ועדת הערר אף קבעה רשימת תנאים (שאינה רשימה סגורה ובכפוף למאפייני העבודה בה עסקינן), אשר בהתקיימם ניתן לקבוע כי אין המדובר ב"עבודה ממושכת": העבודה ניתנת להפרדה הן מבחינה חוזית הן מבחינה מעשית לתתי-יחידות עבודה נפרדות; הקבלן העוסק מדווח לפקיד השומה על בסיס הכנסות והוצאות בפועל ולא על פי אומדן; היקפה של כל תת-יחידת עבודה הוא מוגדר ואינו נתון לפרשנות; הקבלן העוסק מקבל תמורה בפועל בעבור כל תת-יחידת עבודה בנפרד; פרק הזמן שבו בוצעה כל תת-יחידת עבודה אינו עולה על שנה (ראו פסקה 42 להחלטת ועדת הערר).
בפני ועדת הערר הסבירה המשיבה כי מאחר ומס העיסקאות לחודשים מאי-יוני 2019 נכלל בשומת מס העיסקאות, ועל מנת להמנע מתשלום כפול של המס, במסגרת תיקון הדוח התקופתי של מאי-יוני 2019 סווגו ההכנסות כפטורות ממע"מ. טענה זו התקבלה על ידי ועדת הערר בהחלטתה.
ועדת הערר נתנה החלטתה בהתבסס על כתבי הערר, כתב התשובה והמסמכים שהומצאו לה והחליטה כי ניתן לידון בערר על פי הטענות והראיות שהוגשו בכתב בלבד, על פי סמכותה מכוח תקנה 9(1) לתקנות התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (סדרי הדין והמנהל בועדת הערר) התשפ"א – 2020, לאחר שמצאה כי אין בבירור העררים בדרך זו כדי לפגוע בעשיית הצדק בעיניינם של הצדדים.
יתר על כן, המערערת צרפה לתיק המוצגים כנספח 4 "פרוטוקול וועדה", אלא שמדובר בפרוטוקול דיון בפני ועדת ערר בהרכב אחר בעיניין עררים של חברה אחרת, חברת כ.מ. סלאמה יזמות עסקית בע"מ ולא בעיניינה של המשיבה.
...
אין בידי לקבל גם טענתה זו של המערערת.
" [ההדגשה אינה במקור – א.ו.]
לא למותר לציין, כי טענה זו של המערערת, כפי שהועלתה בעיקרי הטיעון – לא הועלתה עוד בסיכומי המערערת, והמסקנה המתבקשת היא כי המערערת חזרה בה מטענתה זו.
הנה כי כן, ספק גדול אם המערערת העלתה טענה זו בעניין ההוצאות הקבועות של המשיבה בשנת 2019, בפני ועדת הערר.
סוף דבר:
הערעור נדחה, על כל חלקיו.
