מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הקצאת נחלות: עיכוב ביצוע פסק דין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 31796-06-16 גרוסמן נ' מילר ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט יונתן אברהם התובעת יהודית גרוסמן ע"י ב"כ עוה"ד תמיר בר זאב נ ג ד הנתבעים .1 יצחק מילר .2 מרים מילר נתבעים 1-2 ע"י ב"כ עו"ד יואל הלל .3 זהבה שחורי (פקטה) .4 מירון - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ פסק דין - מתוקן
לטענתה, אף מהרישא להחלטת בית המשפט העליון (ע"א 315/99) בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 17.11.98 (נספח 7 לתביעה) עולה, כי הנכס דנן היה חלק מעזבונו של המנוח ולפיכך הנו חלק מעזבון המנוחה.
לטענתה, במסגרת בר"מ 3296/10 צופית מושב עובדים נ' משה גרינפלד אישר בית המשפט העליון את קביעתו של בית המשפט המחוזי אשר פסק, כי יש להכיר בחברותו של אדם מכוח תקנה 2א הנ"ל, וזאת על אף שהמושב לא הקצה לאותו אדם נחלה, אלא משק עזר בלבד.
...
במסגרת אותם הליכים נקבע כי המנוח הוריש את כל זכויותיו לאחותו הנ"ל. כן נקבע כי אמם של הנתבעות הורישה את עזבונה בחלקים שווים לתובעת ולנתבעות 2-3, היינו, שליש לכל אחת מהנ"ל. התוצאה היא כי לתובעת הועברו שליש מן הזכויות בעזבונו של המנוח.
לאור סדרי הירושה שנקבעו, ההסכמה הדיונית והכרעתי במחלוקת בתיק זה כאמור לעיל, מתקבלת התביעה וניתנים בזאת הסעדים הבאים: אני נעתר לסעד הראשון המבוקש בתובענה ומצהיר בזאת כי לתובעת זכות לקבל שליש מן הזכויות שהיו למנוח במגרש 51 הנ"ל. על יסוד ההסכמה הדיונית שהובאה לעיל, אני נעתר גם לסעד השני המבוקש בתובענה, ומצהיר בזאת כי ההסכם שנחתם בין הנתבע 1 לנתבעת 4 לגבי מגרש 51 מבוטל.
אני מחייב את הנתבעים 1-2 לשלם לתובעת הוצאות משפט (לרבות שכ"ט עו"ד) בסכום כולל של 20,000 ₪.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בכל 75 התצהירים הושמטה הצהרה בדבר "העידר זכויות בנחלה או במשק עזר על פי חוזה או בכל דרך אחרת" וכן הושמטה הגדרת התא המשפחתי.
ביום 14.12.2020 הגישה המשיבה ערעור על פסק הדין ויחד עימו את הבקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה המונחת לפניי.
זאת, בשל טיבו של המיכרז שעניינו בהקצאת מגרשים לבניה, והוראותיו הקובעות לוח זמנים מפורט לבניית יחידות הדיור על ידי הזוכים בו. בנסיבות אלה, המשך הליכי המיכרז, לאחר סווגם מחדש של המשיבים עלול להקשות, ואולי אף למנוע, את השבת המצב לקדמותו ולהביא לידי כך שהדיון בעירעור יהיה תאורטי.
...
נקבע כי הטעות נעשתה בתום לב מלא, ואף לא מתוך זלזול וכי מדובר בפרשה ייחודית בשל מהות הטעות, תום הלב, עוצמת ועומק הפגיעה במשיבים ובראשם המשיבה 1 מהנצחת הטעות, בעוד שבשלב התחלתי זה של הליכי המכרז אין בתיקון הטעות כדי לפגוע בעקרונות דיני המכרזים, ועקרון השוויון בכלל זה. עוד מצא בית המשפט לקבל את הטענה כי אין למשיבה 1 זכות עמידה בהליך זה. לפיכך, הורה בית המשפט לרשות לאפשר למשיבים להגיש תצהיר מתוקן שיאפשר השתתפותם במכרז כמחוסרי דיור.
נימוקי הבקשה לטענת הרשות יש להיעתר לבקשה משום שמאזן הנוחות נוטה לטובתה.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 31796-06-16 גרוסמן נ' מילר ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט יונתן אברהם התובעת יהודית גרוסמן ע"י ב"כ עוה"ד תמיר בר זאב נ ג ד הנתבעים .1 יצחק מילר .2 מרים מילר נתבעים 1-2 ע"י ב"כ עו"ד יואל הלל .3 זהבה שחורי (פקטה) .4 מירון - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ פסק דין
לטענתה, אף מהרישא להחלטת בית המשפט העליון (ע"א 315/99) בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 17.11.98 (נספח 7 לתביעה) עולה, כי הנכס דנן היה חלק מעזבונו של המנוח ולפיכך הנו חלק מעזבון המנוחה.
לטענתה, במסגרת בר"מ 3296/10 צופית מושב עובדים נ' משה גרינפלד אישר בית המשפט העליון את קביעתו של בית המשפט המחוזי אשר פסק, כי יש להכיר בחברותו של אדם מכוח תקנה 2א הנ"ל, וזאת על אף שהמושב לא הקצה לאותו אדם נחלה, אלא משק עזר בלבד.
...
סבורני כי דין טענת ההתיישנות להתקבל.
שעה שמצאתי כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות הרי שאיני נדרש ליתר הטענות לגופה של התביעה.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בלא לגרוע מהאמור, בית המשפט הבהיר כי הגם שתביעתם של המשתכנים נגועה במידה מסוימת של חוסר תום לב בכל זאת יש לקבלה, וזאת לנוכח האנטרס הצבורי הגלום בתוצאה זו: "כעולה מהראיות, חלק מהתובעים חשדו בגביית הכספים האסורים, אך בכל זאת בחרו להיתקשר בעיסקה. לדבריהם, מתוך הבנה שזו דרכם היחידה לזכות בהקצאת מיגרש ולבנות את ביתם במושב. התובעים גם חתמו על תצהירים, שבמסגרתם הצהירו כי לא שילמו לאגודה או למי מטעמה כספים נוספים מעבר להוצאות הפיתוח המאושרות, דבר שלא תאם את המציאות. למרות האמור, לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי האנטרס הצבורי הרחב, החורג מגבולותיו של מקרה זה, מחייב את השבת הכספים לתובעים - המשתכנים בהיותם המונע היעיל של עיסקאות מסוג זה". (פסקה 201 לפסק הדין).
"העובדה כי ביצוע פסק דין לתשלום כסף יגרור אחריו מכירת נכס כלשהוא, אינה יכולה, לכשעצמה, לשמש הצדקה לעיכוב ביצוע" (רע"א 214/88 טוויל נ' דויטש, פ"ד מד (3) 752 (1988)); וכלל זה מקבל משנה תוקף בעניינינו, כאשר נחלתו של עו"ד עמיר משמשת לדבריו כנכס מסחרי, כך שעל פניו מימוש העיקול הרובץ על המקרקעין אינו כרוך בנזק שאינו בר פיצוי (להבדיל מדירת מגורים למשל) (ראו: עניין פלוני, פסקה 7 וההפניות שם).
...
בלא לגרוע מהאמור, בית המשפט הבהיר כי הגם שתביעתם של המשתכנים נגועה במידה מסוימת של חוסר תום לב בכל זאת יש לקבלה, וזאת לנוכח האינטרס הציבורי הגלום בתוצאה זו: "כעולה מהראיות, חלק מהתובעים חשדו בגביית הכספים האסורים, אך בכל זאת בחרו להתקשר בעסקה. לדבריהם, מתוך הבנה שזו דרכם היחידה לזכות בהקצאת מגרש ולבנות את ביתם במושב. התובעים גם חתמו על תצהירים, שבמסגרתם הצהירו כי לא שילמו לאגודה או למי מטעמה כספים נוספים מעבר להוצאות הפיתוח המאושרות, דבר שלא תאם את המציאות. למרות האמור, לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי האינטרס הציבורי הרחב, החורג מגבולותיו של מקרה זה, מחייב את השבת הכספים לתובעים - המשתכנים בהיותם המונע היעיל של עסקאות מסוג זה". (פסקה 201 לפסק הדין).
סופו של דבר, בית המשפט הורה על חיוב האגודה, חברת השיווק, מזיג ועו"ד עמיר, יחד ולחוד, בפיצוי המשתכנים בסכום כולל של 1,746,000 ש"ח (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 31.8.2015) וכן בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובות ובתשובות לתגובות נחה דעתי כי דין שלוש הבקשות לעיכוב ביצוע להידחות; ואבאר.
סוף דבר התוצאה היא שהבקשות לעיכוב ביצוע נדחות.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' אברבנאל) בעת"מ 17820-06-22 מיום 30.1.2023, בגדריו ביטל בית המשפט את החלטת רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י או המבקשת) שלא להקצות למשיבה 1 (להלן: המשיבה) זכויות במיגרש מגורים במושב בית זית (להלן בהתאמה: המיגרש ו-המושב), והורה לה לקבל החלטה חדשה בעיניין.
המשיבה 2 היא בעלת נחלה במושב, והמשיבה (ילידת שנת 1999) היא בתה.
בתוך כך נטען, בין היתר, כי סכויי העירעור "קלושים"; כי מאזן הנוחות נוטה לטובתן, שכן המבקשת לא טענה דבר ביחס לנזק בלתי הפיך שייגרם לה אם לא יעוכב פסק הדין, בעוד שעיכוב הבצוע יגרום להן לנזק כספי, שכן המחיר שיצטרכו לשלם לרמ"י בעד הזכויות במיגרש, וכן עלויות המימון בגין העסקה הולכים ועולים ככל שהזמן חולף.
...
לאחר עיון בפסק דינו של בית משפט קמא, בבקשה ובתגובת המשיבות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
המשיבות לא חלקו על כך שבמשך כעשור הן לא פעלו כדי לקדם את רישום הזכויות במגרש, כך שקשה לקבל את טענתן כי כתוצאה מעיכוב הביצוע כעת (וככל שרמ"י תחליט בסופו של דבר להקצות את הזכויות במגרש למשיבה) ייגרם להן נזק ממשי שיש בו כדי להטות את מאזן הנוחות; ומכל מקום, הנזקים שעלולים להיגרם להן, לשיטתן, הם נזקים כספיים, כך שאם הערעור ידחה המדובר בנזק בר פיצוי (השוו למשל לעע"מ 5409/18 רשות מקרקעי ישראל נ' סלימאן, פסקה 9 (7.8.2018); ע"א 589/10 עיריית הוד השרון נ' ניר שיתופי – אגודה ארצית שיתופית להתיישבות, פסקה 17 (12.4.2010)).
אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא, במובן זה שהמבקשת לא תחויב לקבל החלטה החדשה בעניינה של המשיבה עד להכרעה בערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו