מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הרמת מסך לאחר חוק החברות: אחריות בעלי מניות ונושים

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במה דברים אמורים? שאם נעשית הרמת מסך מלאה, חבותו של בעל המניות משתרעת על מלוא חובותיה של החברה, ואילו אם בהדחיית חובו של בעל המניות מדובר, הרי שזה אינו חב בכל חובותיה של החברה, אלא חובו שלו – בגין הלוואת הבעלים שנתן – נדחה לסוף התור.
בעל המניות – המחזיק בכובע נוסף, כובע של נושה – ייפרע מנכסיה של החברה אך ורק לאחר שיקבלו יתר הנושים את חלקם על-אף כל הוראה אחרת בהסכם ההלוואה שבין בעל המניות לבין החברה, ואפילו אם חובו של בעל המניות (בכובעו כנושה) הוא חוב מובטח.
התוצאה היא כי אחריותו מוגבלת לסכום שהזרים לחברה – בין כבעל מניות ובין כמלווה [ע"א 2223/99 קריספי נ' ח. אלקטרוניקה 1988 בע"מ, פ"ד נ"ז (5) 116, 134-133].
דוקטרינת ההדחיה, קובעת פרשה לעצמה, וראה בין היתר, בהרחבה רבה, במאמריו של ד"ר עמיר ליכט – הרמת מסך והדחיית חוב לאחר תיקון 3 לחוק החברות: מה נשתנה?, תאגידים, ב/3, (יוני 2005), 65.
...
סוף דבר לסיכום פסק דין זה, דומני שנכון להתחיל דווקא מחלקו השני של הדיון הנוגע במעמדה של נשיית המערערת, ולא בכדי ציין כבר בתחילת הדיון המשיב, שייתכן ונכון לפתוח בנקודה זו. זאת, באשר, ככל שייקבע שהמערערת הינה נושה נדחית, יאבד הדיון ביתר השאלות שעל הפרק את טעמו, באשר, לפי הערכתו המוצקה לא יהיה די בקופת הפירוק כדי לספק את הנושים הרגילים, וממילא, ובכל מקרה, לא יקבלו הנושים הנידחים דבר וחצי דבר, אפילו ייקבע שנכון להכיר בהם כנושים.
על פני הדברים, בהינתן שתוכחנה טענות המערערת, מעמדה הינו כנושה נדחית ולא מעבר לכך.
ואשר לשאלה האם הוכח עובדתית שהיא בכלל נושה, אסכם בכך שאקבע שנכון אני, באופן מותנה, למרות שאין תמונת המצב בעניינה נקיה מספקות, להכיר בה כנושה, ואולם, תוכר היא רק, לאחר שאקבל אסמכתא מבנק דיסקונט, שתספק את התשובות הנדרשות בהתאם לכל האמור לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אחריות אישית בעוד הרמת מסך מחייבת את בעלי המניות, אחריות אישית מטילה חבות על אורגן בחברה, באופן אישי, בשל פעולותיו הוא (ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661).
במאמריו "הרמת מסך והדחיית חוב לאחר תיקון 3 לחוק החברות: מה נשתנה?" תאגידים ב/3 65, 77 (2005), כותב פרופ' עמיר ליכט: "גישה דווקנית לדרישת המירמה מייתרת לחלוטין את הדוקטרינה של הרמת מסך. להרמת מסך יש משמעות כאשר לא מתקיימים בבעלי המניות כל היסודות של עוולת התרמית (או שאין די ראיות לגביהן). במצבים אלו, שבהם לא ניתן לבסס עילת תביעה שבדין כלפי בעל המניות, יכול בית המשפט לתת סעד שביושר אם אי-מתן סעד יביא לתוצאה בלתי צודקת".            ניתן להרים את מסך ההיתאגדות כאשר נמצא שנכון וצודק לעשות כן, במקרים חריגים בהם השמוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה "(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה" (סעיף 6(א)(1)(א) ו- (ב) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 אשר תוקן בתיקון מס' 3 (תשס"ה- 2005)), (להלן: "חוק החברות" ו"תיקון 3" בהתאמה). כאמור בסעיף, נידרשת מודעות לשימוש האמור.
...
וכן - "מסקנה זו מתחזקת בכך שמדובר בענייננו בחברה משפחתית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפטי המכסה אותה ניתן לראות שהיא מנוהלת כעסק פרטי הדומה לשותפות. הלכה מקובלת עלינו, שמצאה ביטויה בפסקי הדין לרוב, היא, שבמקרה כגון דא יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליברלית בהרמת מסך" (ע"א 4606/09 איטה מוברמן נ' תל מר בע"מ, פ"ד מו (5) 353, 356 (להלן: "עניין מוברמן"); ראה גם רע"א 2262/13 זוז תשתיות ופיתוח בע"מ נ' פיתוח וגינון הצפון 2001 בע"מ (22.04.2013) להלן: "עניין זוז תשתיות"; רע"א 3031/09 קט קול בע"מ נ' עמי בן יעקב (2.8.09)).
דמי שכירות בגין סניף כפר סבא - שוכנעתי כי החברה התחייבה לשאת בדמי השכירות בגין סניף כפר סבא ולא ניתן לפרש אחרת את הנספח.
סוף דבר- התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

טענות התובעים בכתב התשובה: בכתב התשובה טענו הנתבעים כדלקמן: 1) הנתבעים למעשה הודו בעובדות הנקובות בכתב התביעה; 2) הנתבע 2 נושא באחריות אישית להפרת זכויות התובעים, ויש להרים את מסך ההיתאגדות בינו לבין הנתבעת 1, בהיותו בעל המניות היחיד והדירקטור היחיד בנתבעת 1, ובכך שהרשה למר אוקנין, שהיה אדם בנתבעת 1, לדבריו, גישה למשרדי הנתבעת 1, לספקיה לעובדיה וללקוחותיה; 3) היותו של פלוני נושא משרה בחברה אינה פוטרת אותו מחסינות בנזיקין, ואינו יכול להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית של הנתבעת 1; 4) מר אוקנין היה שותפו ועושה דברו של הנתבע 2, קיבל מהנתבע 2 את פנקסי השיקים והחשבוניות של הנתבעת 1, עידכן אותו בפרטי העסקה עם התובעים, בידיעת הנתבעים עסק מר אוקנין בשיווק קוי תיקון תקלות אינסטלאציה גם לאחרים ולא רק לתובעים, ועסק בפועל בניהול העבודה של הנתבעת 1 כולל, בין היתר: היתנהלות פינאנסית מול לקוחות וספקים, גיוס כוח אדם, ניהול העניינים השוטפים ועוד, כל זאת בידיעתו, באישורו ותחת פקוחו של הנתבע 2; 5) מר אוקנין מעולם לא היתחזה לאחר, אלא הציג את עצמו בשמו, וכאשר הנתבע 2 ביקר במשרדי הנתבעת 1, הציג מר אוקנין את התובעת 1 בפני הנתבע 2 ואמר לו שהיא אדריכלית שעובדת במשרד וכי "היא ובעלה רכשו קו אינסטלאציה"; 6) אילו טענות הנתבעים היו נכונות, היו מגישים הודעת צד ג' נגד מר אוקנין, אך לא עשו כן. העדויות: מטעם התובעים העידו העדים כדלקמן: 1) גב' ניקול טמסוט, אשר נחקרה בחקירה ראשית ובחקירה נגדית.
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובילבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
רק כאשר ההיתנהגות של בעל המניות גובלת בתחום הפלילי תוך פגיעה מכוונת שלא בתום לב, אז ניתן לבצע "הרמת מסך". ב-רע"א 6039/04 אורי לזשטיין נ' דוד עובדיה [פורסם בנבו] (2005), קובעת כב' השופטת פרוקצ'יה כי גם אחרי חקיקת חוק החברות, הרמת מסך תיעשה במקרים חריגים בלבד, כאשר בעלי המניות ניצלו את עקרון ההפרדה להשגת מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת.
...
טענות הנתבעים בכתב ההגנה: בכתב ההגנה טענו הנתבעים שיש לדחות את תביעת התובעים מהסיבות שתפורטנה להלן.
סבור אני שיש לדחות תביעה זו מהסיבות כדלקמן: 1) הנזק של התובעים אינו הסך 780,000 ₪ במלואו, את 780,000 ₪ בקיזוז הוצאות תפעול של העסק ובקיזוז ניכויי חובה על פי הדין.
סבור אני שהתובעים לא זכאים לאכיפת החוזה, בהיות החוזה חוזה למתן שירות אישי.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: 1) את הסך 247,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (2.5.16) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובילבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
רק כאשר ההיתנהגות של בעל המניות גובלת בתחום הפלילי תוך פגיעה מכוונת שלא בתום לב, אז ניתן לבצע "הרמת מסך". ב-רע"א 6039/04 אורי לזשטיין נ' דוד עובדיה [פורסם בנבו] (2005), קובעת כב' השופטת פרוקצ'יה כי גם אחרי חקיקת חוק החברות, הרמת מסך תיעשה במקרים חריגים בלבד, כאשר בעלי המניות ניצלו את עקרון ההפרדה להשגת מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת.
כב' השופט ג'ובראן מציע להעדיף את מודל האחריות האישית על פני מודל הרמת המסך, במקרים בהם רוצים לבחון הטלת אחריות על בעלי מניות בחברה.
...
בהתחשב בכל אשר נכתב עד כה, סבור אני שהנתבעים 1 ו-2 ניהלו את החברה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה ובאופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, תוך שהיו מודעים לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיהם ולמילוי חובותיהם כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
לאור קביעתי זו, סבור אני שיש להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעים 1 ו-2 לבין הנתבעת 3, ולייחס לנתבעים 1 ו-2 את חובות הנתבעת 3.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן: 1) את הסך 118,668 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (5.2.17) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

הרמת מסך ההיתאגדות ו/או הטלת חבות אישית של נושא משרה התובעת טענה כי גם אם ייקבע כי הנתבעת 2 לא חתמה על ערבות אישית , יש לראותה כמי שאחראית באופן אישי לחובות החברה מאחר שבנסיבות שהוכחו, יש להרים את מסך ההיתאגדות של החברה ולחייב את הנתבעת 2 בחובותיה, ו/או לחילופין לראותה כי שחבה מכח עוולה נזיקית ואינה יכולה להסתתר מאחורי מסך ההיתאגדות.
" סעיף 6(ב) לחוק החברות קובע כי על מנת שניתן יהיה לחייב את בעלי המניות, באופן אישי, בחובות החברה, שומה על נושה להוכיח שהם נטלו סיכון בלתי סביר באשר ליכולת של החברה לשלם את חובותיה, ובהיותם מודעים לכך.
רק כאשר ההיתנהגות של בעל המניות גובלת בתחום הפלילי תוך פגיעה מכוונת שלא בתום לב, אז ניתן לבצע "הרמת מסך". ברע"א 6039/04 אורי לזשטיין נ' דוד עובדיה (2005), קובעת כב' השופטת פרוקצ'יה כי גם אחרי חקיקת חוק החברות, הרמת מסך תיעשה במקרים חריגים בלבד, כאשר בעלי המניות ניצלו את עקרון ההפרדה להשגת מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת.
...
בשים לב למצב המשפטי ולמקרים החריגים שבהם הוכרה הרמת מסך , אני סבורה כי התשובה לכך שלילית.
אני סבורה כי הניסיונות של הנתבעת 2 להביא לפריסה נוספת של החוב גם כאשר השקים חזרו מלמד על תום לבה ונסיונותיה לפרוע את החוב.
סופו של דבר סופו של דבר, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 2.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו