הנתבע מוסיף ואומר כי בידיו תמונות רבות המלמדות על קיום ישיבות עבודה בחדר ישיבות זה להם שותפים התובעים (עניינן של תמונות אלו ופגיעתן בפרטיות ידון בהמשך), ודוקא קיום הישיבות מלמד על קיומה של שגרת משרד ראויה וקבועה (עמוד 184 לפרוטוקול, שורות 33-35).
לטענת התובעים, הנתבע הציב במושכר "האזנות ומצלמות סתר" (סעיף 66 לכתב התובענה), וזאת נוכח העובדה כי מעולם לא הסכימו לפגיעה זו בפרטיותם ואף יש בכך פגיעה אתית קשה בחשיפתם של הלקוחות ובעצם העובדה כי לקוחות אלו הגיעו למשרדם של התובעים על מנת לקבל ייעוץ משפטי או שירות משפטי, ועצם תעוד העובדה כי ניכנסו למשרד, יש בכך פגיעה משמעותית בחיסיון הנידרש בין עו"ד ללקוחו (סעיפים 67-73 לכתב התובענה).
לסיכום, סבור הנתבע כי מעולם, כאמור, לא האזין, ולא הקליט, וככל שצולם "המרחב הצבורי המשרדי" בו השתמש מי מהתובעים, הרי שאין בכך פגיעה בפרטיות או האזנת סתר מאחר והגדרתו של המקום אינה "רשות הרבים".
ראשית, נעסוק בשאלה העובדתית.
שוב אדגיש, כי אני מגלה סימפטיה של ממש לדברי התובע 2 ולחששו שמא צולם הוא, צולמה אישתו, צולמו שניהם יחדיו או צולמו לקוחותיו, אולם כל עוד בחר תובע זה, יחד עם חברו לקיים משרד לעריכת דין בכפיפה אחת עם משרדו של חבר אחר למקצוע – הרי שהיה עליו להביא בחשבון שיקוליו כי לא יוכל לנהוג בחופשיות בחלקים הציבוריים של המשרד, הן לגבי היתנהלותו הפרטית, והן לגבי עבודתו המשפטית.
...
לסיכום, סבור הנתבע כי מעולם, כאמור, לא האזין, ולא הקליט, וככל שצולם "המרחב הציבורי המשרדי" בו השתמש מי מהתובעים, הרי שאין בכך פגיעה בפרטיות או האזנת סתר מאחר והגדרתו של המקום אינה "רשות הרבים".
ראשית, נעסוק בשאלה העובדתית.
בעניין זה אציין אף החלטתה של חברתי כב' השופטת מ. בנקי (תא"ח 4177-04-18) אשר בחרה שלא להטיל הוצאות בתביעה לפינוי מושכר אשר עמדה בפניה, תוך שאף היא הייתה מודעת לריבוי ההליכים ולהדדיותם, ולא בכדי עשתה כן.
סוף דבר
הנתבע ישלם לתובעים סך של 22,140 ₪ , וזאת עד ליום 1.9.21, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית.
כמו כן, ישלם הנתבע את הוצאותיהם של התובעים (שכ"ט עו"ד והוצאות משפט) בסך של 5,500 ₪ אשר ישולמו אף הם עד למועד זה.
מזכירות – נא לשלוח פסק דין זה לצדדים.