בע"ע 127/00 אמ"י מתו"ם- אדריכלים בע"מ נ. חיים אברהם (להלן: אמ"י מתו"ם) עבודה ארצי כרך לג(78) 43 נקבע, כי נסיבות המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים הן "שינויים במקום העבודה, בסדרי העבודה, בתנאי העבודה, בין כלליים ובין כאלה החלים ומשפיעים על עובד בודד, אי קיום הוראות חוקי המגן, צוי הרחבה או הסכמים קבוציים, פגיעה אישית בעובד על רקע דעותיו או מוצאו, וכיוצאים באלה עניינים מהותיים המהוים צידוק לעובד לקום ולעזוב את מקום עבודתו, ביוזמתו, תוך קבלת פצויי פיטורים".
התובעת הוכיחה כי לא כיבדו את מצבה הרפואי, לא נעתרו לבקשתה ולא מלאו חובתם.
בע"ע 197/03 פרי שר אסייג נ' חנה גורן הפקות בע"מ (ניתן ביום 16.6.05), נקבע:
"תכלית ההרתעה היא לאפשר למעסיק לשנות את התנאים המורעים או הנסיבות שנוצרו אם אכן קיימים כאלה. לא די בכך שעובד מחליט שחלה הרעה בתנאים. על מנת לחייב מעסיק לשלם לו פצויי פיטורין, אם אכן ההרעה היא הנימוק לפיטורין, הרי שהעובד חייב ראשית לכל לאפשר למעסיק לתקן את המעוות".
בנסיבות אלה, בהן התובעת התריעה בפני הנתבעים על ההרעה המוחשית בתנאי העבודה לטענתה, ואף ונתנה יותר מהזדמנות לתקן את הנידרש, דין התביעה לפצויי פיטורים להיתקבל .
...
הנתבעים טענו כי נחתם עם התובעת הסכם העסקה, התובעת התפטרה בשל נסיבותיה שלה וללא קשר לטענות בדבר הרעת תנאים, שכרה ותנאי עבודתה שולמו כדין, התובעת זכתה ליחס הוגן ומכבד, קיבלה ביגוד, ודין התביעה להידחות.
התביעה נדחית בגין הרכיבים הבאים: פיצוי בגין עוגמת נפש בשל העסקה פוגענית, דמי ביגוד, והפרשי שכר חודשיים.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בגין הרכיבים כדלקמן:
משכורת 13 בסך 14,589 ₪.
הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 8,500 ₪.