הרעת תנאים ללא התרעה לפי סעיף 11(א) לחוק פיצוי פיטורים

בע"ע (ארצי) 26706-05-11 שבתאי - טכנובר בע"מ, 10.6.13, סוכמה ההלכה הפסוקה בנושא זכאות לפצויי פיטורים של עובד המתפטר לפי סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, כך: "כבר נפסק, כי עובד המבקש להוכיח זכאותו לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, צריך לעמוד בשלושה תנאים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.

לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת.

...

לפיכך דין התביעה ברכיב זה להתקבל במלואה, במיוחד נוכח החוסר הראייתי בעטיה של הנתבעת – נתונים אשר היה עליה למסור לתובע בכתב.

אשר על כן התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: תמורת עבודה בשעות נוספות בסך 31,861 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה המזכה (1.2.15) ועד התשלום בפועל; שכר חודש פברואר 2017 בסך 795 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.17 ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 3,240 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.17 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 2,268 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.17 ועד התשלום בפועל; חלק המעסיק בתגמולים בסך 566 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה המזכה (1.2.15) ועד התשלום בפועל; פיצויים לפי סעיף 26 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 בסך 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.17 ועד התשלום בפועל; פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.17 ועד התשלום בפועל; הוצאות התובע, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 5,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד התשלום בפועל.

סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים קובע כי "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים". עובד הטוען לזכאות לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים נידרש לעבור שלוש משוכות שונות בטרם תקום זכאותו.

לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעסיק אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות (ע"ע (ארצי) 26706-05-11 חיים שבתאי נ' טכנובר בע"מ (10.6.2013) והאסמכתאות שם).

...

בהתאם לאמור, מצאנו לקבל את תחשיב התובע שלא נסתר ולקבוע שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים בסך 122,949 ₪.

לאור כלל האמור, מצאנו שיש לקבל את תביעת התובע עבור רכיב זה. יצוין כי בסיכומיו תבע סכום גבוה יותר, אולם במסגרת כתב התביעה דרש סך של 3,349 ₪ ועל כן הוא זכאי למלוא סכום תביעתו ברכיב זה, ולא מעבר לכך.

סוף דבר הנתבעת, יורשתו היחידה של המנוח, תשלם לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל: בגין הפרשי שכר- סך של 11,511 ₪.

בסיכומיה טענה התובעת כי הנתבע לא הכחיש טענות אלה בתצהירו וכי מדובר בנסיבות בהן אין לידרוש מהתובעת כי תמשיך בעבודתה, המזכות אותה בפיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורין, תשכ"ג-1963.

לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעסיק אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות[footnoteRef:7].

...

משאין מחלוקת שלתובעת לא שולמו דמי הבראה, ומשהנתבע לא סתר את תחשיב התובעת שהוצג בסיכומיה, אנו מקבלים תחשיב זה, העולה בקנה אחד עם קביעותינו לעיל, וקובעים שעל הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,531.30 ₪ עבור דמי הבראה.

מכיוון שהתובעת לא פירטה את ימי החג בגינם היא תובעת שכר היא למעשה לא עמדה בנטל הראשוני המוטל עליה ותביעתה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל: סך של 3,394.72 ₪ בגין פדיון חופשה.

הכרעה- זכאות התובעות לפצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים קובע כי "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים". עובד הטוען לזכאות לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים נידרש לעבור שלוש משוכות שונות בטרם תקום זכאותו.

לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעסיק אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות[footnoteRef:5].

...

מעבר לכך, הנתבעים תבעו סעדים שונים הנובעים ברובם מהיותן של התובעות בעלות מניות בנתבעת 1 ולא בכובען כעובדות והתביעה שכנגד הוגשה ללא כל עיגון ראייתי וללא כל תימוכין באשר לחבות התובעות או לנזקים שנגרמו לכאורה לנתבעת 1 על ידי התובעות, משכך דינה להידחות.

סוף דבר תביעתן של התובעות מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.

התביעה נגד הנתבע 1 והתביעה שכנגד נדחות.

לטענת התובע, יש לראות בהתפטרותו כמזכה בפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, מאחר שהתפטר מעבודתו בשל הפגיעה בזכויותיו הקוגנטיות עקב אי תשלום/ הפקדת כספי הפנסיה והפיצויים להם הוא זכאי.

סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים קובע כי "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים". עובד הטוען לזכאות לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים נידרש לעבור שלוש משוכות שונות בטרם תקום זכאותו.

מכאן גם החריג כפי שנקבע לתנאי השלישי לזכאות לפי הוראת סעיף 11 לחוק לפיו "אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת"..

...

התובע הודיע בסיכומיו על דחיית התביעה כנגד הנתבע 2 ועל כן לא נדרשתי למחלוקת זו. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל: בגין הפרשות לקרן השתלמות- סך של 11,927 ₪.

לחילופין, ככל שיש קושי מעשי לעשות כן הנתבעת תשלם סכום זה ישירות לתובע.

בנוסף, בשים לב לכך שמרבית התביעה נדחתה תשלם הנתבעת לתובע השתתפות בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.