הרעלת מזון בלונה באילת: תביעת פיצויים

סעיף 16.2 להסכם העסקה קובע כי: "מתחייב המנהל כי לאור חשיפתו למידע הסודי והעסקי כהגדרתו לעיל, לא יעסוק במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי אחרים, לרבות באמצעות חברות בשליטתו, כשכיר ו/ או כעצמאי ו/ או כבעל מניות בעסקים שיש בעסקים שיש בהם משום תחרות עם עסקיה של המסעדה ו/ או לא יעבוד אצל מתחרה למסעדה, בהמשך תקופה של 12 חודשים לאחר סיום עבודתו, תהא סיבת הסיום עבודתו אשר תהא". הנתבעת טענה שבסוף שנת 2014 התעורר אצלה חשד לקיומם של אי סדרים בסניף הרשת באילת.

סעיף 15.3 להסכם העבודה קובע: "המנהל מתחייב להפקיד הפקדה יתירה על שמירת שמה הטוב של המסעדה ובכלל זה מתחייב לשמור על סדרי העבודה, כפי שייקבעו מעת לעת, וכן לשמור על מתקניה וציודה של המסעדה. עוד מתחייב המנהל שלא להוציא משטח המסעדה כל ציוד או מזון". התובע לא עמד בהתחייבות זו. הקמת עסק מתחרה על ידי עובד בעודו מועסק במקום העבודה מהוה הפרה חמורה של חובת האמון כפי שפסק בית הדין הארצי בע"ע 62/08 לבל דוד נגד חברת הדקה ה-90 מיום 27.12.09 ואף ככל שמדובר בעובד בכיר יותר כך תחולנה עליו חובות מהימנות מוגברות, ראו למשל ע"ע 2912-11-10, מנחם מן נגד ספיר ספרינט מיום 14.11.11.

משהתובע זנח את הטענה לדמי הודעה מוקדמת אין צורך לידון בטענתו זו, אך טוב עשה התובע שזנח את תביעתו לדמי הודעה מוקדמת ולפצוי בגין פגם בהליך הפיטורים.

...

על כן, תביעת הנתבעת לגזל סודות מסחריים נדחית מאחר שלא הוכחו סודות מסחריים.

התובע בחר להעיד עדים מטעמו אולם לא מצאנו שיש בעדויות אלו כדי להשפיע על השאלות העובדתיות ולכן לא התעכבנו על ניתוח העדויות ולא מצאנו שיש צורך להתייחס לטענת הנתבעת שאותם עדים הם חברים אישיים של התובע.

סופו של דבר, הנתבעת תשלם לתובע: פדיון חופשה בסך של 19,000 ₪.

האם חב מפעיל הטיסה כלפי הנוסע בפצוי כספי מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן – חוק שירותי תעופה)? או שמא מדובר ב"נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו" של מפעיל הטיסה כאמור בסעיף 6(ה)(1) לחוק, הפוטרות אותו מתשלום הפצוי? אלו השאלות העיקריות העומדות להכרעה בתביעה זו. התובעים רכשו מהנתבעת 2, השטיח המעופף בע"מ (להלן – השטיח המעופף), חבילת נופש ברודוס, יוון.

בנוסף, בנגוד לטענת התובעים טוענת ארקיע כי חולקו לנוסעים שוברים לרכישת מזון, וכי נציג ארקיע המקומי עידכן את הנוסעים באופן שוטף בהתפתחויות.

דיון והכרעה טיסה IZ74 מרודוס לישראל ביום 30.9.2016 מעסיקה רבות את בתי המשפט בישראל, מאילת ועד הקריות.

...

סוף דבר טרם סיום, הקורא חד-העין יכול היה להבחין כי בסקירת התביעות שהובאו לפתחם של בתי המשפט בישראל לגבי טיסה IZ74 מרודוס לישראל ביום 30.9.2016, אחת מהן היא תביעה שנדונה בפניי (עניין אלוני).

בסופה של מחשבה ושקילה, שוכנעתי כי דין התביעה לקבלת הפיצוי הכספי לפי סעיף 6 לחוק שירותי תעופה להתקבל.

אשר על כן, התביעה מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שארקיע תשלם לכל אחד מן התובעים פיצוי בסך 1,290 ש"ח. על סכום זה יתווספו הוצאות משפט בסכום כולל לשני התובעים יחדיו בסך 750 ש"ח. כלומר, בסך-הכל תשלם ארקיע לתובעים סכום של 3,330 ש"ח. התביעה נגד השטיח המעופף נדחית ללא צו להוצאות, לאור העובדה שגם מכתבי ההגנה שהוגשו עלה חוסר בהירות לגבי מעמדה של זו. סכום זה ישולם תוך 30 ימים שאחרת יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום מתן פסק-הדין.

לפיכך, הורתי על פיצול הדיון בתובענה, כך שבשלב ראשון יתקיים דיון הוכחות בשאלה זו. בר"ע 2346-12-17 דורטל אילת 1998 בע"מ נ' יחזקאל שלו ואח' על החלטה זו לפיצול הדיון , נדחתה על ידי כב' השופטת אביגיל כהן ביום 15 ינואר 2018.

הראשון- השבת האשראי שהועמד על ידי התובעת לבצוע שיפוצים ומימון הפסדים תפעולים; השני - פיצויים בגין הפסד דמי ניהול ל- 7 שנים מיום ביטולו של ההסכם ועד תום תקופת ההסכם; השלישי - הפסד וחוב בשל אי גבייה כתוצאה מהתמוטטות סוכני תיירות בשנת 2000; מועד תחילת מירוץ ההתיישנות בתביעה שעילתה בחוזה, משתנה בהתאם לסעד המבוקש.

...

מכל המפורט אני דוחה את טענת הנתבעים כי הבקשה להארכת משך הבוררות הוגשה לאחר שפקעה הבוררות.

זאת ועוד, אני קובעת כי בוודאי בנסיבות כפי שפורטו על ידי, כאשר הנתבעים עשו ועושים כל אשר ביכולתם כדי לא לאפשר בירור המחלוקות, תוך העלאה חוזרת של טענות, העמסה והכבדה, הרי שהבוררות הגיעה לקיצה מכוח החלטה שיפוטית, כאשר הנתבעים כולם היו מודעים לקיומו של ההליך, לכן חל סעיף 15 לחוק ההתיישנות.

סופו של דבר, דחיתי את כל טענות הנתבעים.

בנגוד להתחייבות המשיבות ובנגוד לחוק עזר לחדרה (רוכלים), התשכ"ב-1962, חוק עזר לחדרה (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), התשמ"ד-1984 ותקנות רשוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס"ט-2009, הוצב קרוון הרוכלות של המשיבות כמבנה קבע ולידו פוזרו מקררים ומשטחי שתיה קלה.

המשיבות מפעילות את הקרוון מעבר לשעות הפעילות המותרות, ואף בלילה, תוך שימוש בגנרטור והשמעת מוסיקה בעוצמת רעש גבוהה שגרמה למיטרד למבקשים ופליטת עשן סמיך וגזים רעילים לכאורה אשר חודרים לבתיהם של המבקשים ויוצרים סיכון בריאותי.

בית משפט קמא בחן את קיומה של עילת תביעה לכאורית הקיימת למשיבים, וציין, כי בשונה מנסיבות בהן אין לנתבע היתר כדין לבצוע הפעילות, ובהן די, כי התובע יצביע על אי נוחות שנגרמה לו, הרי בנסיבות בהן יש לנתבע היתר כדין, נידרש התובע להוכיח שהשימוש שעושה הנתבע יש בו כדי להסב לתובע הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של המבקשים או להנאה סבירה מהם בהיתחשב עם מקומם ועם טיבם.

סעיף 48ב לפקודת הנזיקין, קובע כדלקמן: "48ב. שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מטרד לענין סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובילבד שהנזק שניגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים – אם בתשלום חד-פעמי ואם בתשלומים חוזרים – אם נגרם לבעל המקרקעין נזק ממון." (ההדגשות אינן במקור- ב.ט.) מלשון סעיף 48ב לפקודת הנזיקין עולה, כי על מנת לזכות בהגנה האמורה, יש להוכיח כי הנזק שניגרם אינו חורג מתחום הנסבל וכי המשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר.

...

בהקשר זה יצוין, כי אמנם, וכפי שטענו המבקשות, במסגרת סעיף 48ב לפקודת הנזיקין נקבעה הגנה לשימוש במקרקעין לטובת הציבור, ואולם, סבורני, כי בנסיבות העניין, לא ניתן להחיל את ההגנה האמורה על עניינן של המבקשות.

לפיכך, סבורני, כי בצדק לא החיל בית משפט קמא על המקרה הנדון את ההגנה הקבועה בסעיף 48ב לפקודת הנזיקין, מה גם שקיים ספק באם הגנה זו אמורה לחול בנסיבות העניין ולהישמע מפי המבקשות.

סוף דבר דין הבקשה לרשות ערעור להידחות.

הסוכן ציין בפניהם, כי שמם עלה בהגרלה דרך רשת מזון כלשהי והם מוזמנים להגיע למשרדיה של הנתבעת לקבלת מתנה.

התובעים מבקשים להשיב להם את התמורה אותה שילמו ביום 10.12.05, בצרוף ריבית והצמדה בסך 36,647 ₪, 15% פיצוי מוסכם במקרה של ביטול או הפרה בסך 5,258 ₪, 600 ₪ בגין הוצאות ועוגמת נפש בסך 2,000 ₪.

סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן-פקודת הנזיקין), עוסק ב"תרמית" וקובע, כי ניתן להגיש תובענה נגד אדם המציג עובדה כוזבת ביודעין או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש ובכוונה, שהמוטעה על-ידי ההיצג יפעל על פיו.

התובעים, אשר מחזיקים ביחידת נופש "קלאב הוטל" אילת, כאבן שאין לה הופכין ואף אינם עושים בה כל שימוש, עקב דמי ההחזקה הנדרשים בגינה שוכנעו, כי באמצעות עסקה זו יוסר מעליהם עול יחידת הנופש שברשותם ובתמורה לתשלום הנדרש, יוכלו לנצל זכויות נופש בכל מקום בארץ או לחלופין, להעביר את זכויותיהם לצדדים שלישיים.

...

יש לדחות את התביעה נגד הנתבע וזאת בשל העדר יריבות משפטית בינו לבין התובעים.

לפיכך, אני מורה על עיכוב ההליכים נגד נתבעת 1.

לולא מצגי שוא אלו ואם נציגי החברה היו פועלים בהגינות, תוך גילוי נאות של מטרות המפגש סבורני, כי בני הזוג, לא היו נעתרים להזמנה ולא היו מגיעים למשרדי הנתבעת, שהרי בבעלותם יחידת נופש ב"קלאב הוטל" אילת, אשר אינה משמשת אותם כלל ועיקר ולא התעורר בהם כל צורך לרכישת יחידת נופש נוספת או חלופית בתאילנד.