הקפאת הליכים כנגד חברה בתאגיד

על הלכה זו חזר בית המשפט העליון במספר פסקי דין; ראו הדברים שנקבעו לאחרונה ברע"א 6737/20 הראל נ' ד"ר שלמה נס עו"ד ורו"ח, פסקה 33 (16.08.2021): "בפסיקה נקבע כי במקרים שבהם מדובר בתביעה של תאגיד, אזי התנאי השני – ידיעת התובע על העובדות המקימות את עילת התובענה – מיתקיים בעת שאורגן של התאגיד ידע, או היה יכול לדעת, את העובדות המקימות את עילת התביעה (..) ואולם, לצד זאת, בע"א 5017/92 מרכז הארגזים בע"מ נ' עוזר, פ"ד נא(2) 200, 213-212 (1997) (להלן: עניין מרכז הארגזים), נקבע כי ידיעת נושאי המשרה הנתבעים על העובדות המקימות את עילת התביעה נגדם, אינה מהוה ידיעה שממועד התגבשותה תחל תקופת ההתיישנות, שכן 'לא ייתכן שידיעתו וכיסויו של החוטא על מעשיו תיחשב ל'גילוי' שממנו ואילך תימנה תקופת ההתיישנות' (שם). הינה כי כן, תקופת ההתיישנות של תביעת תאגיד נגד נושאי משרה בו, תחל במועד שבו מעשיהם של נושאי המשרה הנתבעים נתגלו, או יכולים היו להתגלות בשקידה ראויה, לגורם רלוואנטי אחר, כגון מנהלים נוספים שידם לא הייתה במעל". ההיגיון שבקביעה הנ"ל הוא לשם היתמודדות עם "בעיית הנציג" בדיני החברות, דהיינו מצבים שבהם למקבלי ההחלטות אינטרס אישי שונה מזה של החברה עצמה (כפי שארע על-פי הנטען במקרה שלפניי), וכאשר קיים חשש שמא החברה תמנע מלממש את זכות התביעה שברגיל היתה מעוניינת לממש (עניין בנק דיסקונט, פסקה 14).

ראשית, כאמור לעיל, לא ניתן לצפות כי כרמל תעלה טענות נגד הנתבעים, במועד שבו היא נשלטה, כך על פי הנטען, על-ידם; שנית, ביקורת המל"ג אינה מהוה מעשה בית דין; שלישית, כפי שטענה התובעת, התביעה לא הוגשה בהתבסס על ביקורת המל"ג, כי אם לאור מימצאי החקירה שבוצעה במסגרת הליכי חידלות הפרעון של החברה, בדבר היתנהלות החברה וניהולה בתקופה שעובר למועד מתן צו הקפאת ההליכים, כאשר היא נסמכת על עילות תביעה רחבות משמעותיות ועל אירועים שהתרחשו גם אחרי השנים 2013-2014; ורביעית, אף טענה זו טעונה בירור עובדתי.

...

על כן, סבורני כי בשלב זה דין בקשת הסילוק על הסף מחמת התיישנות להידחות, כאשר רשאים הנתבעים לשמור טענותיהם בעניין זה לשלב מתקדם יותר בהליך כאשר תונח בפני בית המשפט תשתית עובדתית רחבה יותר.

כמו כן, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת הנתבעים לדחיית התביעה מחמת השתק ומניעות.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להידחות, מבלי לדחות טענות הסף לגופן.

ביום 13/6/19 ניתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה ועו"ד ישראל בכר מונה כנאמן לחברה.

בהודעה זו הוצע ע"י מר מגנזי, בנוסף על הסך של 1,650,000 ₪ שנקבע בהתמחרות עבור המניות והסיווג, לשלם לנאמן 20% עד לסך של 2 מיליון ₪ מהתקבולים שיתקבלו מאת תאגיד המים בפרויקט ראש העין ו- 20% עד לסך של 2.2 מיליון ₪ בגין התקבולים שיתקבלו מאת תאגיד המים בפרויקט בבית שמש.

...

במכתבו מיום 1/9/19 דחה הנאמן את טענות המשיבה והודיע כי הצעת המשיבה בכל הקשור לרכישת הפרוייקטים בראש העין ובבית שמש, נדחית.

לאחר שבחנתי את הטענות שנטענו והאסמכתאות שהוגשו, שוכנעתי כי אכן המשיבה לא עמדה בתנאי הצעתה וחילוט השיק הבנקאי ע"י הנאמן נעשה כדין ואלה נימוקיי: - בלב המחלוקת שבין הצדדים עומדת ההתמחרות שהתקיימה ביום 12/8/19, בסופה הצעת המשיבה באמצעות מר מגנזי בסך 1,650,000 ₪, הפכה ההצעה הזוכה בהתמחרות.

תשובתו של מר מגנזי "אני אציע לשניהם" מבטלת את חששו זה של הנאמן ומחזקת את המסקנה שמר מגנזי היה מעוניין גם במניות ובסיווג וגם בפרוייקטים והסכים להציע הצעה בנפרד עבור כל אחד מהם.

התוצאה לאור האמור לעיל אני קובעת כי חילוט השיק הבנקאי נעשה כדין.

ביום 23.2.20 הורה בית המשפט על מתן צו הקפאת הליכים נגד החברות ועל מינויים של עו"ד אוהד הראל ורו"ח בועז ברזילי כנאמנים זמניים.

לכן, במסגרת הסכמי ההלוואה חתם היחיד על "כתב התחייבות ואישור" הקובע: "אנו הח"מ, מאשרים שידוע לנו שקיימת מיגבלה על תאגיד לקבל הלוואות באמצעות הפלטפרומה של טריא פי2פי, וכי מתן ההלוואה באמצעות טריא על ידינו, באופן אישי, לא נעשה בכדי לעקוף את החוק, ומתחייבים שהתקבלו ההחלטות הנדרשות בחברת דלהום סוכנויות בע"מ, ח.פ 515823623 (להלן "החברה") על מנת לאפשר לנו לקבל את ההלוואה באופן אישי, ובכך לממן רכישת נכס וזכויות בניה עבור החברה.

...

מאחר שהסכם ההלוואה הראשון עם המבקשת נחתם ביום 3.10.19 ואילו האוטובוסים הנ"ל הגיעו לארץ כחודש-חודשיים לפני, לאחר שתמורתם שולמה, המסקנה המתבקשת היא כי לא היו אלה כספי המבקשת שמימנו את רכישתם.

אין בידי לקבל טענה זו של המבקשת.

התוצאה לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה לאכיפת שעבודים.

בעקבות סיום הליכי ההקפאה הוגשה בקשה למתן צו פתיחת הליכים כנגד החברה בתיק זה. לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים עתרו המבקשים לקבלת גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 - גמלה לעובדי מעסיק שנקלע לחדלות פרעון.

הנאמנים והכונס הרישמי הציגו את המתוה המוסכם וציינו כי המתוה "[...] עומד ברוח חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח - 2018 העומד להכנס לתוקפו בחודשים הקרובים". ברי שהערה זו הייתה מוטעית בחלקה, שכן חוק חידלות הפרעון לא הכיר בזכותם של עובדי תאגיד שניתן נגדו צו פתיחת הליכים, לתשלום גמלה בתקופת תכנית השקום.

...

מהאמור מתחייבת המסקנה כי לא ניתן לעגן את זכותם של המבקשים לגמלה עבור תקופת ההקפאה במתווה המוסכם.

סוף דבר לאור כל האמור, אני קובע כי העובדים זכאים לגמלה, על פי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, גם עבור עבודתם בחברה מיום מתן צו ההקפאה, 3/1/2019, ועד ליום הפיטורים 11/2/2019.

בהתאם לתוצאת הבקשה, אני מחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם למבקשים הוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 4,000 ₪.

אין חולק כי מאז הפקדת כספי התובע, בדומה לשאר חברי קבוצת הרכישה, בקופת הנאמנות ועד היום בחלוף שמונה שנים, הפרוייקט לא יצא אל הפועל וכי עוד ביום 14/8/22 ניתן כנגד החברה צו פתיחת הליכי חידלות פירעון וצו פירוק על ידי בית משפט מחוזי בנצרת במסגרת חדל"ת 49941-06-21, במסגרתו מינה בית המשפט את עו"ד שי פינקלשטיין כנאמן לתאגיד.

כפועל יוצא, וכמענה לבקשת החברה באמצעות הנאמן להקפאת הליכים בתובענה זו, הוריתי בהחלטתי מיום 11/12/22 על הקפאת הליכים כנגד החברה.

...

עיון בפסקי הדין מוביל למסקנה כי אין הנדון דומה לראיה, ואסביר; בת.א. 42994-12-21 רויטל מלי פופר נ' מרי תורג'מן פרבר ( 27/3/22) קבע בית המשפט המחוזי: " בענייננו, לא מדובר בתביעות מקבילות המתנהלות בשל אותה עילה, אלא בתביעה חדשה שהוגשה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה קודמת בעת שמתנהל הליך ערעור על פסק הדין שניתן בתביעה הקודמת. הדוקטרינה של הליך תלוי ועומד נועדה למצב שבו קיים הליך מקביל תלוי ועומד אשר טרם הוכרע, ואילו בענייננו המחלוקת בין הצדדים נדונה והוכרעה בתיק הקודם". (ראו סעיף 8 להחלטה).

די בקריאת דברים אלו כדי להגיע למסקנה כי נסיבות המקרה שם שונות בתכלית מהנסיבות דנן.

סוף דבר לסיכום הדברים, הן בשל שיקולי יעילות דיונית והקצאת משאבים שיפוטיים, הן מחמת החשש למתן הכרעות סותרות והן מבחינת מאזן הנוחות בראיה הכוללת והמצרפית, סבורתני כי אין מנוס במקרה דנן מלהורות על עיכוב ההליך עד להכרעה בתביעה המקבילה בבית המשפט המחוזי.