מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הריסת בניין קיים והקמת בניין חדש במקומו

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

(ב) ההיטל יחושב כלהלן – (1) בקרקע – בשל נכס גובל, שבעת התחלת הסלילה היה קרקע בלבד, ישולם על ידי בעל הנכס הגובל, היטל המגיע לפי שטח קרקע בלבד; (2) בבניינים – לפי שטח הקרקע, כולל הקרקע שעליה עומד הבניין, וכן לפי שטח הבניין; (3) בבניין שהוא בית דירות – לכל דירה המשמשת למגורים, לפי שטח הדירה ושטח הקרקע, כולל שטח הקרקע שעליה עומד הבניין; (4) במשטחים – המשמשים לתעשיה או למלאכה או להחסנה וכיוצא בזה, לפי שטחם, כולל שטח הקרקע שעליה הם מצויים; (5) אם לאחר התחלת הסלילה הוגשה בקשה להיתר בניה, יחויב בעל הנכס הגובל בהיטל לפי המפורט בפסקות (2) עד (4), שיעור ההיטל יהיה לפי המפורט בהיתר הבניה; (6) בתוספת בניה – נוספה בניה לנכס גובל לאחר התחלת הסלילה, יחויב בעל הנכס הגובל בהיטל בעד הבניה הנוספת, לפי שטח הבניה הנוספת, כפי שיפורט בהיתר הבניה והכל בכפוף לתשלום בעבר לפי חוקי עזר קודמים; (7) בבניה מחדש – נהרס ביניין קיים, לאחר התחלת הסלילה והוקם ביניין חדש במקומו, יחויב בעל הנכס הגובל, בעד הבניה החדשה, בהפרש שבין שטח הבניה החדשה, ובין שטח הבניין שנהרס, בהתאם למטרת השמוש בנכס והכל כפי שיפורט בהיתר הבניה.
...
מטעם זה בלבד, אינני מקבל את טענת הקיזוז של העיריה בעניין היטל הסלילה עבור קפלן 28, אולם זאת מבלי לדחות את טענות העיריה לגופן, ומבלי שדחיית טענת הקיזוז בתיק זה תקים השתק עילה כנגדה.
סוף דבר לפני סיום אציין כי הסכומים שנפסקו לטובת התובעת שוערכו לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.
לאור כל האמור לעיל, התוצאה הינה כלהלן: הנתבעת 1, העיריה, תשלם לתובעת סך של 37,275 ₪ כערכם היום.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לאחר התחלת הסלילה, אם נוספה בניה לנכס או נהרס בנין קיים והוקם ביניין חדש במקומו, יחויבו בהיטלים בעד תוספת הבנייה או בעד הבניה החדשה, מי שהם בעלי הנכסים הגובלים בעת הבניה.
...
סיכומו של דבר - מצאתי כי התקיימו עילות חיוב לפי חוקי העזר הרלוונטיים, וזאת נוכח קביעותיה של מהנדסת העיר, המהווה את הגורם המקצועי הרלוונטי לעניין.
לפיכך מסקנתי היא שהחלטת המשיבה לחייב את העותרת בהיטל סלילה, תיעול ושצ"פ נשוא דיוננו הינה סבירה ואין מקום להתערב בה. לא מצאתי בטעונים האחרים שהובאו מטעם מי מהצדדים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של ענין (ראו: רע"א 20/15 פרץ נ' ורטיס (18.1.2015); רע"א 6509/14 זפט נ' יעקב (3.11.2014)); רע"א 69/12 משה נ' גוהרי (21.3.2012)) - לרבות טענת העותרת כי הימנעות המשיבה מלמסור פרטים לגבי היקף הנכסים הקיימים בעיר מהם נדרש חיוב בהיטל שצ"פ, מעידה כי המשיבה כלל לא הוציאה חיובים בגין רובם המוחלט של הנכסים הקיימים בעיר שאינם בבעלות נישומים בעלי כיס עמוק; טענת המשיבה לפיה העותרת הרחיבה את השימוש בנכס ואף ביצעה שימוש אסור ללא היתר ובניגוד לדין בשטחים הציבוריים הגובלים בו – עובדה המקימה עילה עצמאית נפרדת לתשלום בהיטלים; השוני בין חוות דעת של הצדדים לעניין היטל השצ"פ – טענות אלו דומה כי נזנחו תוך כדי ניהול ההליך וממילא אין בהם כדי לשנות ממסקנותיי.
העתירה אפוא נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה המועד בו קם החיוב בהיטל סלילה בהתאם לדין הנו תאריך התחלת העבודה לסלילת הכביש או המדרכה, לפי הענין, כפי שקבע המהנדס, או לאחר התחלת הסלילה, אם נוספה בניה לנכס או נהרס בנין קיים והוקם בנין חדש במקומו.
...
מן האמור לעיל אני מגיע למסקנה כי, היה זה בסמכותה של העירייה להוציא את דרישת החיוב בגין ייתרת היטלי ביוב ואספקת מים העותרת חייבת בתשלום היטל ביוב והיטל אספקת מים בסך של 1,553,413 ₪ האם העותרת חייבת בתשלום היטל שטחים ציבוריים פתוחים - בסך כולל של 454,316.08 ₪ טענות העותרת העותרת טענה כי, לא מתקיימת עילה לחיוב הנכס בהיטל שצ"פ שכן לא הוכח אילו עבודות בוצעו ולא נקבע כי השצ"פ מיועד לשמש את הנכס.
המסקנה אם כן, טענות העותרת כנגד החיוב בהיטלי שצ"פ נדחות, לא היתה הרחבת חזית ובוצעו עבודות הקמה בפארק גן הפקאן המצדיקות השתת החיוב.
לסיכום על העותרת לשלם היטלי פיתוח בהתאם לפירוט הבא: • היטל סלילה - בסך כולל של 3,171,016.05 ₪; • היטל ביוב - בסך כולל של 997,962.98 ₪; • היטל אספקת מים - בסך כולל של 555,450.26 ₪; • היטל תיעול - בסך כולל של 1,238,287.76₪; • היטל שטחים ציבוריים פתוחים - בסך כולל של 454,316.08 ₪; העותרת תישא בהוצאות המשיבה בסכום של 35,000 ₪ שישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק דין זה, מכאן ואילך יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למעד התשלום המלא בפועל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

אם לאחר התחלת הסלילה, נוספה בנייה לנכס חייב בהיטל, או נהרס ביניין שהיה קיים על הנכס והוקם ביניין חדש במקומו, ישלמו הבעלים של הנכס בעת הבנייה היטל בעד תוספת הבנייה לפי חוק עזר זה".
...
כך נקבע גם בעע"מ 912/08 מישור הבונים בע"מ נ' עיריית הרצליה (נבו, 8.7.10 להלן: הלכת מישור הבונים), תוך התייחסות לעניין לרר: "31. גם בעניין זה אני סבור, כי יש לאמץ את קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה אכן דובר בכביש ישן, מציפוי אספלט, אשר נועד לתנועה של כלי רכב ומשכך העירייה יכולה הייתה - עוד מהבעלים הקודמים של המגרש - לגבות היטל סלילה בגינו.
אשר על כן, נדחית גם הטענה המאוחרת בעניין "היררכיית הזכויות". לאור כל האמור לעיל יש לקבוע כי משהתקיימה עילת חיוב בהיטל סלילה לראשונה, בעת שאיגוד הערים החזיק בנכס והעירייה לא דרשה ממנו ולא גבתה ממנו היטל סלילה, הרי שהעירייה מנועה מלגבות את ההיטל מרשות הכבאות גם בגין פעולות של סלילה שנעשו לאחר שרשות הכבאות קיבלה את הנכס לרשותה.
סוף דבר – העתירה מתקבלת ועל כן הנני מורה על בטלות דרישת התשלום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעה של מכבי שירותי בריאות [להלן: "מכבי בריאות"] להשבת היטלי פיתוח בגין הקמת ביניין מרכז רפואי ברח' הופיין אליעזר 13 חולון במקרקעין הידועים כגוש 6746 חלקה 395, וגוש 6746 חלקה 420.
סעיף 5(ד) לחוק העזר לחולון [תעול] התשס"ח-2008 הורה: "אושרה בקשה להיתר בניה בעבור בניה חדשה תחת ביניין שנהרס וששולם בעדו חיוב ראשון, יחויב ההיטל בשל הבניה החדשה על בסיס שטחה בנכוי שטח הבניה שנהרס כאמור". סעיף 4(א)(1) לחוק העזר לחולון [ביוב] התשס"ג-2002 הורה: "... נהרס ביניין קיים, כולו או חלקו, ונבנה ביניין חדש במקומו, יחושב ההיטל לצורך הבניין החדש לפי ההפרש שבין שטח הבניין החדש לבין שטח הבניין שנהרס, ואשר בעדו שולם היטל לפי חוק עזר זה או עפ"י חוק עזר לחולון [ביוב] התשכ"ה-1965.
...
ב"כ התובעת הדגיש בעמ' 33 לפרוטוקול שורות 16-18: "טענתנו היא, שעשינו עבודות פיתוח בסכום של 562,000 ₪, ושילמנו היטלי פיתוח מלאים, וכאשר בהיטלי הפיתוח נכללות כל העבודות בחלקה הציבורית הזאת, כולל הכיכר, ולכן מדובר בתשלומי כפל". דין התביעה בעניין החזר הוצאת הפיתוח בסך 562,000 ₪ - להידחות.
סוף דבר התביעה הכספית בעניין סעיפים 22(3), 22(4), 22(5) לתביעה – נדחית.
לאור התוצאה, שבמהלך בירור התביעה הושבו ע"י הנתבעות לתובעת חלק מהסכומים שנתבעו, ומנגד נדחו עתירות 22(3), 22(4) ו-22(5) לתביעה, ובהתחשב בכך שמינוי מומחי ביהמ"ש התייחס בעיקר לעתירות 22(3), 22(4), ו-22(5) שנדחו, הנני מורה כדלקמן: התובעת תשיב לנתבעות את הסכומים ששילמו כשכ"ט למומחי ביהמ"ש שמונו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד ההחזר בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו