הריגה והחזקת סכין שלא כדין בהסדר טיעון

כתב האישום מספר כי בהמשך לכך, בדירה, לאחר שנאשם נעצר על ידי המישטרה, הוא "החל לידפוק את ראשו בקיר שבסלון הדירה, ולאחר שהשוטר ביקש ממנו להרגע, איים הנאשם כי "הוא ידקור את העצור בתא העצורים בתחנה". בהמשך לאמור איים על השוטר בכך שאמר לו: "אם אתה גבר תוריד אזיקים אני אראה לך". בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירות של הפרת הוראה חוקית, החזקת סכין שלא כדין, ואיומים.

ביום 30.1.2022 הודה הנאשם, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע בעבירות כמפורט לעיל; לא היתה הסכמה בין הצדדים ביחס לעונש.

עם אמצעי מדגים לוקח סכין מהמטבח, מאיים עליה באמצעות הדגמה של הסכין על גרונו שיהרוג אותה ואת עצמו".

...

ראו לעניין זה את קביעת בית המשפט העליון בעניין פלוני, שם נקבע כך:" פצעים נפשיים נוטים להגליד באיטיות, בניגוד לעיתים – לפצעים גופניים, ויש שאינם מגלידים לעולם. הנזק הנפשי, אם כן, עשוי להיות חמור ועוצמתי ואין כל מקום להקל בעונשו של מי שבמעשיו גרם אך (או בעיקר) לנזק כזה". על כן, אני קובע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנא היא לפחות ברמה הבינונית.

במסגרת רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.2016) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש נגד גזר הדין שניתן בעניינו.

לאור האמור לעיל, ובהיקש ממנו, ולנוכח ריבוי העבירות היחסי בפרשה זו ובשים לב למשך התקופה בה אימלל הנאשם, באורח פלילי, את שאדיה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה כאן, ביחס לכלל העבירות המתוארות בכתב האישום, נע בין 15 חודשי מאסר בפועל, ועד 30 חודשי מאסר.

רקע כללי: הנאשם הורשע – על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, שניתנה במסגרת הסדר טיעון דיוני ללא הסכמות לעניין הטיעונים לעונש – בבצוע עבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי הוראות סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

מדובר, כאמור, בנאשם בן 40 שנים בעל עבר פלילי מכביד, הכולל הרשעה בבצוע עבירת הריגה משנת 2007 שבגינה נשפט הנאשם למאסר בפועל ממושך.

...

בית המשפט נעתר לבקשה והורה על קבלת תסקיר שירות המבחן, תוך שציין כי אין בהחלטה משום קביעה כלשהי באשר לעונש הראוי במקרה זה (שם, עמ' 6 שורה 22 ואילך).

אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין ענישה צופה פני עתיד בצירוף ענישה נלווית לבין שמונה חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (א) מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, את העבירה בה הורשע.

כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם שלפני נותן את הדין בגין העבירות כדלקמן: · תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בנגוד לסעיף 382 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977; · תקיפת בת זוג, בנגוד לסעיף 379 ביחס עם סעיף 382 (ב)(1) לאותו חוק.

מיד לאחר מכן, איים הנאשם על המתלוננת, כי אם תתלונן במישטרה, יהרוג ויחסל אותה.

מכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן: גיליון רישום פלילי של הנאשם (ת/1) – לחובת הנאשם, הרשעות, אשר חלקן חוזרות ונישנות, בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב; פריצה לרכב בכוונה לגנוב; גניבה מרכב; מבצע עבירה; החזקת סם לצריכה עצמית; ביצוע עבודות ללא היתר; החזקת אגרופן או סכין שלא כדין; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; איומים; העלבת עובד ציבור; תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו; ניסיון לתקיפת שוטר; גניבת רכב; התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה; פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה; החזקת מכשירי פריצה; שבל"ר ונטישה באותו מקום; הפרת הוראה חוקית; חבלה חמורה; פריצה לרכב; מסחר ברכב או חלקי רכב גנובים; אי מניעת פשע; תמונות חבלה של המתלוננת (ת/2); תעודה רפואית של המתלוננת (ת/3).

...

במקרה דנן, מדובר בשני אישומים שבכתב האישום המתוקן דומים במהותם; מדובר בשני אירועי אלימות בהם תקף הנאשם את רעייתו; בפרק זמן קצר יחסית; ולכן, מוצא בית המשפט, כי יש מקום להיעתר לעמדת ההגנה, ולקבוע מתחם אחד בגין שני האירועים.

כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על סמך הודאתו בכתב אישום מתוקן (מיום 28.3.2023) בעבירות שעניינן איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ודרישה באיומים של רכוש, לפי סעיף 404 רישה לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הנאשם שאל את המנעולן מי הזמין אותו, בעוד להב הסכין נוגע בעור גרונו, והכריח אותו להיתקשר במצב "רמקול". המנעולן היתקשר אל א' והיא הודיעה שהיא מגיעה למחסן, והנאשם אמר באיום "אה א[], אני הורג אותה". כאשר א' וידיד שלה הגיעו לכיוון המחסן, תקף הנאשם את המנעולן באופן שהצמידו לקיר בחדר המדריגות, תפס אותו מגרונו והצמיד לגרונו את הסכין, כשהוא מאיים על א' בשפה הרוסית ואומר לה: "אל תתקשרי למישטרה או שאני אוריד לו את העין שלו". בתגובה אמרה א' בעברית וברוסית שלא תתקשר למישטרה, ואז הלך הנאשם אחורנית והסכין נפלה ממנו, אך כשניגש להרימה, נימלט המנעולן מהמקום.

בהמשך, נימסרה הודעה על גיבוש הסדר טיעון, והנאשם הודה בכתב האישום המתוקן, לאחר שהותר לו לחזור בו מהכפירה בכתב האישום המקורי, והתיק נדחה לשמיעת הטיעונים לעונש.

...

לאור המקובץ לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן, ברכיב הענישה האופרטיבי העיקרי נע בין 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל לבין 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

כאמור, ולאחר ששוכנעתי כי הנאשם עומד בהוראת החוק שמאפשרת חריגה ממתחם העונש ההולם לקולה, ולאחר שמצאתי לאמץ את האמור בתסקירים מטעם שירות המבחן בהקשר זה, נותרה השאלה עד כמה יש להקל בדינו של הנאשם לעומת ספו התחתון של מתחם העונש שנקבע, לאור הצלחת הליכי השיקום.

לאור כל האמור, ולאור הצלחת הליך השיקום עד כה והסיכויים הגבוהים להמשך הצלחתו, מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן, ובאשר לקביעת הפיצויים סברתי כי נכון שהם ייקבעו עבור המתלונן, משהוא זה שהיה נפגע העבירה, אולם בסכום שאינו מכביד יתר על המידה, בנסיבות הכוללות.

כתב האישום המתוקן והסדר הטיעון הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות אלימות, איומים וכליאת שוא כלפי מי שהייתה בת זוגו במועד הרלוואנטי, צעירה כבת 19, המשרתת בצה"ל (להלן: המתלוננת או נפגעת העבירה), כמפורט להלן: לפי האישום הראשון, בתאריך 19.7.2023 בשעה 16:00, יצאה המתלוננת מהבסיס צבאי בו שירתה והמתינה בתחנת אוטובוס סמוכה.

בהמשך לכך, הגיע למקום מגוריה בנגוד לצוו שפוטי, איים עליה שאם תהיה עם גבר אחר 'ישחט אותה ואותו', לאחר מכן צבט אותה, ירק עליה ואיים כי יהרוג אותה.

עפ"ג (מרכז) 4833-07-23 פלוני נ' מדינת ישראל (21.4.2024) – המערער הורשע על יסוד הודאתו, בעבירות איומים, תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, תקיפת בת זוג , החזקת סכין שלא כדין וחבלה במזיד ברכב.

...

ב"כ המאשימה טענה כי ממכלול האירועים נמצאנו למדים כי הנאשם ביצע את העבירות ללא מורא, בגלוי, מול אזרחים, כאשר לכל אירוע ואירוע מתלווה אלמנט של השפלה, הקטנה, הפיכת המתלוננת לכלי בידו, תוך שהוא זה ששולט בה ובסיטואציה, אין לה דרך לברוח והוא יכול לעשות בה כרצונו.

נוכח הפגיעה הגבוהה בערכים המגונים, העובדה כי מדובר בחמישה אירועים שונים ולאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות ומדיניות הענישה הרווחת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם למסכת העבירות בענייננו נע בין 22 ל- 44 חודשי מאסר בפועל.

בשקלול הנתונים התוצאה היא שאני קובעת את עונשו של הנאשם במרכז מתחם הענישה ומטילה עליו את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס. מאסר מותנה למשך 7 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, למשך 3 שנים מסיום מאסרו.