]
"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים."
בעולם המודרני בו אנו חיים, מצלמות נימצאות כימעט בכל מקום: בכבישים, בצמתים, במסעדות, בקניונים, בגני הילדים, במעליות, בחניונים, בבתי מלון, בחנויות השונות – בחנויות הבגדים, בחנויות הנעליים ואף, כמו במקרה המונח לפנינו, בחנויות האופטיקה.
ההחלטה האם להציב מנהל בשטח או שמא להציב מצלמות (גלויות וממוקמות באזורים צבוריים) ולפקח מרחוק על העובדים הנה פררוגטיבה של המעסיק, כאשר בכל מקרה, איננו סבורים שפיקוח של מעסיק בהתאם לדוגמאות שהביאה התובעת מהוה "מעקב אסור" או "חדירה לתחום הפרטיות" ובודאי שלא היתעללות נפשית או הטרדה נפשית כפי שטוענת התובעת בסיכומיה.
האם הייתה התובעת זכאית להתפטר עקב מצבה הרפואי
סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים קובע אימתי זכאי עובד להתפטר בזכאות לפצויי פיטורים לרגל מצב בריאות לקוי:
"התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לעניין פצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים".
נציין, כי על פי הפסיקה "עובד המתפטר לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, צריך שיודיע על סיבת ההתפטרות עם התפטרותו על מנת לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה ולהשפיע על שאר הנסיבות, כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות"[footnoteRef:7].
...
מכל המפורט לעיל – התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התפטרה בזכאות לפיצויי פיטורים – לא מטעמים של הרעה מוחשית ולא מטעמים של בריאות או התעללות נפשית ועל כן, דין תביעתה להידחות.
סוף דבר
מכל המפורט לעיל – התביעה נדחית.
אשר על כן, אנו סבורים שפסיקת ההוצאות צריכה לקחת בחשבון ענין זה, ועל כן, התובעת תישא בהוצאות המשפט של הנתבעת בסך 15,000 ₪.
