הרחבת כיסוי ביטוח תכשיטים מחוץ לדירה

" סעיף 17 בפרק שכותרתו "פרק ג' – הרחבות" קובע: "תכולה מסוימת במבנה עזר הסמוך לדירה (מיועד לבתים פרטיים בלבד).

א. בגדים, חפצים אישיים ותכשיטים של המבוטח ובני משפחתו, יהיו מכוסים בהיותם מחוץ לדירה, כנגד כל הסיכונים הכלולים בפרק זה, למעט סיכון גניבה, אך לא בעת הימצאם ברכב כלשהוא, או בעת הימצאם בחו"ל. ב. הפצוי לפי סעיף זה מוגבל ל-5% מסכום ביטוח התכולה".

...

סוף דבר: לסיכומם של דברים, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,425 ₪ ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאותיו של התובע בסך של 1,464 ₪ אגרת בימ"ש בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרות ועד ליום התשלום המלא בפועל וכן בסך של 300 ₪ הוצאות העדה.

בכל הנוגע לרכיב השכ"ט, בהתחשב בסכום התביעה ובתוצאה אליה הגעתי, תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחה מינימלי בלבד בסך של 929 ₪.

אל מול זאת, חברת הביטוח יכולה לבחור משיקוליה שלה כן להרחיב את הפוליסה (וראו לעניין זה תקנה 2 לתקנות הפיקוח על עסקי הביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), תשמ"ו-1986) כך שתכלול גניבת חפצים אישיים מחוץ לדירה ו/או מהרכב בהיותו בחניה, או אז המבוטח כן יהא זכאי לשיפוי, אולם אין הדבר בגדר חובתה לעשות כן, ולתמחר בהתאם (ראו והשוו תק 68112-01-17‏ ‏ דב נסיס נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ (30/07/2017) – באותו מקרה היה כסוי מורחב "זהב" שכלל כסוי בטוחי מורחב מסוג "כל הסיכונים" לתכשיטים ושעוני יד גם ברכב).

...

משתנאי הפוליסה ברורים לגבי הסייג לאחריות לגניבת חפצים הנמצאים מחוץ לדירה, וכל שכן לכל סיכון לחפצים הנמצאים ברכב, דינה של התביעה להידחות.

על כן, ולנוכח האמור לעיל, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.

התובע הוא המבוטח בפוליסה (הרשומה על שם פרץ רותי) אשר אין מחלוקת שהיתה בת תוקף במועד האירוע נשוא התביעה, כמו גם שאין מחלוקת שבוצעה הרחבתה לכסוי בטוחי לתכולה מחוץ לדירה, בין היתר, למחשב נייד.

הביטוח מורחב לכסות תכשיטים וחפצים אישיים של המבוטח ובני משפחתו, בהיותם מחוץ לדירה, בכפיפות לסעיף 4.

...

דיון והכרעה אקדים ואומר, כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את המסמכים שהוגשו לתיק והתרשמתי מעדויותיהם – הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה.

הסבר זה תמוה בעיני שכן בנסיבות אלה, משעמד התובע על כך שבידי הנתבעת אסמכתאות מהן עולה גרסה עובדתית שונה מזו לה הוא טוען אודות הארוע וכאשר במכתב הדחיה נכתב מפורשות כי הדרישה נדחית מאחר שמדובר בארוע גניבה מהרכב, סביר היה שהתובע ימהר להעמיד את הדברים על דיוקם לפי גרסתו שלו.

אני מורה אפוא על דחיית התביעה.

מתחת לכותרת הרחבת "כל הסיכונים" לתכשיטים צוין ברשימת הביטוח כדלקמן: "בהתאם ובכפוף לתנאי הפוליסה הגדרותיה וחריגיה, סעיף 11 לפרק 5 מכסה אובדן או נזק פיזי, שיגרמו לתכשיטים ודברי הערך (כהגדרתם בפוליסה) השייכים למבוטח או לאחד מבני משפחתו, בעת הימצאם בדירה או באופן אירעי מחוצה לה, עד לסך 50,000 ₪ בשטח הגאוגרפי בלבד". רשימת הביטוח מתייחסת גם לתכשיט ששוויו עולה על 20,000 ₪ ואת התנאים הדרושים להחלת הפוליסה עליו.

...

לאור כל האמור לעיל, ביהמ"ש, קובע שהנתבעת הפרה את התחייבויותיה כלפי התובע והפחיתה מסכום הפיצוי שמגיע לו בגין תכשיטיו שנגנבו סך של 20,300 ₪.

תביעת התובע לפיצוי בגין מנעול ביתו נדחית בהעדר הוכחה.

סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן: סך של 20,300 ₪ כאמור בסעיף 23 לעיל.

(ו) לא זו בלבד אלא שהחתמת העידה כי: "כל הסיכונים מרחיב את הכסוי הבסיסי שזה גם בדירה אובדן, ומחוץ לדירה גם את הכסוי אובדן" (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 22-23).

ראה גם ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ וע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ. תת-ביטוח (א) לטענת הנתבעת ביטחה, לבקשת התובעת, תכשיטים בערך של $86,000, אך על-פי הודאתה היו בדירה תכשיטים נוספים מהחנות בסך $100,000 (שאלה ותשובה 18 נ/1א' ו-ב', ועמ' 7 לפרוטוקול, שורות 12-13), ועל-כן מדובר במצב של ביטוח חסר כהגדרתו בסעיף 60 לחוק חוזה הביטוח.

...

(ד) לעדותו של סוכן הביטוח לא הרביתי להתייחס לא מפני שנחה דעתי ממנה אלא מפני שלא ראיתי צורך לעשות כן וממילא לא היה בה רוב תועלת.

(ה) לאור האמור לעיל, אני סבורה כי למקרה כזה התכוון המחוקק בהעניקו שיקול הדעת על-פי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח ובדעתי להפעילו, אך לפנים משורת הדין רק על-ידי הכפלת הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

לא נותר לי אלא להיתלות באילנו הגבוה של כבוד הנשיא שמגר (כתוארו אז) בעניין ישר בעמ' 770 אשר כלשונו: "לא ייתכן שכל מעייניהם של חברת הביטוח או של הסוכן הפועל בשמה יוקדשו להגדלת הקף המבוטחים המתקשרים עמם, לקביעת גובה הפרמיה ולגבייתה, לצימצום חבויותיה במסמך החוזי ולניסיונות להשתחרר מעול קיומן, משאלו התגבשו עקב היתרחשות האירוע הביטוחי". הטבעת הוערכה ב-$58,000 ועל-פי ערך הדולר ביום האובדן ערכה עלה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, על סכום התביעה (סעיף 25 לסיכומי התובעת), ועל-כן הנני מחייבת הנתבעת לשלם לתובעת 237,916 ש"ח בתוספת כפל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.1.2000 ועד לתשלום המלא בפועל, הוצאות משפט וכן שכר טירחת עורך-דין בשיעור 20% בתוספת מע"מ. ניתן היום, ט' בסיוון תשס"ב (20.5.2002), במעמד הצדדים.