הקלטת חברים לעבודה ללא הסכמה: פגיעה בפרטיות

הנתבע מוסיף ואומר כי בידיו תמונות רבות המלמדות על קיום ישיבות עבודה בחדר ישיבות זה להם שותפים התובעים (עניינן של תמונות אלו ופגיעתן בפרטיות ידון בהמשך), ודוקא קיום הישיבות מלמד על קיומה של שגרת משרד ראויה וקבועה (עמוד 184 לפרוטוקול, שורות 33-35).

לטענת התובעים, הנתבע הציב במושכר "האזנות ומצלמות סתר" (סעיף 66 לכתב התובענה), וזאת נוכח העובדה כי מעולם לא הסכימו לפגיעה זו בפרטיותם ואף יש בכך פגיעה אתית קשה בחשיפתם של הלקוחות ובעצם העובדה כי לקוחות אלו הגיעו למשרדם של התובעים על מנת לקבל ייעוץ משפטי או שירות משפטי, ועצם תעוד העובדה כי ניכנסו למשרד, יש בכך פגיעה משמעותית בחיסיון הנידרש בין עו"ד ללקוחו (סעיפים 67-73 לכתב התובענה).

לסיכום, סבור הנתבע כי מעולם, כאמור, לא האזין, ולא הקליט, וככל שצולם "המרחב הצבורי המשרדי" בו השתמש מי מהתובעים, הרי שאין בכך פגיעה בפרטיות או האזנת סתר מאחר והגדרתו של המקום אינה "רשות הרבים". ראשית, נעסוק בשאלה העובדתית.

שוב אדגיש, כי אני מגלה סימפטיה של ממש לדברי התובע 2 ולחששו שמא צולם הוא, צולמה אישתו, צולמו שניהם יחדיו או צולמו לקוחותיו, אולם כל עוד בחר תובע זה, יחד עם חברו לקיים משרד לעריכת דין בכפיפה אחת עם משרדו של חבר אחר למקצוע – הרי שהיה עליו להביא בחשבון שיקוליו כי לא יוכל לנהוג בחופשיות בחלקים הציבוריים של המשרד, הן לגבי היתנהלותו הפרטית, והן לגבי עבודתו המשפטית.

...

לסיכום, סבור הנתבע כי מעולם, כאמור, לא האזין, ולא הקליט, וככל שצולם "המרחב הציבורי המשרדי" בו השתמש מי מהתובעים, הרי שאין בכך פגיעה בפרטיות או האזנת סתר מאחר והגדרתו של המקום אינה "רשות הרבים". ראשית, נעסוק בשאלה העובדתית.

בעניין זה אציין אף החלטתה של חברתי כב' השופטת מ. בנקי (תא"ח 4177-04-18) אשר בחרה שלא להטיל הוצאות בתביעה לפינוי מושכר אשר עמדה בפניה, תוך שאף היא הייתה מודעת לריבוי ההליכים ולהדדיותם, ולא בכדי עשתה כן. סוף דבר הנתבע ישלם לתובעים סך של 22,140 ₪ , וזאת עד ליום 1.9.21, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית.

כמו כן, ישלם הנתבע את הוצאותיהם של התובעים (שכ"ט עו"ד והוצאות משפט) בסך של 5,500 ₪ אשר ישולמו אף הם עד למועד זה. מזכירות – נא לשלוח פסק דין זה לצדדים.

המבקש צפה בהקלטות של שבעה חברי סגל וכן מספר אסירים כשהם בעירום חלקי בעודם עושים צרכיהם בשירותים.

בית משפט השלום הרשיע את המבקש במיוחס לו בכתב האישום על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

בסופו של דבר, נגזר על המבקש עונש של 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; 10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירות של פגיעה בפרטיות, עבירת מין או מעשה מגונה, למשך 3 שנים; וקנס בסך 10,000 ש"ח. כמו כן, נקבע כי המבקש ישלם פיצוי לנפגעי העבירה בסכום כולל של 30,000 ש"ח. ערעור המשיבה לבית המשפט המחוזי – היתקבל באופן חלקי.

...

בסופו של דבר, נגזר על המבקש עונש של 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; 10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירות של פגיעה בפרטיות, עבירת מין או מעשה מגונה, למשך 3 שנים; וקנס בסך 10,000 ש"ח. כמו כן, נקבע כי המבקש ישלם פיצוי לנפגעי העבירה בסכום כולל של 30,000 ש"ח. ערעור המשיבה לבית המשפט המחוזי – התקבל באופן חלקי.

לטענת המבקש, יש לקבל את הבקשה, בין היתר, בשל פער "חריג וקיצוני" בין העונש שנגזר עליו בערכאה הדיונית לעונש שגזרה עליו ערכאת הערעור.

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

הרקע ופסק הדין בית משפט קמא דחה את תביעת המבקש לפצוי נגד המשיבה, קולגה שלו, מורה בבית הספר בו עבד, בגין פגיעה בפרטיותו, מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשנ"א – 1981 (להלן: "החוק"), אשר נגרמה לו, לטענתו, כתוצאה מהעברת תוכן מכתב בדואר אלקטרוני ששלח אל המשיבה ואל שתי מורות נוספות, תוכן אותו ביקש לחסות, אל סגנית מנהל בית הספר (להלן: "המייל").

לטעמי, סעיף זה פחות מתאים, שכן הוא נועד למצבים בהם מועתק מכתב, לאו דוקא בשל תוכנו הפרטי, אלא בעצם היותו סוד שיח בין שניים ללא הסכמתם, היינו "בלי רשות מאת הנמען או הכותב" כלשון החוק.

זאת בדיוק כפי שהמבקש מקליט את שיחותיו עם חבריו לעבודה, ואז משתמש בתוכן נגדם, או נגד אחרים, כעולה מראיות רבות שהגיש בתיק זה. עם כל הכיעור בהתנהלות זו של המבקש ביחסיו עם "חבריו", אין בכך עבירה על חוק איסור האזנת סתר.

...

המבקש לא הצליח לשכנע שנפלה כל טעות במסקנה זו. מכל מקום, כאמור, עיקר טענותיו של המבקש הן טענות עובדתיות מובהקות, אשר אין בהן כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

בנסיבות שכאלה, נראה לי שראוי היה לפסוק הוצאות בסכום גבוה יותר באופן משמעותי, לטובת המשיבה.

נוכח כל האמור, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

מכתב התביעה ניתן ללמוד כי במכשיר הטלפון שקבלה המבקשת הותקנה תוכנה להקלטת שיחות ולאחר שהמשיבה קיבלה לידיה את הטלפון חזרה החלה לשחזר את השיחות שנמחקו מהטלפון ולהאזין לשיחות הפרטיות של המבקשת עם חברותיה, ללא ידיעתה והסכמתה של המבקשת.

ס' 1 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א -1981 (להלן: "החוק") קובע: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו." ס' 2 לחוק קובע רשימת מקרים סגורה המהוה פגיעה בפרטיות וביניהם: (2)"האזנה האסורה על פי חוק." האזנה אסורה מוגדרת בס' 1 לחוק האזנת סתר, תשל"ט 1979 (להלן: "חוק האזנת סתר"), כדלהלן:: "האזנת סתר" – האזנה ללא הסכמתו של אף אחד מבעלי השיחה.

אוסיף ואפנה לפסיקה בה נקבע שייתכן מצב בו יקבע בית המשפט כי ניתנה הסכמה מכללא במקרה בו בעל הדין היה מודע לכך שאין מדובר במיתחם פרטי שמובטח שלא יחדרו אליו ראו לדוגמא ע"ע (ארצי ) 90/08 טלי איסקוב ענבר - מדינת ישראל - הממונה על חוק עבודת נשים ואח' (נבו 08.02.2011): "בית הדין האיזורי קבע כי הפגיעה בפרטיות התובעת נעשתה בהסכמתה מכללא. זאת, מש"תיבת הדואר האלקטרוני ניתנה לתובעת - ככלל, לצורכי עבודתה, ואין מדובר בתיבה פרטית ו/או עם ססמה מיוחדת הידועה רק לה אישית". על כן התובעת ידעה "שאין מדובר במיתחם פרטי שמובטח שלא יחדרו אליו" ויכולה הייתה ש"לא לכלול בהודעות נושאים אישיים שאינה מעוניינת שייחשפו.

...

..במספר לא מבוטל של החלטות אשר ניתנו במהלך השנים האחרונות בבתי המשפט המחוזיים, חזרה ונשנתה המסקנה על פיה יש לאבחן, לצורך החלתן של הוראות חוק האזנת סתר, בין השלב במהלכו עוברת התשדורת, מתקיימת השיחה או נמסרים הנתונים, לבין השלב בו כבר הושלמה העברתם של אלו, והם "מאוחסנים" במקום זה או אחר כאשר הקורא או הנמען כבר עיין בהם בנוסף נקבע כי האזנה צריך שתעשה באמצעות "מכשיר", שאם לא כן אינה בגדר האזנת סתר, הגם שיכול ויהא בה כדי פגיעה בפרטיות או השגת גבולו של אחר.

בעניינו אנו, בניגוד להוראות הדין הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

לאור המפורט לעיל, הבקשה נדחית.

הנפגעות חוששות פן תזוהנה עת הן יוצאות אל הרחוב, פוגשות באנשים חדשים, וכן חששן שמא גם אנשים המוכרים להן, ובהם בני מישפחה וחברים לעבודה, עלולים להחשף לסרטונים ולתמונות, אשר עדיין עוברים ברשת מיד ליד – באופן וירטואלי אך ממשי מאד.

תיקון החוק למניעת הטרדה מינית קבע כי פירסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המיתמקד במיניותו, בנסיבות בהן הפירסום עלול להשפילו או לבזותו, ללא הסכמתו, מהוה עבירה, והוא רואה במעשה הטרדה מינית ולא רק פגיעה בפרטיות.

...

משנשמעו בסופו של דבר טיעוני ההגנה לעונש, הגישה ההגנה לאחר הדיון – ללא בקשה לעשות כן בשלב זה – מכתב של אם הנאשם.

יש צורך בענישה כואבת אשר תבהיר לנאשם ולשכמותו את מידת הסלידה מהמעשים, ואת מידת הפגיעה והנזק הנגרמים ממעשים כגון דא. אין מנוס מענישה מחמירה אשר תבהיר לנאשם ולאחרים כי יש לנקוט מלחמת חורמה בתופעה הבזויה, המשפילה והקשה של הפצת חומרים אינטימיים, לצד פרטים מזהים, ברחבי הרשת.

בהתאם להסכמת הצדדים אני מורה על חילוט הרכוש המפורט בכתב האישום.