הנאשם 2 הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א לחוק העונשין, תשל"ז –1977
(להלן: החוק) - 2 עבירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש – לפי סעיף 380 לחוק ואיומים לפי סעיף 192 לחוק.
לנאשם עבר פלילי הכולל 3 הרשעות קודמות, בין היתר, בעבירות היזק לרכוש במזיד, תקיפת עובד ציבור, איומים, תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור.
...
בהינתן כלל הטעמים שמניתי לעיל, כנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, סבורני כי ניתן למקם את הנאשם לקראת מחציתו של המתחם העונשי ההולם שנקבע, ובתוך כך להשית עליו את תקופת המאסר המקסימלית שניתן לרצות בדרך של עבודות שירות לצד, ענישה נלווית ופיצוי למתלוננים – הפקחים, ללא ניכוי ימי המעצר.
סוף דבר
מכלל הטעמים לעיל, אני גוזר על הנאשם 2, את העונשים הבאים:
מאסר בן 9 חודשים (ללא ניכוי ימי מעצר), אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוו"ד הממונה שהוגשה לתיק.
המזכירות תעביר החלטתי לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.