המועצה הארצית החליטה כי אין מקום לשנות מהחלטתה שהתקבלה ביום 4.7.17, וזאת מן הטעמים כדלקמן המפורטים בסעיף 5 להחלטה:
"א. כעולה משתי החלטותיה של הולקחש"פ, המתודולוגיה שנקבעה על ידה לביטול הכרזה נשענת על מספר שיקולים ובכללם: יעוד השטח בתכנית המתאר המחוזית (פתוח/פיתוח), מיקום השטח ביחס למרחב סובב (בלב שטחים שמיועדים לבינוי או במרחב פתוח) וקיומה של תכנית מקומית מאושרת לבינוי וזאת בהתייחס לכלל השטחים שהומלץ שלא לבטל את הכרזתם. בהתייחס למיתחם הפאוור סנטר, קבעה הולקחש"פ כי המסמך התיכנוני אינו מהוה תכנית ומכאן כי טרם בשלה העת לבטל את ההכרזה על הקרקע כחקלאית. קביעתה של הולקחש"פ נתמכה, בין היתר, בעמדתה ולפיה ראוי כי תכנית שתוגש בשטחים אלה, המהוים חלק מהמרחב הפתוח של נחל הירקון, תבחן ע"י הועדה למטרות שלשמן הוקמה, בכלל זה שמירת השטחים הפתוחים וודאי לאור העובדה שלאחר שתאושר על ידי הועדה תכנית לבינוי בשטח זה, לא יידרש אישור נוסף, בהתאם לקבוע בחוק. המועצה הארצית מאמצת את המלצותיה של הולחקש"פ כאמור ואת המתודולוגיה שנקבעה על ידה. המועצה סבורה כי אישורה של תכנית ראשונה לבינוי בשטח, בהתבסס על המסמך התיכנוני, נכון שתאושר גם על ידי הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, בהיותו של הבינוי מוקף שטחים פתוחים מכל עבריו.
הסתירה קיימת בכך שהתכנית המקומית מאפשרת הקמת מבנים חקלאיים בשטח זה, בסתירה לקבוע בתמ"מ 10/3, ובעניין זה גוברות הוראות התמ"מ.
עוד ציינו המשיבות, בשולי הדברים, כי בעמדת הועדה המקומית בעיניין הבקשה לשימוש חורג במיתחם ירקונים (שנדונה בעת"מ 38590-02-16, לעיל בפיסקה 6) צוין במפורש כי פת/2000 היא התכנית התקפה, וכי הייעוד הוא לאיזור חקלאי.
...
ואולם, בסופו של דבר, עיון בתמליל הדיון מלמד כאמור על דיון רציני ומעמיק במועצה הארצית, ובסופו התקבלה החלטה סבירה ומבוססת (כמתואר בהרחבה לעיל).
על כן, לאחר שיקול, ובנסיבות הכוללות של ענייננו בהמשך לכל המתואר לעיל, סבור אני כי אין בפגם האמור כדי להביא להתערבותו של בית המשפט.
אעיר לבסוף כי בעניין הודעת העדכון מטעם העותרות בנושא הרכבת, המלצת המועצה הארצית מיום 4.6.19 אינה נושא לעתירה זו, ואין בה לדעתי כדי להשפיע על ההכרעה בעתירה זו.
סוף דבר
סיכומם של הדברים הוא שאין לדעתי כל מקום להתערב בהחלטתה של המועצה הארצית מיום 5.6.18, ועל כן העתירה נדחית.
