מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הרחבת עבודה והגנה על עובדים שהתלוננו

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 4 לחוק ולכן התובע לא זכאי להגנת חוק הגנה על עובדים כאמור, בהתאם לסעיף 4 לחוק, יש צורך בהתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים, על מנת להעניק לעובד את ההגנה מכוח חוק הגנה על עובדים: האחד, הגשת התלונה בתום לב; השני, הגשת תלונה על הפרת חיקוק במקום העבודה, ובמעסיק צבורי – הגשת תלונה בגין פגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין; השלישי, הגשת התלונה לרשות שמוסמכת לבדוק אותה או לחקור אותה.
כפי שפירטנו בהרחבה, במסגרת פסק הדין, מצאנו כי המניעים לזימון התובע לשימוע הראשון היו עינייניים, בשל תיפקודו המקצועי והניהולי הלקוי, ובנסיבות העניין קבענו כי דין התביעה לפצוי מכוח חוק הגנה על עובדים – להדחות.
...
יתר רכיבי התביעה – דינם להידחות.
התביעה שכנגד שהגישה החברה – נדחית.
נוכח התוצאה אליה הגענו, תשלם הנתבעת לתובע בגין הוצאות משפט סך של 25,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

] בפרשת אברג'ל דן בית הדין הארצי בהרחבה בפרשנות דרישת תום הלב הקבועה בסעיף 4(1) לחוק וקבע, כי עובד יעמוד בדרישת תום הלב אף אם בסופו של יום נמצא כי תלונתו אינה מוצדקת או אמיתית, אך מאידך עליו לנקוט באמצעים סבירים על מנת להווכח שמדובר בתלונה שיש בה ממש: "...מתוך לשון החוק ועל פי הפסיקה הקיימת ניתן להצביע על שתי נקודות המשליכות על איתור "נקודת האיזון" והבנת המשמעות של מושג "תום הלב" הנידרש מן העובד על פי סעיף 4 לחוק, בעת הגשת התלונה וכתנאי לקבלת ההגנות מכוחו.
הינה כי כן, על מנת שעובד שהגיש תלונה כנגד מעסיקו במקום עבודה פרטי יחסה תחת צילו של חוק הגנה על עובדים, עליו להוכיח תחילה התקיימותם של שלושה תנאים – הגשת התלונה נעשתה בתום לב; התלונה הוגשה על הפרת חיקוק במקום העבודה או בקשר לעבודת העובד או בקשר לעסקו או לפעילותו של המעסיק; התלונה הוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונה או לבדוק או לחקור בעיניין המשמש נושא התלונה.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בסכום של 30,000 ₪; פיצוי בגין הפרת חוק לשון הרע, בסכום של 10,000 ₪.
תביעות התובע לתשלום פיצוי מכח חוק הגנה על עובדים ופיצוי בגין עוגמת נפש – נדחות.
הנתבעת תשלם את הוצאות התובע בסכום של 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 7,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

כמו כן אמר בית הדין הארצי בע"ע 502/05 אסף גרטי - מדינת ישראל - משרד הפנים מיום 25/7/06 כי: " הגדרת חושף מעשים בלתי תקינים והמגבלות על "חשיפת שחיתויות" – סעיף 2 לחוק ההגנה על עובדים מגדיר מיהו העובד הזכאי להגנה מכוח החוק, כך: "...עובד... שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד אחר של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור". הגנת החוק ניתנת רק לעובד המגיש את התלונה בתום לב..
מעבר לצורך נציין עוד כי על פי הפסיקה, אפילו אם הפיטורין היו שלא כדין, (מה שלא ננקבע כאן), לא בהכרח הסעד הניתן הוא סעד של החזרה לעבודה, ובית הדין ייתן סעד של השבה לעבודה רק אם ראה כי הענקת פיצויים בלבד לא תהיה צודקת , וכי בית הדין יביא בחשבון את השפעת הצוו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע (כעולה מסעיף 3(א) לחוק ההגנה על עובדים).
לפיכך, ולמרות התקופה הארוכה בה עבד המבקש, וההערכה המקצועית לה זכה במהלך השנים ולמרות טענותיו שפורטו לעיל בהרחבה, במצב שנוצר, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, ואין מקום להחזירו לעבודה.
...
אעפ"כ בנסיבות העניין – כולל הטענות הנוספות שהועלו לעניין התנהלות המבקש ביחס לעובדים, אווירת הפחד והחשדנות וכולל התסיסה שהגיעה לאחר גילוי המכשיר – לא מצאנו מקום להתערב בקביעת המשיבה כי מדובר ב"אירוע מחפיר" המצדיק הליך פיטורין שלא על דרך של בי"ד משמעתי.
למען הסר ספק יצויין כי אף לא מצאנו כל פגם אחר לכאורה בהליך השימוע המצדיק את התערבות בית הדין.
סוף דבר: הבקשה לסעד זמני – נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

קבלת התובע לעבודה- במעמד אירעי הנתבעת סקרה בהרחבה את ההסכמים הקבוציים החלים עליה בהם נקבעה תקופת העסקה של עובדים אירעיים.
הטענה להפרת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל תקין), תש"ז-1977 התובע טוען, כי הנתבעת הפלתה אותו בתנאי עבודה, כאשר היא לא הגנה עליו מפני היתנכלות שחוה מצד חבריו לעבודה עקב הגשת התלונה, לא עזרה לו ולא הפסיקה את החרם והקלה על סבלו.
...
עוד שוכנענו כי לא קיים קשר בין תלונת התובע ואי קבלתו קביעות בנתבעת וכי ההחלטה בעניין זה ניתנה במסגרת הפררוגטיבה של הנתבעת ומטעמים ענייניים.
אשר על כן, תביעת התובע לפיצויים לפי חוק השוויון ולפי חוק הגנה על עובדים – להידחות.
כמו כן, ומשלא נפל פגם בפיטוריו, דין תביעתו להשבה לעבודה ולתשלום שכר ממועד פיטוריו ועד להשבה לעבודה- להידחות אף היא.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

[1: בהמשך להחלטת בית הדין מיום 27.4.2023, יוטעם כי לא מצאנו 'הרחבת חזית' בתגובת המדינה, לאור טענותיה בעיניין זה בבקשת הסילוק.
סעיף 2 לחוק ההגנה על עובדים קובע כי – "2 (א) לא יפגע מעסיק בעינייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור.
...
אמנם, נכון הוא כי הפרקליטות אף היא אחת מזרועות המדינה, אולם אין בכך כדי להביא למסקנה כי היא "המעסיק" של המשיבה לצורך תחולת החוק או "ממונה מטעם המעסיק", המוגדר בחוק ההגנה כ"מי שממונה מטעם המעסיק על ענייני עבודה של עובד מסוים או של כלל העובדים".
עיון בסעיף המקנה לבית הדין סמכות להעניק צווים מכוח החוק מחזק מסקנה זו, לפיה החוק מכיר בזיקה בלתי ניתנת להפרדה בין פעילותו של העובד לחשיפת שחיתות ואי סדרים, לבין ההגנה הניתנת לעבודתו בפועל.
מתן אפשרות כזו תפתח את הפתח לכל עובד מדינה אשר נתבע בנזיקין והמדינה החליטה שלא לייצגו או לא להעניק לו חסינות לפתוח ב'מסלול עוקף' מכוח חוק ההגנה על עובדים על מנת לזכות בצווים אותם הוא מעניק, באופן שלטעמנו אינו מתיישב עם לשון ותכלית החוק עליהן עמדנו לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו