מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הרעת תנאים בעבודה מרחוק: זכות לפיצויי פיטורים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מובן שאין בהיתר זה לעבודה מרחוק שניתן לאחת העובדות, בלי שום קשר למשבר הקורונה ובשל מגוריה בארצות-הברית, כדי לתמוך או לחזק את טענת הנתבעים כי התירו גם לתובעת לעבוד מהבית; שישית אף אם נניח לטובת הנתבעים כי ביום 16.3.20, המועד שבו הוציאו את התובעת לחל"ת של "30 יום לפחות", לא היה מדובר במעשה שהקים לתובעת זכות לפצויי פיטורים, הרי שלדעתנו ברור כי משחלפו להם 30 ימים והנתבעים לא יצרו עמה קשר, עמדה לה הזכות להודיע כי היא רואה בהוצאתה לחל"ת כפיטורים (ולחלופין התפטרות בשל הרעת תנאים) שמקימה לה זכות לקבלת פצויי פיטורים, כפי שעשתה באמצעות המכתב ששלחה באמצעות בא כוחה ביום 20.4.20 (המכתב צוטט במלואו מוקדם יותר בפסק דין זה); שביעית הנתבעים אמנם השיבו על מכתב זה בהזמנת התובעת לחזור לעבודה (ראו גם כן בהתכתבות שצוטטה מעלה), אך איננו סבורים שיש בהצעתם זו כדי לבטל את זכותה לקבלת פצויי פיטורים שכבר קמה.
...
הסתירה המובהקת הזו אותה מצאנו בכתב ההגנה, שבו מצד אחד מכחישים הנתבעים שהתובעת לא הסכימה לצאת לחל"ת, ומצד שני הם תוקפים את התובעת ועובדת נוספת בשם שמעוני, על כך ש"החליטו כי הענין לא לרוחם והן לא יוצאו לחל"ת ויהי מה ולכן הודיעו כי הן מסרבות" עורר סימני שאלה, וגרם לנו לסבור שטענת הנתבעים כי לא ידעו כי התובעת סירבה לצאת לחל"ת אינה אמת; רביעית הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי הציעו לתובעת לעבוד מביתה בתשלום מלא, ורק כחלופה לצאת לחופשה ללא תשלום, אך התובעת הכחישה זאת, ואנו לא נתנו אמון בטענתם זו של התובעים.
משמצאנו מוקדם יותר בפסק דין זה כי התובעת הוצאה לחל"ת ללא הסכמתה, וכי בנסיבות המקרה התובעת היתה רשאית לראות את עצמה כמפוטרת, תוך קבלת פיצויי פיטורים, אין בעובדה כי סירבה בהמשך להצעתם של הנתבעים כי תשוב לעבודה, ולו לתקופה מסוימת ולצורך חפיפה, כדי להקים להם זכות לפיצוי כלשהו.
דומה שמדובר בנסיון לא מוצלח שלהם, שיש לדחותו, להלך אימים על התובעת בנסיון להניאה מלהתמיד בהליך זה, שבגידרו היא תבעה זכויות קוגנטיות שהיו מגיעות לה כעובדת, ולא שולמו לה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
משכך, אנו קובעים כי על הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים." בעולם המודרני בו אנו חיים, מצלמות נימצאות כימעט בכל מקום: בכבישים, בצמתים, במסעדות, בקניונים, בגני הילדים, במעליות, בחניונים, בבתי מלון, בחנויות השונות – בחנויות הבגדים, בחנויות הנעליים ואף, כמו במקרה המונח לפנינו, בחנויות האופטיקה.
ההחלטה האם להציב מנהל בשטח או שמא להציב מצלמות (גלויות וממוקמות באזורים צבוריים) ולפקח מרחוק על העובדים הנה פררוגטיבה של המעסיק, כאשר בכל מקרה, איננו סבורים שפיקוח של מעסיק בהתאם לדוגמאות שהביאה התובעת מהוה "מעקב אסור" או "חדירה לתחום הפרטיות" ובודאי שלא היתעללות נפשית או הטרדה נפשית כפי שטוענת התובעת בסיכומיה.
האם הייתה התובעת זכאית להתפטר עקב מצבה הרפואי סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים קובע אימתי זכאי עובד להתפטר בזכאות לפצויי פיטורים לרגל מצב בריאות לקוי: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לעניין פצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים". נציין, כי על פי הפסיקה "עובד המתפטר לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, צריך שיודיע על סיבת ההתפטרות עם התפטרותו על מנת לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה ולהשפיע על שאר הנסיבות, כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות"[footnoteRef:7].
...
מכל המפורט לעיל – התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התפטרה בזכאות לפיצויי פיטורים – לא מטעמים של הרעה מוחשית ולא מטעמים של בריאות או התעללות נפשית ועל כן, דין תביעתה להידחות.
סוף דבר מכל המפורט לעיל – התביעה נדחית.
אשר על כן, אנו סבורים שפסיקת ההוצאות צריכה לקחת בחשבון ענין זה, ועל כן, התובעת תישא בהוצאות המשפט של הנתבעת בסך 15,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת במשך חמש עשרה שנות העסקתה קיבלה העלאת שכר אחת בלבד, וביום 6.5.2013 קיבלה מכתב "ובו ניתנה לה הטבה ביחס לתנאי העסקתה ושם נקבע כי בכל מקרה של התפטרות או פיטורין תהיה התובעת זכאית לקבל את פצויי הפיטורין שלה במלואם החל מיום תחילת עבודתה" (ר' סעיף 7 לכתב התביעה).
בפתח ישיבת ההוכחות נדחתה בקשת התובעת להיפוך סדר הבאת הראיות ואף נקבע, כי היות ו"ענינו של התיק הוא בשאלה האם החישוב שערכה הנתבעת ביחס לפצויי הפיטורים המגיעים לתובעת הוא נכון או שגוי, מאחר ואין מחלוקת כי התובעת קיבלה התחייבות שפיצויי הפיטורים ישולמו לה בכל מקרה של סיום עבודה, איננו מוצאים מקום להרחיב את היריעה ולהתיר במסגרת החקירות שאלות לגבי אופן עבודתה, הצטיינותה של התובעת כעובדת, האם מימנה מכיסה קורסים מקצועיים והאם כלל נדרשה ע"י הנתבעת לצאת לקורסים מקצועיים על חשבונה, האם התפטרה עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודה וכיוצ"ב" (ר' פרוטוקול עמ' 5 שורות 28-23).
כאמור פעמים רבות מאוד הייתי עובדת מהבית הן בסופי שבוע והן בערבים והן בחגים אם באמצעות היתחברות מרחוק למחשב במקום עבודתי באמצעות תוכנות היתחברות מרחוק, ואם ע"י עבודה על מחשבי האישי בביתי.
...
לפיכך נדחית אף בקשתה זו. סיכום ומסקנות לאור כל האמור לעיל נדחית תביעת התובעת לקבלת פיצויי פיטורים משמצאנו כי האופן בו חישבה הנתבעת את פיצויי הפיטורים ששולמו לתובעת, עולה בקנה אחד עם העובדות שהתבררו לנו והפסיקה.
מקבלים אנו את חישובי הנתבעת ביחס לסכום פיצויי הפיטורים ששולם לתובעת, חישוב אשר בוצע בהתאם לתקנה 7 לתקנות, הן משהתובעת לא חלקה על האריתמטיקה שבבסיסו והן לאור קביעתנו כי בתקופה הראשונה עבדה התובעת שלושה ימים בשבוע ואילו בתקופה השניה עבדה חמישה ימים בשבוע (מהם יום אחד מביתה), כאשר בתקופה הראשונה עבדה 84 שעות בממוצע בחודש ואילו בתקופה השניה עבדה 113.68 שעות בחודש ומכאן כי חל שינוי מהותי ויסודי בהקף עבודתה בין שתי תקופות העבודה.
משלא זכאית התובעת להשלמת פיצויי פיטורים אף תביעתה לפיצויי הלנה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת.
אני בתור מנכ"ל החברה לא אחד שמנהל את הדברים מרחוק, אני מגיע לשטח לפחות פעם בשבוע, גם מסתובב בדירות, מסתובב בשטח, נפגש עם קבלני משנה ומדבר עם האנשים שלי, ויש לפעמים שאני מעיר הערות, קורה.
...
לסיכום האמור בחלק זה של פסק הדין, על הנתבעת לשלם לתובע תמורת הודעה מוקדמת בסך 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2017 ועד התשלום בפועל.
בנסיבות אלה, גרסת הנתבעת לפיה התובע עבד בחודש אוגוסט 2017 רק ארבעה ימים לא נסתרה ומשום כך התביעה להפרשי שכר נדחית.
סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע תמורת הודעה מוקדמת בסך 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2017 ועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן, נקבע בסעיף 7.3 כי "על מנת שלא לפגוע בשכרו ובתנאי העסקה של העובד ממועד חתימתו על חוזה עבודה אישי זה, הרי שכל רכיבי השכר לעיל יחד – יהוו את המשכורת החודשית שלו לצורך זכויות סוציאליות (הפרשות לפנסיה, פצויי פיטורים וכד') ויכונו להלן: המשכורת". מבחינה מהותית, מדובר ברכיב שכר שהוא חלק מהתגמול שהגיע לתובע עבור עבודתו הרגילה, באשר התובע בתפקידו כסו-שף חויב לעבור באירועים כחלק בלתי נפרד ממתכונת עבודתו.
ברם, מאחר שבסיכומיו התובע טען להתפטרות בשל הרעה מוחשית בלבד בתנאי העסקתו, בשל תוכנית העבודה החדשה (סעיף 12 לסיכומיו), אנו נדרש לבחינת תביעתו לפצויי פיטורים בדין מפוטר בהקשר זה בלבד.
כך, התובע העיד שלא תמיד הדרכת העובדים בוצעה על ידו במקום העבודה ולשם דוגמה הציג מצב דברים שבו טבח נעדר מארוע והוא נידרש להדריך את הטבחים מרחוק באמצעות הטלפון.
...
לאור כל זאת, החלטנו לדחות גם את רכיב תביעה זה. הפרשי שכר בגין אי תשלום שכר חודשי מוסכם בכתב התביעה התובע טען שבין הצדדים סוכם במסמך תנאי העסקה מיום 1.1.13 על שכר יסוד בסך 10,000 ₪.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו