מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הריגה בהסדר טיעון - קשרי חברות שהסתיימו במוות

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט נ' הנדל: מונח בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (תפ"ח 55905-01-16, כבוד השופטים ד' סלע, ד"ר מ' רניאל וא' לוי), בגדריו הורשע המערער, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הריגה ונידון ל-15 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה ופצוי להורי המנוח בסך 180,000 ש"ח. הסדר הטיעון קבע טווח ענישה של 12-16 שנות מאסר.
בראשית מרץ 1998 הגיע המערער לביקור בישראל וחידש את קשריו עם האשה.
כתוצאה מכך נהרג המנוח.
כמובן, החברה אינה יכולה להשלים עם תופעה כזו ואין מנוס מהטלת מאסר לתקופה ממושכת.
טרם סיום ובמישור הכללי, אעיר שניים, הקשורים זה לזה.
...
סוף דבר – הייתי מציע לחברי לדחות את הערעור על חומרת עונש המאסר ולהעמיד את הפיצוי על סך של 125,000 ש"ח. יתר ההוראות בגזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, לרבות עונש המאסר המותנה שהוטל, הינן בתוקף.
השופט נ' סולברג: אני מסכים עם דברי חברי, השופט נ' הנדל, כי דינו של הערעור להידחות.
סבורני, כי משיצא תיקון 113 לאוויר העולם לפני למעלה מ-6 שנים (ביום ז' בטבת תשע"ב (2.1.2012)), ישנו צורך דחוף לפרוע את השטר, במיוחד כשניכר מאז ב'שטח' שוב ושוב הצורך ב'סינכרון' תיקון 113 עם הסדרי-טיעון.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הם אינם משתתפים באירועים חברתיים ומסתגרים בביתם, מצב העומד בפער לתחושת השייכות ולקשרים המשפחתיים החזקים והמשמעותיים עם בני משפחתם המורחבת שאפיינו אותם קודם למותו של המנוח.
בנסיבת אלה כשמדובר בשני אחים נורמאטיביים, כאשר המנוח עומד ליד הארוסה שאינה מעוניינת בו, זה מצב לא פשוט וצריך להתייחס למצב הנפשי של הנאשמים בחברה שבה הם חיים.
הפסיקה שאותה הגישה המאשימה עוסקת במקרים בהם הוגשו כתבי אישום בגין רצח ובהכרעת הדין או בהסדר טיעון כתב האישום תוקן לעבירת הריגה.
יפים לעניין זה דברי כב' השופט נ' סולברג בע"פ 64/77/10 מינליק נ' מדינת ישראל (18.7.12): "המערער נטל חייו של אדם על רקע ויכוח ומחלוקת על לא-כלום. מעשה חמור ביותר, ותוצאתו - אין קשה ממנה. בית המשפט המחוזי עמד בגזר דינו על ההסלמה הנמשכת של ארועי אלימות במקומותינו, מעין זה הנידון עתה, ועל כך שבתי המשפט מצוּוים להחמיר בענישה, כאחד האמצעים למיגור התופעה, לשם הרתעה. מעשהו הנורא של המערער בהחלט מצדיק הטלת עונש מאסר לתקופה ממושכת... העיקר הוא בדקירה קטלנית שכזו, במוות סתמי של אדם צעיר, בשכוֹל שנגזר על הוריו, וכאב עד סוף ימיהם. חיים שנגדעו מחייבים ענישה הולמת". וראו גם דברי כב' השופט רובינשטיין בע"פ 6162/10 כבאז נ' מדינת ישראל (11.6.13): "המקרה שבפנינו הוא מסוג המקרים המעידים על הקלות הבלתי נסבלת של נטילת חיי אדם במדינת ישראל, ואין צורך להביא ראיות הרבה כי מקרים אלה הפכו, למרבה הצער, לחזון נפרץ במחוזותינו. במקרה דנן מחלוקת של מה בכך... הסתיימה בתוצאה שאין קשה הימנה – נטילת חיי אדם. למותר להכביר מלים בדבר נעלותו של עיקרון קדושת החיים, ועל הפוגע בו לדעת כי יהיה צפוי לענישה מחמירה, מחמירה מאוד". במסגרת הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שלעבירה לא קדם תיכנון והיא בוצעה באופן ספונטאני.
...
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-13 ועד 18 שנות מאסר בפועל.
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, אך בחלקו הנמוך יחסית של המתחם, לצד עונש מאסר מותנה ופיצוי משמעותי למשפחת המנוח.
סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 1: 14 שנות מאסר בפועל, שמניינן מיום מעצרו, 7.11.18.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 15.11.16, לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות בתיק, הודיעו הצדדים לבית המשפט על הסדר טיעון, שלפיו יחזור בו הנאשם מכפירתו, ויודה בכתב אישום מתוקן בשנית, בעבירה של הריגה, וכן בעבירה של שבוש מהלכי משפט.
הסדר הטיעון הושג לאחר שמיעת דברי בית המשפט, ויצוין כבר עתה, בתמצית, כי הטעם היסודי לעריכתו הוא הבנת הצדדים כי מצד אחד אין מקום להסתפק בהרשעת הנאשם בעבירה של גרימת מוות בהתרשלות, כגירסת הנאשם לאורך ההליך המשפטי; ומצד שני אין מקום להרשעת הנאשם בעבירת רצח, וזאת לנוכח מכלול הנסיבות, ובמרכזן העובדה שמדובר בדקירה אחת, ובמיקום הדקירה.
עובדות אלה נוסחו בקפידה רבה, ב"כ הצדדים התייחסו אליהם רבות בטיעונם, ומן הראוי על כן להביאן כלשונן: הנאשם הוא בן דודו של מני דבוש (להלן:"דבוש") ונימצא בקשרי חברות עם שי קלדרון (להלן:"קלדרון") ועם ספיר גוטר (להלן:"גוטר") (להלן יחד: "חבריו של הנאשם").
...
הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה אנו סבורים שיש להביא בחשבון את הודיית הנאשם, החל מתחילת ההליך המשפטי שבפנינו, כאחראי לדקירתו הקטלנית של המנוח.
אנו מחייבים את הנאשם בתשלום פיצויים בסך 258,000 ₪ להורי המנוח.
חקירה זו הייתה בין שתי חקירות מתועדות, ובסופה של אותה חקירה בלתי מתועדת שינה העד מגרסתו הראשונה ומסר גרסה המפלילה במישרין את הנאשם 2, מני דבוש, גרסה שהופרכה בסופו של דבר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לאחר מכן, הגיע הנאשם לבית הוריה של המתלוננת וצעק לה שתפתח את הדלת וכן איים עליה בכך שיהרוג אותה.
במסגרת הסדר הטיעון בו הודה הנאשם, לא הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העונש, ובטרם נשמעו הטיעונים לעונש, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן אשר יתבקש בין היתר לבחון את שאלת ביטול הרשעתו של הנאשם.
מצוין כי הנאשם שיתף על התקופה הקשה שעברה עליו ועל בני מישפחת מוצאו לאחר מות אביו ולאחר מכן מותו הפתאומי של גיסו, במסגרת אימונים בצה"ל. לדבריו, אירועים אלו היוו טריגר להתחלה של שתיית אלכוהול לא מבוקרת, שאפיינה את חייו.
הנאשם תיאר את הקשר הזוגי כתקין ונורמטיבי אשר התפתח שלא משידוך אלא כי אם מקשרי חברות קרובים.
בתסקיר מיום 10.1.13 עולה כי הנאשם סיים טפול נוסף באישפוזית במרכז לטפול בנפגעי אלכוהול וכי עתידה להיבנות עבורו תוכנית טפול במרכז זה ומשכך התבקשה דחייה נוספת למשך חודש.
...
בסופו של דבר שירות המבחן המליץ על העמדת הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך חצי שנה.
מכל המקובץ לעיל, הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור כל עבירת אלימות או איומים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

אין חולק, כי בכתבה נפלה טעות בכך ששמו של התובע צוין כמי שעקב אחר המנוחה, וידא את זהותה והודיע על כך לרוצח, כאשר בפועל מי שעשה פעולות אלו היה אדם אחר; עם זאת אין חולק, כי נגד התובע הוגש כתב אישום בגין סיוע להריגת המנוחה ועבירות בנשק, וכי בסופו של דבר הורשע התובע (במסגרת הסדר טיעון) בקשירת קשר לחטיפת המנוחה, ונדון לכ-14 חודשי מאסר בפועל.
במסגרת הכתבה סופר סיפורה של המנוחה, וכיצד הגיעה לכפר יאסיף תחת שם בדוי, תוך נתוק קשריה מהעבר, על רקע אלימות במשפחה.
התובע, שהיה עצור עד תום ההליכים, סיים לרצות את עונשו באותו יום שבו הוצג הסדר הטיעון וניתן גזר הדין.
ניתן היה כמובן לדבר על לשון הרע, אילו יוחסו המעשים הללו (מעקב, וידוא זהות, דיווח לרוצח) למי שאין לו יד ורגל באירועים או למי ששמו שורבב לכתבה בטעות; אולם כאשר המעשים יוחסו בטעות למעורב שלישי בשרשרת אירועים שהסתיימה במותה הטרגי של המנוחה, הרי שלטעמי הטיעון שלפיו מדובר בלשון הרע אינו אלא שימוש ציני בהוראות החוק.
מעדותו של הכתב, לעומת זאת, עלה, כי שידורי הכתבה באתר נענע10 הניבו "רווחים" מצטברים של כמה מאות שקלים בלבד, על פי מספר הצפיות בכתבה, זמן הצפייה, והתשלום של 2 סנט על כל צפייה שמתקבל מחברה חיצונית שעוסקת בשילוב הפרסומות בתכנים (ראה לעניין זה עדותו של הכתב, עמ' 19 לפרוטוקול, שורה 33 ואילך, והטבלה שבה פירוט הנתונים, נספח 11 לתצהירי הנתבעים).
...
אין חולק, כי בכתבה נפלה טעות בכך ששמו של התובע צוין כמי שעקב אחר המנוחה, וידא את זהותה והודיע על כך לרוצח, כאשר בפועל מי שעשה פעולות אלו היה אדם אחר; עם זאת אין חולק, כי נגד התובע הוגש כתב אישום בגין סיוע להריגת המנוחה ועבירות בנשק, וכי בסופו של דבר הורשע התובע (במסגרת הסדר טיעון) בקשירת קשר לחטיפת המנוחה, ונדון לכ-14 חודשי מאסר בפועל.
הוצאות המשפט כאמור, מצאתי כי דין התביעה להידחות.
רק משום כך שאכן נפלה שגגה ביחס לתובע בפרסום הכתבה, ושגגה זו הייתה יכולה להימנע בנקל אילו נעשתה בדיקה ראויה של העובדות טרם פרסום הכתבה, מצאתי שלא לחייב את התובע בהוצאות הנתבעים, למרות שתביעתו נדחית.
סוף דבר: התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו