במסגרת ההליך עתר התובע שיוכרו הפגימות בדרכי הנשימה, בגב התחתון ובצואר כפגיעות בעבודה על דרך המקרוטראומה.
התובע נידרש להרים ולשאת משקלים כבדים של כלי עבודה, סולמות, כבלי חשמל וחומרי בנין.
בנוסף, ניתן להכיר בפגימה רפואית כפגיעה בעבודה אם נגרמה על דרך המקרוטראומה, היינו מהצטברות אנספור פגיעות זעירות שכל אחת הסבה נזק זעיר, אותו לא ניתן לאבחן, עד לגרימת נזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של המבוטח.
אין בעומס הכרוך בהרמת ונשיאת כלי העבודה כדי להקים תשתית עובדתית מתאימה לפגיעה על דרך המקרוטראומה, שכן גם משימה זו לא בוצעה ברציפות באופן חוזר ונשנה ברציפות על פני פרקי זמן משמעותיים מדי יום, אלא בהתאם לצורך בסוג הכלי המסוים בו עושים שימוש לצורך משימה זו או אחרת.
...
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו שלא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית מתאימה לפגיעה בגב ובצוואר על דרך המיקרוטראומה.
מהעדויות שוכנענו שהתובע אכן ביצע עבודה פיזית קשה ומאומצת, אלא שאין די באמור כדי להוות בהכרח תשתית עובדתית המאפשרת הכרה בפגיעה בעבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה (עב"ל 4208-10-16 מרדכי קרוטמן- המוסד לביטוח לאומי (24.1.18)).
סוף דבר – התביעה נדחית.
