הריון נוסף בסמוך לחזרה מחופשת לידה

בשלהי הריונה באוג' 2011 או בסמוך הציבה הנתבעת בתחנה עובד נוסף.

הפן הנורמאטיבי: סעיף 9 (ג) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") קובע איסור לפטר או ליתן הודעה מוקדמת על פיטורים לעובדת בחופשת לידה ועד 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה (כיום הממונה על עובדת נשים מטעם משרד הכלכלה), אשר לא יתיר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון.

בדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון מס' 15 (הצעות חוק 2629, י"ח בסיון התשנ"ז, 23.6.1997, בעמ' 393) נכתב כך: "... כן מוצע להאריך את תקופת איסור הפיטורים החל על המעביד בתקופת חופשת הלידה או בתקופת החופשה ללא תשלום, למשך ארבעים וחמישה ימים נוספים, ובכך להבטיח את זכותה של העובדת לחזור לעבודתה בתום החופשות האמורות (ההדגשה שלי – ו.ו.ל)

...

סוף דבר: התביעה נדחית ביחס לרכיבים: הפסד השתכרות לאחר הפיטורים.

הנתבעת תשלם לתובעת בגין הרכיבים המפורטים מטה: בגין הפרת חוק עבודת נשים: 40,200 ₪.

הנתבעת תשלם שכ"ט עו"ד התובעת בסך 12,000 ₪.

טענתה העיקרית של המערערת היא כי אולצה להתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתה בסמוך לאחר שובה מחופשת לידה.

המערערת מפנה לתכתובות פנימיות שהוגשו כראיות (דוגמאת מיסמך ההיוועצות עם עורך הדין שצוטט לעיל), מהן עולה כי סורנטינו החליט על החזרתה לתנאי הסכם 2005 עוד במהלך חופשת הלידה שלה, ומבלי להמתין לשמוע את עמדתה (כדוגמא נוספת הפניתה להודעת דוא"ל ששלח סורנטינו למזכירת המכון ביום 9.1.12, בה כתב בין היתר "הצבת הלוח שעות החדש יחול, הכי מאוחר, אחרי התקופה (על פי חוק) של ה - 60 ימים (או שאם לא, אחרי ה - 37 ימים ללא תשלום!!!)").

ההיבט המשפטי סעיף 9(ג)(1א) לחוק עבודת נשים קובע כי "לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההעדרות, כאמור בפיסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה...". סעיף זה מרחיב את ההגנה על נשים בהיריון במישור הזמן גם לתקופה מוגנת של 60 יום לאחר תום חופשת הלידה, מתוך מטרה "למנוע מהמעביד לסכל את שובה של העובדת לעבודתה, להבטיח את זכותה של העובדת לחזור לעבודתה בתום חופשת הלידה ועל ידי כך ליתן לה היזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב בעבודה ולהוכיח את יכולותיה גם לאחר ההעדרות הממושכת מהעבודה" (ע"ע (ארצי) 627/06 אורלי מורי - מ.ד.פ ילו בע"מ (16.3.08); להלן: עניין מורי; כן ראו את בג"צ 7000/08 אנריאטה לוי נ' שר הבטחון (7.6.10); ע"ע (ארצי) 16117-07-10 ישראלה חסון רביקוביץ' - M3 ישראל בע"מ (19.12.13)).

...

אשר לטענה בדבר שיעור פיצויי ההלנה שנפסקו על ידי בית הדין האזורי - לא מצאנו הצדקה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, התואם את נסיבות המקרה.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, נדחות כל טענות המערערת מלבד טענתה לחוסר תום לב בניהול משא ומתן לקראת ההסכמה על מתכונת 2012.

המשיב ישלם למערערת פיצוי בסך של 20,000 ₪ (נכון להיום), וכן הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪.

דיון והכרעה נקדים אחרית לראשית, ובפתח הכרעתנו נציין, כי מחומר הראיות שנפרש בפנינו לרבות עדויות הצדדים, התקבלה תמונה עגומה ביותר ביחס לו זכתה התובעת בסמוך לפני מועד חזרתה הצפוי מחופשת לידה.

העובדה שהוגשה בקשה נוספת לממונה שתתיר את פיטוריה, מחזקת כמובן את מסקנתנו כי לנתבעת לא היתה כל כוונה להמשיך ולהעסיק את התובעת לאחר שובה מחופשת לידה והצעדים השונים שבהם נקטה, מחזקים זאת.

מטעם זה, וכן נוכח ההכרה בקושי – הנובע מהדעות הקדומות כאמור – למצוא עבודה חלופית תוך כדי ההיריון, בחר המחוקק להקנות הגנה מיוחדת כנגד פיטורי נשים בהיריון, וזאת במסגרת חוק עבודת נשים".

...

כאמור לעיל, מצאנו כי אין הצדקה לסטות מגובה הסכום שנפסק בעניין רמה וכי ראוי להחילו גם ביחס לפיצוי הבלתי ממוני מכוח חוק השוויון.

אחרית דבר לאור האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מהיום סך של 40,000 ₪ בגין הפרת חוק עבודת נשים; 40,000 ₪ בגין הפרת חוק השוויון ו- 40,000 ₪ בגין התנכלות (סה"כ 120,000 ₪).

בנוסף, ולאור התוצאה אליה הגענו, תשלם הנתבעת לתובעת השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

התובעת ילדה ביום 30.7.18 ויצאה לחופשת לידה אשר הייתה אמורה להסתיים ביום 12.11.18 (להלן – ההיריון הראשון) אולם התובעת ביקשה להאריך את חופשת הלידה בשלושה חודשים נוספים עד ליום 1.2.19.

טענות הצדדים לטענת התובעת, כעולה מהראיות הן התובעת והן המעסיק מאשרים כי התובעת מיד לאחר חופשת הלידה הייתה בחל"ת עד ליום 1.2.19 והייתה אמורה לחזור לעבודה במועד זה, אלא שהתובעת נקלטה להריון בהיותה בחל"ת. התובעת מוסיפה וטוענת שבפועל, היא עדיין נחשבה עובדת של בית הקפה והמעסיק ראה בתובעת לאורך כל התקופה בה שהתה בחל"ד, חל"ת, שמירת הריון ושוב חל"ד כעובדת לכל דבר ועניין וכך אף רשם בשלושה אישורי העסקה.

התובעת לא הציגה כל תעוד רפואי בסמוך למועד שלטענתה החלה שמירת ההיריון – 1.2.19, דהיינו השבוע הששי להריונה.

...

לאור האמור, קבענו שב"יום הקובע" התובעת הייתה "עובדת" ויש לקבל את תביעתה.

ערים אנו לכך שלא צורפו על ידי התובעת מסמכים בכתב מזמן אמת אולם לאור אופי עבודת התובעת (ברמנית ועבודה במשמרות), והיותה אם חד הורית לשני פעוטות בגילאים צמודים סבורים אנו שלא הבינה את הצורך בתיעוד בכתב בזמן אמת וכן לא הייתה צריכה לאור הסכמתו של המעסיק בשיחה ביניהם.

סוף דבר אשר על כן ועל יסוד קביעותינו לעיל, התביעה מתקבלת.

במהלך חופשת הלידה בשל ההיריון הקודם, נקלטה התובעת להיריון נוסף (נשוא דיון זה), ונזקקה פעם נוספת לשמירת היריון (ועל כך אין חולק).

בדיון המוקדם מיום 5/4/22 הייתה הסכמה על פיה "התובעת תשוב ותפנה למעסיקה משרד החינוך, ותבקש לקבל מיסמך שבו ייכתב כי באופן עיקרוני אילו התובעת לא הייתה נכנסת להריון בסמוך לסיום חופשת הלידה שהחלה ביום 10.8.18, היא הייתה חוזרת לעבודה בסוף חופשת הלידה שלה הייתה זכאית בהתאם לחוק, וזאת בפרק זמן שלא היה פוחת מפרק הזמן המינימאלי שעל המעסיק לקבלה בסיום חופשת הלידה ואף זאת בהתאם להוראות חוק עבודת נשים. לאחרשהתובעת תמציא אישור זה, ככל שיינתן, יודיע הנתבע עמדתו בתיק בהיתחשב גם בטענת ההתיישנות הקיימת בתיק". הפלוגתות בתיק: האם במועד היציאה לשמירת היריון בהיריון הנוכחי עונה התובעת על הגדרתה כ"עובדת".

זאת כפי שצויין במפורש במכתב שנכתב על ידי משרד החינוך לב"כ התובעת, ושצוטט לעיל, על פיו: "...באופן עיקרוני עם סיום תקופת חופשת לידה הראשונה מרשתך הייתה זכאית לשוב למשרת עובדת הוראה לכל הפחות לתקופה המוגנת כקבוע בחוק עבודת נשים תשי"ד-1954 (60 ימים + חודש הודעה מוקדמת)". מכיוון שהתובעת יצאה לחופשת לידה עקב ההיריון הקודם בין 10/8/18 ועד 22/11/18, הרי שהתקופה המוגנת הנה מיום 23/11/18 ועד 23/2/19, שבה חובה היה על משרד החינוך לראות בה כעובדת.

...

כיוון שמיום 1/1/19 הייתה זכאית התובעת לגמלת שמירת היריון לו הייתה עובדת, לפיכך, ומשמדובר בתקופה המוגנת בה היא זכאית להמשיך ולקבל זכויות כעובדת, הרי שמ-1/19 ועד סוף התקופה המוגנת - 23/2/19 עונה התובעת על האמור בסעיף 58 לחוק, ויש לראותה כמי שזכאית לגמלת שמירת היריון בגין תקופה חלקית זו. סוף דבר: לאור האמור – התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבע ישלם לתובעת גמלת שמירת הריון מ- 1/1/19 ועד 23/2/19.