הקפאת תשלומים בכרטיס אשראי

כל העיסקאות המפורטות בכתב האישום בוצעו באמצעות כרטיסי אשראי, בדרך של "גיהוץ ידני" שאינו מאפשר בדיקה מקדימה מול חברת כרטיסי האשראי ואישורה את העסקה מראש; עקב מחירם הגבוה של שואבי האבק היו מקרים בהם הסוכנים הציגו לצרכנים אפשרות לשלם את הסכום בפריסה רחבה מאוד של תשלומים ולעתים אף דחיית התשלומים או "הקפאתם" – מבלי שיש לנאשמת 1 יכולת או סמכות לסכם זאת עם הצרכנים או להבטיח להם הבטחות; אירעו אף מקרים בהם הסוכנים לא הסבירו לצרכנים בעל פה, מעבר לקבוע בהסכם, כי לשם בחינת האפשרות לשלם בפריסת התשלומים המובטחים הצרכנים נדרשים לפעול באופן עצמאי מול הבנקים או חברות האשראי ולהסדיר לעצמם מסלול תשלומים של אשראי לטווח ארוך, בהיתחשב ביכולתם הכלכלית ובהסכמת הבנק או חברת האשראי.

אישום 4 עניינו עסקת רוכלות בסך 9,000 ₪ משנת 2014 עם צרכנית ילידת 1954 בה נעשו על ידי סוכני הנאשמת 1, והנאשם 3 ביניהם, הפעולות הבאות: הסוכן החל למלא את פרטי העסקה (כולל מספר כרטיס אשראי) בהסכם חרף היתנגדות הצרכנית שטענה שברשותה מכשיר ישן שאין לה רצון להחליפו; הצרכנית חתמה על הסכם תשלום בעסקת קרדיט בת 24 תשלומים; הסוכן נטל עמו בצאתו את בית הצרכנית את שואב האבק הישן שלה ואמר לה שבהמשך יסופק מכשיר חדש; למחרת היתקשרה הצרכנית לנאשמת 1 ובקשה לבטל את העסקה, וכיוון שבמשך מספר ימים לא קיבלה מענה לפנייתה – ביטלה בסופו של דבר את עסקת האשראי; בהמשך גילתה הצרכנית שחשבונה חויב במלוא סכום הרכישה (שבוטלה) – 9,000 ₪.

...

למחרת החתימה על ההסכם התקשרה הצרכנית לחברת האשראי על מנת לברר את גובה הריבית בעסקת הקרדיט ולאחר שנאמר לה כי אין באפשרותה לשלם בקרדיט מעל 48 תשלומים נאלצה בסופו של דבר לגייס כספים על מנת לעמוד בתשלומים שכן אושרו.

בהינתן זאת, גם בהתחשב בכל הנסיבות לקולה שהציגו הנאשמים, ואף במדיניות החדשה הראויה שמטמיעה הנאשמת 1 (נע/1), נראה לי כי העונש שהציעו הצדדים לכתחילה כהסדר טיעון סגור בעניינם של שלושת הנאשמים אינו חמור כל עיקר ולמעשה יש בו כדי לעשות חסד עם הנאשמים, שלהתרשמותי עדיין לא הפנימו די הצורך את חומרת מעשיהם ומעשי הנאשמת 1.

הנה כי כן החלטתי לגזור על כל אחד מן הנאשמים את העונשים הבאים: · קנס בסך 50,000 ₪ שישתלם ב-60 תשלומים חודשיים, שוים ורצופים, החל ביום 10.7.2020 ובכל 10 בחודש שלאחריו.

השלישי - לטענת המבקשת, המשיב התרשל בכך שאִפשר לה להגיע לחבויות כה גבוהות בכרטיס האשראי ולא מִזער את הנזק באמצעות חסימת כרטיס האשראי, והכל למרות שהמשיב ידע על גובה הכנסותיה של המשיבה, שכן במעמד פתיחת החשבון אצל המשיב, צורפו דפי חשבון מן הבנק הקודם בו היה למבקשת חשבון.

בהחלטתו מיום 16.6.2020 קבע בית משפט קמא, כי פניית המבקשת למשיב להקפאה של תשלומי ההלוואה, אינה מתיישבת עם טענתה לאשם תורם של המשיב בעת שאִפשר לה להגדיל את מסגרת האשראי, שכן מחד גיסא, המבקשת מתרעמת כאשר המשיב אינו מאפשר לה להכנס לחובות נוספים, ומאידך גיסא, היא מתרעמת על כך שהוא אִפשר לה לעשות כן. עוד כתב בית משפט קמא בהחלטתו, כי אין מחלוקת בין הצדדים שהמבקשת לא שילמה 7 תשלומים קודם הגשת תביעת המשיב, וכן לא שילמה תשלום אחד עובר למשלוח מכתב ההתראה.

...

במצב דברים זה סבורני, שלא היה מקום להתנות את מתן הרשות להגן בהפקדת סכום שבָּרִי שהמבקשת לא תוכל לעמוד בו נוכח מצבה הכלכלי.

לכן, על מנת שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני המבקשת, מסקנתי היא, שיש מקום להפחית את גובה ההפקדה, כתנאי למתן רשות להגן ולהעמידה על סכום של 7,000 ₪.

התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני מקבל את ערעור המבקשת בחלקו, מבטל את החלטתו של בית משפט קמא מיום 21.7.2020 (לרבות החיוב בהוצאות המשיב), וקובע שחלף קביעת בית משפט קמא בהחלטתוֹ מיום 16.6.2020 (בפִסקאות 13-12), תינתן למבקשת רשות להתגונן מפני תביעת המשיב כנגד הפקדת סכום של 7,000 ₪ עד ולא יאוחר מתאריך 3.9.2020 (פגרת הקיץ כלולה במניין הימים).

כפי שתואר בכתב התביעה כתוצאה מהקפאת החשבון "הוראות קבע רבות הושבו למושכיהם, המחאות רבות למוסדות ולאנשים פרטיים הוחזרו למושכיהם בטענה כי החשבון חסום. תשלומים בכרטיסי אשראי שהוחזקו בידי שלוחי התובעת או היושב ראש נדחו והמחזיקים הובכו קשות ע"י המוכרנים" (סעיף 3 לכתב התביעה).

לטענתה, כל פעולה של החזרת המחאה, ביטול הוראת קבע או ביטול כרטיס אשראי מצדיקה פיצוי נפרד ללא הוכחת נזק.

...

האם פעולת משטרת ישראל להקפאת חשבון הבנק של התובעת, גבאי סוכנות לביטוח (2003) בע"מ (להלן: "המשיבה" או "התובעת") מכוח צו בית המשפט, אשר הוצא לבקשת המשטרה במסגרת חקירה פלילית, יכולה להוות עילה לתביעת לשון הרע? או שמא עומדות לפעולה זו ההגנות הקבועות במסגרת סעיפים 13(5) ו- 13(9) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965, ובהתאם דין התביעה להיות מסולקת על הסף? זוהי השאלה שלפניי.

בית המשפט השלום בראשון לציון נעתר לבקשה והוציא צו לפי סעיפים 32, 34 ו- 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 ומכוח הוראות סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס- 2000.

אולם בנסיבות ענייננו, ונוכח הוראה סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, אין מנוס מסילוק התביעה על הסף.

לסיכום לאור כל האמור לעיל ונוכח ההגנה הקבועה בסעיפים 13(5) ו-13(9) לחוק איסור לשון הרע, אני מוצאת כי דין הבקשה להתקבל, וכי דין התביעה להיות מסולקת על הסף.

בעדות ינובר לא ניתן הסבר לשאלה מדוע במהלך התקופה שמנובמבר 2020 ואילך לא גבתה התובעת את דמי השרות מכרטיס האשראי של הנתבעת, ולתשובתו נציגי התובעת שוחחו עם הנתבעת ובקשו כי הנתבעת תפרע את החוב במלואו, כאשר זה היה תוך כדי העבודה וניהול הקמפיינים, ובשל סרוב הנתבעת לשלם, נתן בעלי התובעת הנחיה לעצור את העבודה עימה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי שירותי השיווק לנתבעת הוקפאו בתקופת הסגרים שבסוף שנת 2020 ובתחילת שנת 2021, וחודשו בפברואר 2021, אולם לא ניתן הסבר מדוע לא נעשה שימוש בפרטי האשראי של הנתבעת, שהיו מצויים בידי התובעת, על מנת להמשיך ולגבות את דמי השרות במשך התקופה בה ניתן לה שירות בפועל.

...

הן ולדימיר והן **** העידו בפניי כי ההצעה שניתנה להם מפי אריה מצד התובעת, הייתה לתשלום דמי שירות קבועים של 1,500 ₪ לחודש לכל אחת מהחברות, כאשר לאחר שהשניים ביקשו מאריה שתהיה אפשרות להודיע על סיום מוקדם של ההסכם, נעתר אריה לבקשה בכפוף להגדלת דמי השירות לסך 2,000 ₪ לחודש לכל אחת מהחברות.

לנוכח המכלול המפורט לעיל, אני קובעת כי היה על התובעת לחייב את הנתבעת בסך של 2,000 ₪ לחודש, בצירוף מע"מ, לתקופה של 10 חודשים, כגרסת הנתבעת, ולא במלוא סכום התביעה.

לאור האמור התביעה מתקבלת בחלקה.

בהמשך נסקור את הרקע ואת הראיות בנושא זה. ביום 22.9.19 הסוכנת כתבה לתובעת הודעת מייל בזו הלשון (עמ' 67 למוצגי הסוכנת): "העלאת (כך במקור – מ.ב.) את הצעתו של המתכנן המשפחתי הפינאנסי, לבצע הקפאת הביטוחים, המשמעות, הוסברה בשיחה..." סמוך לפני חודש 12/19 התובעת נתנה לחברת האשראי הוראה לביטול הוראת הקבע לתשלום הפרמיה לביטוח החיים.

מטעמים השמורים עימה התובעת השמיטה את כל מה שהתרחש בתווך, קרי: שהתובעת היא זו שביטלה את אמצעי התשלום בכרטיס האשראי, ביוזמתה, וכי היא התבשרה על כך שהביטול בוצע ואף שמחה על כך. בכתב התביעה נטען בלשון סתמית שלא ניתן היה לבצע גבייה עקב "חסימה" של כרטיס האשראי, בלא שהתובעת טירחה לציין שהיא עצמה ביצעה את החסימה, ובלא שטרחה לטעון את כל הטענות שהעלתה בהמשך, כגון הטענה בדבר ההסכמה הנטענת בינה לבין המנוח, שלפיה המנוח היה אמור להמשיך לשלם את הפרמיה.

...

השיחות מאששות ומאשרות את מהלך העניינים שנלמד מתכתובת הווטסאפ בשנת 2019, קרי: העובדה שהתובעת ביקשה להפסיק את הפרמיה עקב קשיים כלכליים, ובפועל בסופו של דבר הפסיקה אותה (עמ' 81 – 82 למוצגי התובעת): "(הסוכנת): ... אני ממש מחר על הבוקר עושה את זה משימה ראשונה. אם הפוליסה חיה אני אגיש תביעה ממש מחר...

בסופו של דבר, התובעת ביטלה את התשלום מספר חודשים לאחר מכן – בלי ליידע את הסוכנת (עמ' 178 ש' 1 – 3) או לאפשר לה להציע לה הסדר של פריסה או הקטנת הפרמיה (עמ' 192 ש' 3 – 15).

לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.