעתם של מינהלי אקסלנס כי הנאשם פועל כשטובת החוסכים והקרנות לנגד עיניו, בעוד שהוא נימנע מלגלות להם את עובדת התגמול שיקבל והעניין האישי שהיה לו בכך; העבירה של גניבה בידי מורשה מבוססת על הבחירה לרכוש את המניות באותן עיסקאות דוקא משאול מאור, במחיר גבוה שהפיק למאור רווחים עצומים, תחת חובתו לרכוש את המניות במחיר הכלכלי הטוב ביותר, וגרם לעמיתים באקסלנס חיסרון כיס; עוד נטען כי הוצאת התכנית לפועל על ידי עיסקאות מתואמות תרמיתיות בבורסה מבססת את עבירת התרמית בניירות ערך, ולבסוף – כי העברת הכספים שקבל מחשבון בשליטת שאול מאור לחשבון הנאשם מקימה את עבירת הלבנת ההון.

כתב האישום המתוקן בשנית (לאחר הסדר הטיעון עם גולדמן ושאול מאור, והסדר הטיעון עם אשרת, להלן: כתב האישום), מיפרט שורה של עיסקאות תרמיתיות בניירות ערך שבוצעו באמצעות חשבונות וחברות קש, בהם נטען כי השתמשו הנאשמים על מנת לאפשר את ביצוע העבירות, להסוות את אופיין התרמיתי, ולהרחיק את עצמם מהעברות ומהרווחים שהופקו בבצוע העבירות.

לאור העובדה ששאול מאור לא הובא לעדות, והנאשם נתן הסבר סביר אחר, לפיו מדובר בתמורה עבור ייעוץ השקעות ועבודתו עבור שאול מאור, לא ניתן לקבוע כי קיבל את הכספים בעד פעולה הקשורה בתפקידו כעובד ציבור, ועל כן אני מזכה את הנאשם, מחמת הספק מעבירה זו. עבירת מירמה והפרת אמונים בתאגיד עבירה נוספת המיוחסת לנאשם הנה עבירה של מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין, הקובע: "מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במירמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים." עבירה מקבילה קיימת לגבי עובדי ציבור בסעיף 284 לפיה: "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מירמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים". בהחלטה שניתנה על ידי בת"פ 51538-12-20 מדינת ישראל נ' שאול אלוביץ' ואח', עמדתי בהרחבה על יסודות העבירה, הספרות הענפה והפסיקה בנושא.

...

נמצאנו למדים כי כאשר אישום לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך מתבסס על עסקאות אמיתיות, אין בפעולה של העושה, כשלעצמה, סממן חיצוני אובייקטיבי המעיד על דרכי התרמית (בניגוד, כאמור, למצבים שבהם במוקד האישום נדונות למשל עסקאות מלאכותיות).

העד נשאל בחקירה ראשית האם זיהה פעילות לא אתית של הנאשם והשיב (עמ' 317 לפר' ש' 26-21): "זה לא עלה, היה נקודה אחת של, נקודה מקצועית יותר שהיא יותר הטרידה בנושא של נגזרים, שהוא ביצע פעם אחת איזושהי פעילות שלדעתי הוא לא הבין בעצמו מה הוא עשה. ועלה לנו בכל מערכות הבקרה, הוא הוזהר ובסופו של דבר הכול המשיך כרגיל. לגבי, לגבי התחום המנייתי לא עלו לי חששות כאלה." העד כהן הבהיר בהמשך כי בשאלת הנגזרים היה מדובר בעניין מקצועי בלבד (עמ' 341 לפר' ש' 8).

כיון שיש ספק האם הרכוש שקיבל הנאשם הושג במישרין או בעקיפין בעבירה, לא ניתן להרשיע את הנאשם גם בעבירה זו. סוף דבר המאשימה לא הצליחה להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

שני הצדדים הגישו פסיקה התומכת בעמדתם למיתחם הענישה כמפורט להלן: פסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה- ע"פ 2239/21 עמור נ' מדינת ישראל הושתו על המערער ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל, קנס כספי בסך של 200,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו וחילוט מוסכם בסך כולל של 900,000 ש"ח. עונשים אלה הושתו על המערער בעקבות הרשעתו, על בסיס הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגניבה בידי עובד ציבור, (135 מקרים); ברשום כוזב במסמכי תאגיד, (76 מקרים); במירמה והפרת אמונים, (2 עבירות); בהלבנת הון, (68 מקרים); וכן בעבירות מס (6 מקרים), ושימוש במירמה, ערמה ותחבולה (6 מקרים).

בית המשפט המחוזי קבע שני מיתחמי ענישה, האחד בגין הגניבה בידי עובד ציבור, הלבנת ההון, הרישום הכוזב במסמכי תאגיד, השמטת הכנסה מדו"ח ושימוש במירמה, מיתחם הנע בין 3 ל – 7 שנות מאסר ובגין עבירת המירמה והפרת האמונים מיתחם הנע בין 6 ל – 18 חודשי מאסר.

...

מתחם הענישה ההולם- לאחר סקירת כלל הפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הצדדים, סבורני כי מתחם הענישה נע בין 14 ל – 32 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

דין טענה זו להידחות.

לאור האמור הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן ת/1, במסגרת הסדר טיעון, המייחס לו, לאחר התיקון, ששה אישומים כדלקמן: אישום ראשון בתאריך 12.12.22 בסמוך לשעה 12:00, ניכנס הנאשם לכפר הילדים והנוער אשלים ברחוב יסמין בבאר שבע דרך שער המקום, וניסה לגנוב 5 יחידות חיצוניות של מזגנים (להלן בכלל האישומים: "המזגן" או "המזגנים"), בכך שפירק את המזגנים ממקומם, תוך שהוא חותך את צנורות המזגנים, עד שנעצר על ידי השוטר צחי מדינה.

אישום רביעי בתאריך 16.03.23 בסמוך לשעה 10:13, הגיע הנאשם לבית הכנסת אורות השלום ברחוב השלום 42 בבאר שבע, וגנב מהמקום שני מזגנים, בכך שפירק את כלוב המתכת בו היו המזגנים, ונטל ונשא את המזגנים, בלי הסכמת הבעלים, במירמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את המזגנים מבעלו שלילת קבע.

לאחר קבלת התסקיר, טענו הצדדים לעונש, ומכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן: · גיליון רישום פלילי של הנאשם (ת/2א') – לחובת הנאשם הרשעות, אשר חלקן חוזרות ונישנות, בעבירות של תקיפה סתם של בת זוג; החזקה/שימוש בסמים; תקיפה הגורמת חבלה של ממש; איומים; תקיפה סתם; היזק לרכוש במזיד; קשירת קשר לעשות פשע; ניסיון לפרוץ לבניין שאינו מקום מגורים; נהיגה פוחזת של רכב; נהיגה בזמן פסילה; הפרעה לעובד ציבור; תיגרה; הפרת הוראה חוקית; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו; גניבה; החזקת נכס חשוד כגנוב; הסגת גבול פלילית; תקיפת עובד ציבור; התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה; היתנהגות פרועה במקום צבורי; ניסיון להכשלת עיקול; ניסיון להיזק לרכוש במזיד.

...

בית המשפט נעתר למתחם הענישה אליו עתרה התביעה, כך שינוע בין 15 ועד 30 חודשי מאסר, תוך שהביע ביקורת על מתחם הענישה המקל.

עם כל ההבנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, בסופו של דבר, לאור הרצדיביזם בעיקר בעבירות רכוש, וכן בהעדר התגייסות מטעמו של הנאשם להליך טיפולי משמעותי – אין מנוס מהשתת עונש מאסר משמעותי, שיהיה בו כדי להגן על הציבור מפני פגיעתו הרעה.

סיכום לאחר שבית המשפט שמע טענות הצדדים; עיין בטיעוני התביעה בכתב; עיין בראיות לעונש; עיין בתסקיר שירות המבחן למבוגרים; עיין בפסיקה מטעם ב"כ הצדדים; דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד, על פי רישומי שב"ס; 12 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א; 6 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, או עבירה בניגוד לסעיפים 186, 192 לאותו החוק; קנס בסך 5,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו; פיצוי לנפגע העבירה באישום הראשון, "כפר הילדים והנוער אשלים", בסך 5,000 ₪; פיצוי לנפגע העבירה באישום השני, ע.ת. 28 בכתב האישום המתוקן, בסך 4,000 ₪; פיצוי לנפגע העבירה באישום השלישי, ע.ת. 2 בכתב האישום המתוקן, בסך 2,500 ₪; פיצוי לנפגע העבירה באישום הרביעי, בית הכנסת אורות השלום, בסך 5,000 ₪; פיצוי לנפגע העבירה באישום השישי, בעלי בניין "בית הכרם" בסך 5,000 ₪; פיצוי לנפגע העבירה באישום השביעי, בית הספר "מענית", בסך 3,500 ₪; התביעה תעביר פרטי נפגעי העבירה למזכירות בתוך 14 ימים מהיום; הקנס והפיצוי ישולמו ב-20 שיעורים רצופים ושווים החל מיום 15.05.24 וב-15 לכל חודש לאחר מכן.