אין חולק, כי בכתבה נפלה טעות בכך ששמו של התובע צוין כמי שעקב אחר המנוחה, וידא את זהותה והודיע על כך לרוצח, כאשר בפועל מי שעשה פעולות אלו היה אדם אחר;
עם זאת אין חולק, כי נגד התובע הוגש כתב אישום בגין סיוע להריגת המנוחה ועבירות בנשק, וכי בסופו של דבר הורשע התובע (במסגרת הסדר טיעון) בקשירת קשר לחטיפת המנוחה, ונדון לכ-14 חודשי מאסר בפועל.
במסגרת הכתבה סופר סיפורה של המנוחה, וכיצד הגיעה לכפר יאסיף תחת שם בדוי, תוך נתוק קשריה מהעבר, על רקע אלימות במשפחה.
התובע, שהיה עצור עד תום ההליכים, סיים לרצות את עונשו באותו יום שבו הוצג הסדר הטיעון וניתן גזר הדין.
ניתן היה כמובן לדבר על לשון הרע, אילו יוחסו המעשים הללו (מעקב, וידוא זהות, דיווח לרוצח) למי שאין לו יד ורגל באירועים או למי ששמו שורבב לכתבה בטעות; אולם כאשר המעשים יוחסו בטעות למעורב שלישי בשרשרת אירועים שהסתיימה במותה הטרגי של המנוחה, הרי שלטעמי הטיעון שלפיו מדובר בלשון הרע אינו אלא שימוש ציני בהוראות החוק.
מעדותו של הכתב, לעומת זאת, עלה, כי שידורי הכתבה באתר נענע10 הניבו "רווחים" מצטברים של כמה מאות שקלים בלבד, על פי מספר הצפיות בכתבה, זמן הצפייה, והתשלום של 2 סנט על כל צפייה שמתקבל מחברה חיצונית שעוסקת בשילוב הפרסומות בתכנים (ראה לעניין זה עדותו של הכתב, עמ' 19 לפרוטוקול, שורה 33 ואילך, והטבלה שבה פירוט הנתונים, נספח 11 לתצהירי הנתבעים).
...
אין חולק, כי בכתבה נפלה טעות בכך ששמו של התובע צוין כמי שעקב אחר המנוחה, וידא את זהותה והודיע על כך לרוצח, כאשר בפועל מי שעשה פעולות אלו היה אדם אחר;
עם זאת אין חולק, כי נגד התובע הוגש כתב אישום בגין סיוע להריגת המנוחה ועבירות בנשק, וכי בסופו של דבר הורשע התובע (במסגרת הסדר טיעון) בקשירת קשר לחטיפת המנוחה, ונדון לכ-14 חודשי מאסר בפועל.
הוצאות המשפט
כאמור, מצאתי כי דין התביעה להידחות.
רק משום כך שאכן נפלה שגגה ביחס לתובע בפרסום הכתבה, ושגגה זו הייתה יכולה להימנע בנקל אילו נעשתה בדיקה ראויה של העובדות טרם פרסום הכתבה, מצאתי שלא לחייב את התובע בהוצאות הנתבעים, למרות שתביעתו נדחית.
סוף דבר:
התביעה נדחית.
