הריגה וסיכון חיי אדם בנהיגת טרקטורון

בגין אירועים אלה הורשע העותר בבית המשפט המחוזי בעבירות אחדות – הריגה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה בזמן פסילה, גרם נזק לאדם ולרכוש, נהיגה ללא ביטוח, נהיגת טרקטורון בכביש, הסעת נוסע על טרקטורון ונהיגה בטרקטורון ללא קסדה.

...

סבורני, כי ועדת השחרורים סמכה את ידה על נתונים שגויים בחלק משיקוליה, נתנה משקל יתר לחומרת העבירה ולעברו התעבורתי של העותר ולא איזנה כראוי בין מכלול השיקולים הרלוונטיים לנסיבות הקונקרטיות של המקרה עסקינן ובעיקר להליך הטיפולי המשמעותי שעבר העותר.

מענה לכך, מצאתי במכתבה של המעסיקה מיום 17.2.15, שהוגש לעיוננו במהלך הדיון על ידי ב"כ העותר, לפיו, ידוע למעסיקה, כי רישיון הנהיגה של העותר נפסל למשך 12 שנה והוא "יועסק כאיש אחזקה בחצר משאיות החברה". מכל המקובץ לעיל עולה, כי הוועדה נתנה משקל מכריע לחומרת העבירה ולא איזנה כראוי בין שיקול זה לבין ההליך הטיפולי שעבר העותר, השינוי בתובנה שלו לגורמים שהובילו אותו לביצוע העבירה וחרטתו הכנה; הוועדה לא הייתה ערה לשינוי בנסיבות שהיוו את הבסיס להחלטתה הקודמת של הוועדה ובעיקר לכך, כי העותר עבר קבוצת טיפולית בנושא עבירות תעבורה, כי העותר הגיע להסדר לתשלום הפיצוי ועומד בו, כי המידע בעניינו הוא ישן וכי הוא יעבוד לא בנהיגה אלא כאיש תעסוקה.

אשר על כן, אנו מקבלים את העתירה ומורים על שחרורו המוקדם של העותר.

הפסיקה אליה הפניתה המאשימה בשני דיונים שאוחדו, עפ"ת 63834-12-17 מדינת ישראל נ' שיבלי (עציר) ועפ"ת 5808-01-18 שיבלי (עציר) נ' מדינת ישראל (13.2.18), המשיב הורשע בבית משפט קמא בעבירות של נהיגה בפסילה, וללא רישיון נהיגה תקף, כשבעברו הרשעה בעבירות של הריגה, הפקרה לאחר פגיעה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, ניסיון לחבלה בכוונה חמירה, מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, נהיגה בזמן פסילה ועוד, בגינן נדון ל-9 שנות מאסר, ו-12 שנות פסילה.

זאת לאחר שהמשיב נהג בטרקטורון, בערב יום כיפור, ופגע בילדה בת 9.5, שרכבה על אופניה, נימלט מהמקום, איבד שליטה על האופנוע, היתהפך, ולאחר מכן ברח רגלית ונלכד.

...

במקרים רבים הנסיבות שלפני אכן היו יכולות להוביל להשתת מאסר בפועל, אולם לאחר ששקלתי היטב את מכלול הנסיבות שלפני, אני סבורה שיש מקום לאמץ את המלצת קצינת המבחן ולהעדיף לנאשם ענישה שיקומית.

לא בלי התלבטות, והגם שהנאשם נהג בפסילה שהושתה עליו במסגרת תיק פלילי חמור, אני סבורה, נוכח הרצון שמבטא הנאשם והמאמצים שעושה לסייע לעצמו, שיש לעודדו להשתלב בהליך שיקומי שיסייע לו למנוע את הישנות העבירות.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מחדשת את המאסר המותנה, בן 6 חודשים, מתיק שמספרו 60287-09-16, מיום 20.2.17, למשך שנתיים נוספות.

בע"פ 9559/09, 9670/09 מדינת ישראל נ' שיבלי (30.11.10) נדחה ערעור על חומרת העונש שהושת על המערער בגין הרשעתו בעבירות של הריגה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפקרה לאחר פגיעה ובעבירות נוספות.

המערער נהג בערב יום הכיפורים בטרקטורון ופגע בילדה אשר רכבה על אופניה בכביש הסמוך לבית כנסת ביישוב.

בבואי לקבוע מיקומו של הנאשם במיתחם הענישה אני נותן דעתי לאמור בע"פ 6755/09 אלמוג נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.11.09) בו עמד בית המשפט העליון (כב' השופט הנדל) על שלושה שיקולים אשר על בית המשפט להנחות את עצמו בבואו לגזור את דינו של נאשם שבנהיגתו הרשלנית גרם למותו של אדם: "נדמה שקיימים שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות. האחד, ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עיקרון קדושת החיים והן משקולי הרתעה. השני, בדרך-כלל הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמאטיביים. השלישי, אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות" (ההדגשה לא במקור-צ.ק).

...

אחר כל הדברים האלה אני קובע מתחם ענישה כדלקמן : 7-11 שנות מאסר בפועל .

התוצאה היא כי בניגוד לאמור בגזר הדין ובגיליון ההרשעות הקודמות, ריצה הנאשם 14 ח' פסילת רישיון נהיגה בניכוי 30 ימים פסילה מנהלית, כך שבפועל הוא ריצה תקופת פסילה רצופה של 13 ח' זאת בניגוד לאמור בגזר הדין.

לאחר ששקלתי כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים : 10 שנות מאסר בפועל.

למקרה מסוג זה יפים דבריו של השופט טירקל בע"פ 1456/01 חליל חדד נ' מ.י. לאמור: "חיי אדם הם ערך מקודש בחברתנו. המעשה שעשה המערער הוא ביטוי קיצוני של זילזול בערך זה. עליו ועל עוברי עבירה כמותו, לשאת בעונש המרבי הקבוע בחוק, אלא אם נמצא צד זכות המצדיק הקלה בעונש". ביטוי נוסף לזלזול בחיי אדם ובהתנהגות פורעת חוק יש לראות בכך שהנאשם נהג בטרקטורון ללא ביטוח.

בת.פ. 1144/07 מ.י. נ' אסעד שיבלי ומוחמד שיבלי הוטלו על נאשם שהורשע בהריגה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, מעשה פזיזות והפקרה לאחר פגיעה, נהיגה בזמן פסילה, 12 שנות מאסר מתוכן 9 שנים בפועל ופסילה ל-12 שנים וכן פיצוי בסך של 50,000 ₪.

...

ערעור שהגיש הנאשם לביהמ"ש העליון נדחה וביהמ"ש ציין כי לנוכח הקטל בכבישים אין מנוס מלהעדיף את גורם ההרתעה.

למקרה מסוג זה יפים דבריו של השופט טירקל בע"פ 1456/01 חליל חדד נ' מ.י. לאמור: "חיי אדם הם ערך מקודש בחברתנו. המעשה שעשה המערער הוא ביטוי קצוני של זילזול בערך זה. עליו ועל עוברי עבירה כמותו, לשאת בעונש המרבי הקבוע בחוק, אלא אם נמצא צד זכות המצדיק הקלה בעונש". ביטוי נוסף לזלזול בחיי אדם ובהתנהגות פורעת חוק יש לראות בכך שהנאשם נהג בטרקטורון ללא ביטוח.

בת.פ. 1144/07 מ.י. נ' אסעד שיבלי ומוחמד שיבלי הוטלו על נאשם שהורשע בהריגה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, מעשה פזיזות והפקרה לאחר פגיעה, נהיגה בזמן פסילה, 12 שנות מאסר מתוכן 9 שנים בפועל ופסילה ל-12 שנים וכן פיצוי בסך של 50,000 ₪.

...

ערעור שהגיש הנאשם לביהמ"ש העליון נדחה וביהמ"ש ציין כי לנוכח הקטל בכבישים אין מנוס מלהעדיף את גורם ההרתעה.